אין להקל בעונשה של פקידה בכירה בבנק לאומי שהורשעה בגניבת 600 אלף שקל מכספי לקוחות בנק אמידים, למרות שהחזירה את הכספים. שלושה שופטים קבעו שהגניבה גרמה לנזק: "בפגיעה באמון הבנק בעובדיו ובפגיעה באמון הציבור במערכת הבנקאית"
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה היום (2.2.14) את הערעור של מלכה בן צבי, פקידה בכירה בבנק לאומי, אשר גנבה מ-14 לקוחות אמידים של הבנק סכום של כ-600 אלף שקל.
בן צבי הורשעה על פי הודאתה על ידי שופט השלום זאיד פלאח בעבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות של עובדים ומנהלים בתאגיד, עבירות מרמה והפרת אמונים. בית משפט השלום בחיפה גזר עליה 24 חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף בית המשפט הורה על חילוט רכבה לאחר שנמצא כי הרכב נרכש בחלקו מכספים אשר נגנבו.
בן צבי ביקשה במסגרת הערעור כי עונשה יוקל וחילוט הרכב יבוטל. היא טענה כי בית משפט השלום לא נתן משקל ראוי להודאתה המידית, לעובדה כי החזירה את כל הכספים אשר גנבה וכן למצבה האישי והבריאותי וכן מצבו הבריאותי של בעלה.
כל מעשה של גניבה הוא בחומרה מיוחדת
שלושה שופטים של בית המשפט המחוזי בחיפה דחו את ערעורה, תוך שהם מציינים כי כאשר מתייחסים לכל אירוע בנפרד, התנהגותה מקבלת חומרה מיוחדת בשל היותה פקידת בנק ותיקה אשר הפרה את אמון הנהלת הבנק ואת אמון הלקוחות. לאור זאת, ניתן היה אף לגזור עונשה על כל אחד מהאישומים בנפרד ולהורות על ענישה מצטברת.
כאשר מדובר בריבוי עבירות ובביצוע של מרמה שיטתית לאורך תקופה – יש בכך כדי לפגוע בתפקוד המערכת הבנקאית ולגרום לה נזק ממשי, גם אם לא נגרם נזק ללקוחות עצמם. למרות שלא הוכח קיומו של נזק נפשי למי מהלקוחות, הפגיעה באמון הציבור במערכת הבנקאית מחייבת את הגנתו של בית המשפט לגזור עונשים אשר ירתיעו מפני פגיעה במערכת המספקת שירות חיוני לכלל הציבור.
השופטים רון שפירא, אברהם אליקים ובטינה טאובר דחו את הערעור וכתבו כי "סבורים אנו כי העונש שנגזר על המערערת אינו חמור כלל ועיקר, ובכל מקרה אינו חורג בצורה קיצונית מהענישה הראויה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור".
השופטים פסקו כי "גם אם נביא בחשבון את העובדה שהכספים הוחזרו לבנק ולבעלי החשבונות, באופן שבו לא נגרם כל נזק כלכלי למי מהם, הרי שמעשי המערערת גרמו לנזק. הנזק הוא בפגיעה באמון הבנק בעובדיו ובפגיעה באמון הציבור במערכת הבנקאית. פגיעה זו באמון מהווה נזק מצטבר, הן לבנק והן לאזרחים השמים בו את מבטחם, וזאת גם אם לא נגרם נזק כלכלי מיידי".
בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של בן צבי לגבי חילוט הרכב שלה וקבע כי במקרה הזה "מתקיימת התכלית לביצוע של חילוט". שכן, "הרכב שנתפס, נרכש בחלקו העיקרי מכספים שנגנבו מחשבונות הבנק. העובדה כי הכספים הוחזרו בסופו של יום אינה משנה את בסיס המימון אשר שימש לרכישת הרכב. גם אם שימשו הכספים כמימון ביניים עד שיושג מקור מימון אחר ועד שניתן יהיה להחזיר את הכספים הגנובים לקופת הבנק, הרי שאין חולק כי כספי הגניבה שימשו לביצוע הרכישה בפועל".
לקריאה נוספת, ראו:
שנתיים מאסר לפקידת בנק שגנבה מלקוחות 600 אלף שקל וניהלה חיי מותרות
עפ"ג 39675-12-13
