האם טענה שעבורה ועבור בן זוגה החדש מסגרת החינוך הביתי היא חלק מתפיסת עולם כללית הגורסת כי מערכת החינוך הממלכתית אינה מיטיבה עם תלמידיה. האב התנגד לבקשה נחרצות ואף הגיש תביעה להעברת המשמורת לידיו. השופט טל פפרני: "אני מוצא לנכון לפנות לאם שתחדל, לחלוטין להעביר לקטין מסרים שליליים אודות מסגרת החינוך בה הוא לומד"
בית משפט לענייני משפחה בחדרה דן בבקשה של האם להעביר את בנם המשותף של הצדדים, בן ה-12, ממסגרת חינוך ממלכתי למסגרת חינוך ביתי.
במסגרת הסכם הגירושין בני הזוג הסכימו כי המשמורת על הילד תהיה אצל האם, אך כל החלטה מהותית בקשר לדרכי החינוך תתקבל בהסכמת שני ההורים. האם נישאה בשנית והביאה עם בעלה החדש שלושה ילדים, אשר מתחנכים בחינוך ביתי. האישה טענה שעבורה ועבור בן זוגה הנוכחי, מסגרת החינוך הביתי מהווה חלק מתפיסת עולם כללית הגורסת כי מערכת החינוך הממלכתית אינה מיטיבה עם תלמידיה, מדכאת את יצר הלמידה ואינה דוחפה להישגים ועצמאות חשיבתית. האישה טענה כי בחינוך הילד במסגרת החינוך הממלכתי, בעוד שיתר ילדיה לומדים ומתחנכים במסגרת החינוך הביתי, נוצר קונפליקט בחייו וגורם לו נזק נפשי.
חסרת יציבות בחייה
האב סירב לבקשת האם להוציא את הילד מהחינוך הממלכתי ואף הגיש תביעה להעברת המשמורת על הילד לידיו. האב טען בין היתר כי האם לא התנגדה בעבר ללימודיו של הילד בגני ילדים במסגרת החינוך הממלכתי, ואף העבירה אותו בעבר ממסגרת ממלכתית חילונית למסגרת ממלכתית דתית. הוא טען כי האם אינה מגלה יציבות בחייה, ומידי שנה כמעט נאלץ הילד לעבור ממסגרת אחת לשנייה.
הוא ציין כי בנותיה של האישה הן בגילאי שלוש ושנה וחצי, כך שחוק לימוד חובה ממילא אינו חל עליהן. הילד השלישי נולד לאישה תוך כדי ההליכים בתיק. לפיכך האב טען שאין ללמוד גזירה שווה ממצבן למצבו של הילד. האב טען כי הילד מעוניין להישאר במסגרת החינוך הממלכתי וכך טובתו. האב טען כי "כוונתה של התובעת אינה למסגרת החינוך הביתי המוכרת, אלא למסגרת חינוך בלתי מוכרת, פרי המצאת קבוצת שוליים, ללא פיקוח".
השופט טל פפרני פגש את הילד בלשכתו בנוכחות עובדת סוציאלית, וסיפר בפסק הדין: "פגשתי ילד מקסים, רגיש, ורבלי ומרבה לשתף. אמנם תוכן השיחה חסוי, ואולם באופן כללי עלי לציין שהקטין הביע שביעות רצון מהמסגרת הנוכחית בה הוא לומד. הוא נמצא בקשר עם חברים, ולא מצאתי בסיס לטענת האם לפיה כל הקשרים החברתיים של הקטין הנם עם קטינים ממסגרת החינוך הביתי".
האם הגישה בקשה למשרד החינוך לאפשר לה להעביר את הילד לחינוך הביתי. ובשלב מסוים האם ובן זוגה הודיעו כי ככל שלא תתקבל הבקשה לחינוך ביתי, מעדיפה האם לוותר על משמורת הקטין ולהעבירו למשמורת האב.
לאחר דיון ממושך השופט דחה את בקשת האם להעברת הילד לחינוך הביתי והורה לאישה להגיש כתב הגנה בעניין תביעת האב להעברת המשמורת לידיו.
השופט פפרני ציין כי חוות דעתו של המומחה שמונה לטעם בית המשפט, העובד הסוציאלי נדב וינטראוב, אינה חד-משמעית. "המומחה העיד שאינו רואה יתרון משמעותי לאחת מעמדות הצדדים, המשך לימודיו של הקטין במסגרת הנוכחית או במסגרת החינוך הביתי, וכי הוא רואה את עיקר טובתו של הקטין בשיתוף הפעולה בין הוריו. המומחה העלה חשש לפיו באם תתקבל הבקשה, יפגע הקשר בין הקטין לאביו, והוא מקבל את עמדת האב לפיה באם יעבור הקטין לחינוך הביתי, לא יוכל האב לדעת את מצב הקטין".
בית המשפט ציין כי משרד החינוך דחה את הבקשה של האם להעברת הילד לחינוך הביתי בשל העדר ביקורת ובדיקה על התקדמותו וכן בהעדר גורם אובייקטיבי שיכול לדווח על מצבי מצוקה של הילד.
השופט כתב במסגרת ההחלטה: "אני מוצא לנכון לפנות לאם, שסמוך ובטוח אני כי טובת בנה לנגד עיניה, בבקשה, שכל עוד לא יחול שינוי במסגרת החינוך, תחדל, לחלוטין, להעביר לקטין מסרים שליליים אודות מסגרת החינוך בה הוא לומד".
