כך החליט היום השופט יהורם שקד, שהלין על שבעלי דין רבים עשו להם מנהג להעלות טענותיהם בכתב בי-הדין בצורה חופשית, ללא מספור של סעיפים ומבלי שהצד שכנגד יוכל להתגונן מפני הטענות בצורה נאותה
אם עד היום שמענו מהשופטים
בעיקר תלונות על שפתם העילגת של חלק מעורכי הדין, הרי שגם אופן הגשת כתבי הטענות החל
לאחרונה לקומם את השופטים על חברי לשכת עורכי הדין: בצעד חסר תקדים החליט השופט יהורם
שקד למחוק על הסף בקשה למזונות זמניים, שהחזיקה לא פחות מ-238 עמודים, מתוכם 18 עמודי
טיעון, תצהיר (עמוד אחד) ו-219 עמודים נספחים. השופט שקד ציין כי חמשת העמודים הראשונים
לבקשה הם תחת הכותרת "אקדמת מילין", ללא מספור וללא סיעוף, אלא מלל בכתיבה
חופשית.
בית המשפט לענייני משפחה התבסס, בין השאר, על פסק
דינו המפורסם של הנשיא אשר גרוניס (רע"א 615/11) שהיטיב לבטא את חוסר שביעות רצונו
מהגשת כתבי טענות בהיקפים נרחבים, ואף אישר החלטה לחייב את מגיש כתבי בי-הדין הללו
בהוצאות משפט לא מבוטלות לטובת אוצר המדינה. "נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל
והולך", אפיין בזמנו הנשיא גרוניס, "הניירת מתרבה ומתרבה".
למדוד את המסמכים על פי משקלם
הנשיא גרוניס תהה מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם
של המסמכים המוגשים, וציין כי "יהיו שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים
מעת לעת, מכונות צילום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של 'גזור' ו'הדבק' ". הנשיא
גרוניס אף שיער כי "אילו נעשתה בדיקה השוואתית, אין לי ספק שהממצא הברור היה שכתב
טענות ממוצע דהיום הינו ארוך בהרבה מזה שהיה מוגש לפני שנים".
יש אף הטוענים, ציין הנשיא גרוניס, "במידה
מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים".
הנשיא גרוניס הוסיף כי התופעה הזאת מכבידה על תפקודם השוטף של בתי המשפט.
כעת הבהיר השופט שקד בהחלטתו כי פסיקת מזונות זמניים
היא "מעין עזרה ראשונה עד לבירור התביעה", ולכן הגשת בקשה במידותיה ובהיקפה
במאות עמודים "סותרת מיניה וביה את מהותה של הבקשה עצמה ועומדת בניגוד גמור לאופיו
של ההליך".
השופט שקד אף גינה את "המנהג" שעשו להם
"בעלי דין רבים והוא לפתוח את כתבי טענותיהם בפרק 'אקדמות מילין'. כמובן שבית
המשפט לא ימנע מכל בעל דין להעלות כל טענה שבאמתחתו, אולם אין להסכין עם העלאת טענות
בצורה חופשית, ללא מספור של סעיפי כתב בי-הדין ומבלי שהצד שכנגד יוכל להתגונן מפני
הטענות בצורה נאותה".
בהחלטה הודגש כי צורת טיעון זו פוגעת הן ביכולתו
של הצד שכנגד להתייחס עניינית לטענות הנטענות והדבר אף פוגע ביכולתו של בית המשפט לאבחן
הכחשותיו או הודאותיו של הצד שכנגד ביחס לכל טענה ובכל סעיף ספציפי.
לכן הורה השופט שקד למחוק את הבקשה על הסף. אם וכאשר
תוגש הבקשה בהיקף סביר, אזי רק אז היא תועבר לתגובת הצד שכנגד בהתאם לתקנות.
יצוין כי למרות שבסמכותו של השופט שקד אף לחייב
את המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה, הוא החליט שלא לעשות כן. "היה ומי מהצדדים
לא יפנים את אשר עולה מהחלטתי זו", הוסיף השופט שקד, "ויוגשו כתבי בי-דין
בהיקפים חריגים, לא אהסס לחייב בהוצאות".
תמ"ש
15279-12-13
