השופט אורן שגב חייב את 'מעריב' להחזיר לעבודה את יו"ר ועד עובדי העיתון, חגי מטר, וחייב לשלם לו שכר רטרואקטיבית וכן לפצות אותו ב-100 אלף שקל. העיתון טען בין היתר כי מטר פוטר בשל עברו הפלילי, אבל בית הדין קבע כי "אין חולק שמטר הוא סרבן מצפון וככזה לא שירת בצה"ל ואף ריצה תקופת מאסר של שנתיים בשל כך. תמוה בעינינו מה טעם מצא העיתון לעוט על מידע זה כמוצא שלל רב"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בפסק דין שניתן בסכסוך קיבוצי כי יו"ר ועד עובדי מעריב, חגי מטר, פוטר בשל דעותיו הפוליטיות ובניגוד לדין ולהוראות פסק הדין שניתן בעניינו ביולי האחרון.
העיתון 'מעריב' נקלע לקשיים כלכליים ונמכר למו"ל שלמה בן צבי ברבעון האחרון של שנת 2012. בין המו"ל לעובדים נחתם הסכם קיבוצי מיוחד במסגרתו המו"ל החדש התחייב לקלוט לפחות 350 עובדי מעריב. חגי מטר, אשר שימש כיו"ר ועד עובדי העיתון מעריב והועסק ככתב במקומון 'זמן תל אביב', לא נכלל ברשימת העובדים הנקלטים.
ביולי האחרון בית הדין לעבודה קבע כי אי קליטתו של מטר נעשתה תוך הפרת חוק הסכמים קיבוציים. לפיכך ניתן צו לאכיפת העסקתו ולתשלום שכרו וכן נקבע כי העיתון רשאי לשקול את הפסקת העסקתו על דרך זימונו לשימוע בהתאם לדין. מיד לאחר קבלת פסק הדין העיתון זימן את מטר לשימוע והעיתונאי פוטר לאחר כשלושה שבועות.
מטר, שיוצג על ידי ההסתדרות, טען במסגרת התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב כי הוא פוטר בשל פעילותו בוועד העובדים ובשל השקפתו הפוליטית השמאלית. מנהל המערכת אסף גלבוע טען בשם העיתון כי תהליך קליטת העובדים הונע משיקולים ענייניים של צורך והתאמה. העיתון קלט שישה מתוך שמונה חברי ועד פעילים, כלומר 75% מסך כל חברי הועד. העיתון טען כי אי קליטתו של מטר נבעה בין היתר מהעובדה שהוחלט שלא להעסיק עוד כתבים שכירים במקומונים, אלא רק כתבים פרילנסרים.
השופט אורן שגב, נציגת העובדים ד"ר מירה ארינובסקי ונציג המעסיקים אורי מתתיהו חייבו את העיתון להחזיר את מטר לעבודה, לשלם את שכרו ואת זכויותיו הסוציאליות מין יום הפיטורים ועד היום. בנוסף העיתון חויב בתשלום פיצוי בסך של 100 אלף שקל בגלל הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ובגין הפרות מכוח חוק הסכמים קיבוציים.
בפסק הדין נקבע כי עמדתו של מעריב ודרך התנהלותו לא השתנו בעקבות פסק הדין שניתן ביולי האחרון וכי "אותם שיקולים פסולים, אז כמו היום, הנחו את מעריב, שלא לקלוט אותו לעבודה ולאחר פסק הדין, לפטרו על אתר". בית הדין הגיע למסקנה כי "לא נערכה כל בדיקה רצינית ואמיתית בנוגע לאפשרויות השיבוץ של מר מטר. מכאן, שמהות השימוע לא קוימה וכדברי ההסתדרות מדובר בהליך עקבי וריק מכל תוכן ממשי".
העיתון טען בין היתר כי חגי מטר פוטר בשל עברו הפלילי ובשל כך שהוא עוסק כיום בפעילות לא חוקית. העיתון טען כי יש לו זכות לבחור בעובדים שלא דבק בהם רבב. נקבע כי העיתון לא טרח להוכיח את הטענה הזו וכי "כל הטענות שהופנו כלפיו כאדם שחי ופועל בסביבה עבריינית וחתרנית, התגלו כסיסמאות נבובות".
בפסק הדין נכתב כי "אין חולק, כי מר מטר הנו סרבן מצפון וככזה לא שירת בצה"ל ואף ריצה תקופת מאסר של שנתיים בשל כך. אין זה מתפקידו של בית דין זה לחוות על כך דעה. זו הייתה בחירתו ועל כך שילם את המחיר הנדרש לשלם על ידי הרשות המוסמכת. אלא שתמוה בעינינו מה טעם מצא העיתון לעוט על מידע זה כמוצא שלל רב".
בית הדין קבע כי מדובר ב"טענות צדקניות ובלתי לגיטימיות שעה שאין חולק, כי העיתון מעסיק עיתונאי אחר, שהורשע במעורבות פלילית, על רקע אידיאולוגי, בפרשה שזכתה לכינוי: "פרשת המחתרת היהודית". בהמשך נכתב כי "המשיבה, על אף היותה חברה פרטית, אינה רשאית לעשות איפה ואיפה; מחד גיסא לגנות בכל פה עובד שמחזיק באידיאולוגיה פוליטית מסוימת ומאידך גיסא להכשיר העסקתו של עובד אחר שמחזיק באידיאולוגיה הפוכה ואף הורשע בגינה בפלילים".
בצעד חריג בסכסוך קיבוצי בית הדין פסק הוצאות על מעריב בסך של 10,000 שקל לטובת ההסתדרות, וזאת בשים לב שזו הפעם השנייה שהסכסוך מגיע לבית הדין באותה מתכונת.
תגובות
מו"ל ועורך "מעריב" ו"מקור ראשון", שלמה בן-צבי, מסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את החלטת בית הדין ונערכים להגיש ערעור על הפסיקה לבית הדין הארצי לעבודה. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל בית הדין יפגע פגיעה אנושה בחופש העיתונות ויכתיב לעיתון את מי להעסיק כעובד או ככתב. חגי מטר הצהיר בעצמו כי השתתף בהפגנות אלימות כנגד חיילי צה"ל בבלעין, וככזה הוא נמצא מחוץ לגבולות הלגיטימיות של הציבוריות הישראלית".
יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, מסר בתגובה כי "טוב לראות שהצדק יצא לאור, שוב, ושבית הדין לעבודה ממשיך להגן על עיתונאים שמובילים התארגנויות מפני התנכלויות של המעסיק. אנו מקווים שהנהלת 'מעריב' תלמד את הלקח מכל הפרשה ותשכיל לנהל יחסי עבודה קיבוציים תקינים מול נציגות העובדים".
אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מסר בתגובה: "הזכויות הבסיסיות במדינה מאפשרות לכל עובד להתאגד מבלי לחשוש משרירות-ליבו של המעסיק. בית הדין העביר היום מסר מפורש לכלל המעבידים והעניק רוח גבית לציבור העובדים שמעוניינים להגן על הביטחון התעסוקתי באמצעות התאגדות במקום העבודה".
לקריאה נוספת, ראו:
הנציבות לבית הדין: לבחון אפליה מחמת השקפה באמצעות "מודל ההכתמה"
