חדשות

מערכת המשפט התברכה בשבוע האחרון בגיליונות חדשים ועתירי תוכן עשיר של כתבי עת המתפרסמים, כולם תחת כובעו של משרד המשפטים: בעוד שבסנגוריה הציבורית חוגגים את הוצאתו לאור של גיליון ה-200 של כתב העת "הסניגור" במהדורת מאמרים חגיגית, באגף לסיוע משפטי מבשרים על עלייתו לאוויר של הגיליון המקוון השלישי של כתב העת "עת סיוע". ואילו בפרקליטות ייסדו כתב עת חדש, בשם המבטיח "משפט מפתח"

היה זה פרופ' אהרן ברק שבמהלך כהונתו כשופט ולימים כנשיא בית המשפט העליון הטמיע עמוקות את השימוש התכוף של שופטי ישראל במאמרים אקדמיים כאסמכתאות לקביעותיהם השיפוטיות, ובכך יצר תופעה ישראלית ייחודית: בעוד שבארצות הברית, למשל, ספק אם יש שופט שיעז להסתמך בפסק הדין על מאמר אקדמי בתחומי פסיקתו, בישראל עולם האקדמיה ועולם השיפוט הפכו ברבות השנים לעולם אחד שנע סביב אותו ציר מרכזי, כשכולם מזינים את כולם. בחלק מפסקי הדין אף ניתן למצוא הסתמכות של השופטים על מאמרים שטרם פורסמו רשמית בכתבי העת, אבל כבר הגיעו חיש-מהר לידיעת השופטים.

עד היום טרם נערך מחקר מעמיק עד כמה וכיצד משפיעה תופעת הזנת החומרים ההדדית הזאת, שללא ספק מעשירה את עולם הדעת המשפטי, על מידת האובייקטיביות של המחקר האקדמי עצמו? כמעט כל חוקר משפט ישראלי רואה לנגד עיניו את השופטים כחלק מקהלי היעד של קוראי מאמריו ופרסומיו. כך גם מרבית השופטים רואים בפרסום פסקי הדין היוצאים משולחנם כמיועדים גם לאנשי האקדמיה הישראלית ש"יעשו מהם מטעמים" בשדה המחקר של הפקולטות למשפטים. ישנם אנשי אקדמיה בכירים ומעטים הזועקים חמס על התופעה, ואילו חוקרים אחרים מעדיפים להמשיך להתפרסם בתוך פסקי הדין המאזכרים את פרי עטם, פסקי דין אשר חלקם הניכר נקראים הרבה יותר ומיושמים בפרקטיקה המשפטית ביחס למרבית המאמרים האקדמיים שנקראים בקרב קהל יעד מצומצם יותר.

כך או אחרת, ציבור המשפטנים בישראל זוכה להעשיר את עולם הדעת שלו ביבול מבורך של כתבי עת, היוצאים לאור בשבועות האחרונים משולחנם של עורכי הדין הפעילים ביחידות השונות של משרד המשפטים. ברשימה זו בחרנו להתמקד בשלושה כתבי עת, אחד מהם חדש, שהופיעו לאור בשבועות האחרונים.

משפט מפתח

המגזין הראשון, שעוד נכונו לו פרסומים מעניינים ומשפיעים, הוא "משפט מפתח" – כתב עת חדש של פרקליטות המדינה, בעריכתו של ראש מחלקת עררים בפרקליטות, ד"ר יניב ואקי. כתב העת נועד לשמש במה לדיון בסוגיות תיאורטיות ומעשיות שעל סדר יומה של הפרקליטות. גיליון הביכורים מאגד בתוכו אסופת מאמרים קצרים במגוון רב של תחומים, בחלוקה לפי מדורים נושאיים.

כתב העת צפוי לראות אור פעמיים בשנה, בדפוס ובגרסה אלקטרונית. לשם כך, הוקם אתר בית לכתב העת במסגרת אתר האינטרנט של הפרקליטות, המאפשר נגישות למאמרים המתפרסמים בכתב העת לקהל קוראים מגוון ובלתי מוגבל.

גיליון הביכורים כולל דברי ברכה של שרת המשפטים, ציפי לבני, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומנכ"ל משרד המשפטים היוצא ד"ר גיא רוטקופף, וכן את דבר פרקליט המדינה היוצא, משה לדור.

מצויים בו מאמרים פרי עטם של השופט בדימוס פרופ' יצחק זמיר, והאתיקאי פרופ' אסא כשר על הקוד האתי החדש לפרקליטים; מאמר חלוצי פרי עטו של ד"ר יניב ואקי על מרחב שיקול הדעת בהחלטה על העמדה לדין; מאמר של המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), יהודה שפר, וראש תחום אכיפה כלכלית משולבת בפרקליטות, שרון פרידמן, על הוספת עבירת המס המהותית כעבירת מקור; ומחברים נוספים.

בפרקליטות מדגישים כי העמדות המובאות בכתב העת מבטאות את דעתם האישית של הכותבים, ואין לראות בהן את עמדתה הרשמית של הפרקליטות.

הסנגור

כתב העת "הסניגור", אף הוא בהוצאה לאור של משרד המשפטים, חוגג 200 גיליונות במהדורת מאמרים חגיגית, הכוללת מאמרים קצרים פרי עטם של שופטת בית המשפט העליון פרופ' דפנה ברק-ארז, הסניגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר, פרופ' קנת מן, השופט ד"ר מנחם פינקלשטיין, השופט משה יועד הכהן, פרופ' יורם שחר וד"ר יעקב וינרוט.

את כתב העת הסניגור עורכת דנה שני, ועורכי המאמרים מהסניגוריה הציבורית הם ד"ר ענת הורוויץ, ד"ר אלקנה לייסט ורענן גלעדי. המאמרים הנכללים בגיליון 200 הם:

ברכתו של מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, "פעולה קולקטיבית: הסניגוריה הציבורית כקהילה של סניגורים". מאמר זה מתייחס לחידוש חשוב (אחד מני רבים) שהכניסה הסניגוריה הציבורית לשדה המשפטי הישראלי, והוא הפיכתם של סניגורים בודדים לקהילה של סניגורים.

פרופ' קנת מן, הסניגור הציבורי הארצי הראשון ומייסד כתב העת הסניגור, "הלחצים לקיצור משך הדיון המשפטי והשפעתם על מהותו של ההליך הפלילי". פרופ' מן מנתח במאמר את ההשלכות של הלחצים המופעלים בשני העשורים האחרונים על שופטים לקיצור משך ההליך השיפוטי, על אופיו של ההליך הפלילי."

שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז, "אכיפה בררנית: מן הזכות לסעד". פרופ' ברק-ארז דנה במאמרה בטענת ההגנה המתפתחת של אכיפה בררנית מפלה, על השלבים השונים בהליך שבהם היא יכולה לעלות, התנאים לתחולתה והאפשרויות העומדות בפני נאשמים לקבל מידע לצורך הוכחתה.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, "פעילות הסניגוריה הציבורית הישראלית במדינות מזרח אירופה". השופט הכהן, שכיהן בעבר כסניגור הציבורי המחוזי הראשון של מחוז ירושלים, מתאר במאמרו את הסיוע שהעניקה הסניגוריה הציבורית הישראלית מניסיונה להקמתן של סניגוריות ציבוריות אחרות במדינות מזרח אירופה.

סגן נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר מנחם פינקלשטיין, "הסניגוריה הצבאית ועצמאותה - לפני שנות דור". השופט פינקלשטיין, שהיה בעברו הסניגור הצבאי הראשי, כמו גם התובע הצבאי הראשי והפרקליט הצבאי הראשי, כותב במאמרו על הסניגוריה הצבאית וביסוס עצמאותה בשנות השמונים.

פרופ' יורם שחר, פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי, "על צבע וצדק – בעקבות תפ"ח 20495-05-12 מדינת ישראל נ' פאדול". פרופ' שחר מנתח במאמרו את המשמעויות החברתיות, המוסריות והמשפטיות העולות מהעמדתו לדין של נאשם ממוצא סודני באשמת אינוסה של צעירה יהודייה, שיוצג על ידי סניגור ציבורי ובסופו של דבר זוכה.

ד"ר יעקב וינרוט, מבכירי עורכי הדין העוסקים במשפט פלילי בישראל, "על עוד חלק מהליקויים בחוק איסור הלבנת הון". ד"ר וינרוט מבקר במאמרו חלק מהליקויים ואת הפרשנות המרחיבה מדי של חוק איסור הלבנת הון, ומנתח אותו כחוק פרדיגמטי של סטייה מעקרון החוקיות.

עת סיוע

הפרסום הנוסף הוא הגיליון השלישי של "עת סיוע", העיתון המשפטי המקוון של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בעריכתם של עו"ד קארן שוורץ-אמיגה (עורכת ראשית), עו"ד שוקי פרידמן (עורך) ועו"ד יעל שמחי (עורכת מדיה). כתב העת שם את הדגש על החידושים המשפטיים האחרונים בכל קשת התחומים של המשפט האזרחי בהם עוסק האגף, החל מתחום זכויות האדם, נוער, ענייני משפחה, וכלה בתחום דיני העבודה, הביטוח הלאומי, חובות ועוד.

המאמרים, הראיונות והסקירות מציבים זרקור על סוגיות בוערות בעולם המשפט, וביניהן עולם העבודה, הליכי אימוץ ונזקקות במסגרתם מוצאים ילדים מרשות הוריהם על ידי פקידי סעד, ניתוקי מים של אוכלוסיות שידן אינה משגת לשלם, מיגור תופעת האפליה במוקמות עבודה, ועוד.

בראיון מקיף לגיליון, מצהיר נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופט סטיב אדלר, כי "בית הדין לעבודה הוא הפורום החשוב ביותר לנושאים חברתיים. ...בעת הנוכחית ההתקפות על בית הדין הן התקפות על זכויות העובדים המאורגנים או מתארגנים, בגלל ההגנה של בית הדין על הפרט ועל משפט העבודה המאורגן".

עוד בגיליון מתפרסם מאמרם של עוה"ד ערן נריה ועדי ניר-בינימיני על ניתוקי המים בשל חובות כספיים, בעיקר כאשר מדובר על אוכלוסיות קשות יום – בצל העתירה לבג"ץ שהגישו יחד עם פרופ' נטע זיו מטעם האגף לסיוע משפטי בסוגיה זו, נטענות כנגד תאגידי המים שלוש טענות מרכזיות: "הצורך בהתחשבות בחיים בעוני, היותה של אספקת מים ביתית זכות יסוד, וההתאמות המשפטיות הנדרשות בעידן של הפרטת השירות. ... הטענות נגד ניתוק המים מבקשות להגן על האזרח כדי שלא תיפגע זכותו הבסיסית למים מול האינטרס של תאגידי המים לגביה יעילה".

בריאיון מקיף עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, סטיב אדלר, הוא חושף עאת מדתו בסוגיות העומדות על הפרק בעולם העבודה, ויוצא נגד הניסיון לבטל את מוסד בתי הדין לעבודה: "בית הדין לעבודה הוא לדעתי הפורום החשוב ביותר כיום במדינת ישראל לנושאים חברתיים". הנשיא אדלר עומד על היתרונות של בתי הדין לעבודה אל מול ערכאות אזרחיות אחרות: "הבעיה בולטת במיוחד בחוקי המגן, שמכל מיני סיבות הכנסת אינה מעדכנת אותם למציאות המשתנה, ולכן זה מגיע לבית הדין לעבודה המשתדל לעשות זאת, לפעמים בפסיקה מאד חדשנית וגמישה".

הוא אף סבור כי בג"ץ אינו צריך להתערב ולבטל את גיל הפרישה: "בגדול, הכלל צריך להיות הפסקת העבודה בגיל פרישה. אני לא מקבל את הטענה שנטענה במסגרת העתירה לבג"ץ בעניין גיל הפרישה, לפיה חובת פרישה בגיל 67 אינה חוקתית". אדלר קורא להגביל את שכר הבכירים בשירות הציבור, כי "הציבור הוא שמממן את השכר וההטבות של הבכירים", ועומד על החיסרון שיש לדעתו בריבוי ארגוני עובדים: "התחרות מחלישה את ארגוני העובדים, משום שהמעסיק יכול בקלות להפעיל ארגון אחד נגד השני".

את המדור "משפחה במשפט" פותח מאמרו של סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז הצפון, השופט אסף זגורי, העוסק בשאלת קיומן של עילות תביעה בין בני זוג בגין בגידה בנישואין והמדיניות המשפטית הראויה, זאת בצל פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8489/12, אשר שלל עילת תביעה כזו כלפי צד שלישי.

בגיליון מתפרסם גם מאמרה של עו"ד רבקה מקובר, מנהלת אגף ההסדרה במשרד הכלכלה, לשעבר הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה, על השיקולים המנחים את הממונה במתן היתרים לפיטורי נשים בהריון, בסופו מסכמת את תפקיד הממונה ומתייחסת לביקורות המופנות כלפי תפקידה: "בניגוד לטענת המבקרים, לפיה כמעט בלתי אפשרי לקבל היתר לפיטורי אישה בהיריון, ... הרי שכ-80% מהחלטות הממונה מתירים את הפיטורין. תפקיד הממונה הינו להגיע לחקר האמת בכל מקרה ומקרה ולבחון שמא הפיטורין קשורים להריון – זהו עיקרון העל המנחה את הממונה בעבודתה".

בעיתון המקוון מתפרסם תת-מדור מקיף הסוקר פסקי הדין של בתי הדין לעבודה מהעת האחרונה שניתנו נגד תופעת האפליה בקבלה לעבודה ובפיטורין, פסקי דין הנותנים משנה תוקף למאבק במיגור התופעה ופוסקים פיצויים משמעותיים לזכות העובדים שהופלו, ובכללם מועמד לעבודה ממוצא אתיופי שלא התקבל לעבודה מחמת מוצאו וזכה לפיצוי בסך 95 אלף שקל בגין האפליה; פיצויים בסך 50 אלף שקל לאדם שהוכיח כי הופלה בקבלה לעבודה בתעשייה האווירית על רקע מוצאו ה"מזרחי"; פיצוי בסך 370 אלף שקל לעובדת חירשת שהוצאה לגמלאות בעל כורחה; פיצוי בסך 250 אלף שקל למורה שפוטרה ממוסד דתי בשל כך שהרתה בעודה רווקה; ועוד פסקי דין מהתחום. "יש לברך על התוצאה, אך עדיין לא ניתן לברך על המוגמר" – מסכמת את תת המדור עו"ד שרון אברהם וייס – נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה.

במדור ביטוח לאומי סוקר עו"ד אדי ווסר את סוגיית ה"עזרה המשפחתית" והשפעתה על הזכות לקבלת הבטחת הכנסה, ועו"ד דקלה שלום ממחוז ירושלים של האגף מציגה את תמונת המצב המורכבת באשר לחובת היידוע המוטלת על המוסד לביטוח לאומי כלפי זכאים פוטנציאליים לגמלאות, והשלכות הפרתה. עוד במדור סקירות של פסיקות חדשניות, רובן בהליכים שלהם היה האגף שותף.

במדור הוצאה לפועל עוסק רשם ההוצאה לפועל לשעבר – עו"ד שחר קטוביץ, גם הוא ממחוז ירושלים של האגף לסיוע משפטי, בסוגיית ביצועם של פסקי דין למזונות, ואורי גילת (מתמחה) עומד על הרובד הסמוי בהחלטות רשמי ההוצאה לפועל בסוגיית הממשק שבין הליכי הוצאה לפועל לפשיטת רגל. עוד במדור שלל פסיקות חשובות שהולידה השנה החולפת.

את מדור פשיטת רגל פותח מאמרם של עוה"ד אוסאמה חזבון ועמיד מח'ול שהוא חלק מסדרת מאמרים שתעסוק בניהול הליכי חדלות פירעון. המאמר הראשון מוקדש לשלב המקדמי של בחירת מסלול הטיפול, ועומד על מורכבותה הרבה של ההחלטה ועל שיקולי המפתח שיש לשקול. בעקבות צו הפטר שהוחל בשנה החולפת, לראשונה, על חוב מזונות עומד עו"ד שוקי פרידמן על ההתפתחויות בעניין זה, ומציע קריאה שונה של הוראות החוק.

עורכי כתב העת שמחים לבשר כי הגיליון השלישי שעלה לאוויר, הוא מתפרסם בפורמט מחודש ומשופר, ונוסף לו מנוע חיפוש ייעודי המאפשר איתור מאמרים וסקירות לפי מילות חיפוש, מדורים, נושאים, כותבים וכיו"ב במהירות וביעילות.

מאמרים מקיפים וייחודיים עוסקים בתחום הדין השרעי: מאמרו של קאדי בית הדין השרעי בחיפה – האשם סואעד – הסוקר את קשר הנישואין באיסלאם ודרכי התרתו, וכן מאמרו של עו"ד אוסאמה חיזבון מן האגף לסיוע משפטי מחוז חיפה – הסוקר את "מזונות העידה" – הזכות למזונות אישה לאחר סיום הנישואים.

גם בכתב העת הזה מדגישים במשרד המשפטים כי העמדות המובאות בכתב העת מבטאות את דעתם האישית של הכותבים, ואין לראות בהן את עמדת האגף לסיוע משפטי. האגף, כידוע, פועל לייצוג אוכלוסיות, חלקן מוחלשות, בקשת רחבה של תחומים מהמשפט האזרחי, תוך מימוש זכותם החוקתית לגישה לערכאות משפטיות. האגף מקדם נגישות לצדק באמצעות ייצוג בפני הערכאות המוסמכות, ובנוסף פועל בהיבטים הכלליים של סוגיות משפטיות וחברתיות המתעוררות בתחומים השונים ומעמיד אותן למבחן ובדיקה במערכת המשפטית ובזירה החקיקתית.