הגם שסכום הפיצוי שלרוב נפסק כשהגבר סרבן גט, הוא גבוה בממוצע בכמעט פי שלושה מסכום הפיצוי שנפסק כשהאישה היא סרבנית גט, קבעה השופטת נילי מימון כי סרבנות הגט מהווה פגיעה קשה בזכות היסודית של בן הזוג לאוטונומיה, זכות הנתונה לכל אדם באשר הוא אדם. כך ש"אין מקום להבחנה מהותית בין מעשה סרבנות גט עצמו בידי גבר או בידי אישה"
בעל מסורב גט זכאי לפיצוי של 25 אלף שקלים בגין כל שנה של סירוב. כך פסק עקרונית בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שדן בתביעה לפיצויים שהגיש גבר כנגד אשתו בגלל סירובה לקבל מידיו גט.
פגיעה פסולה באוטונומיית הפרט
סגנית הנשיאה, השופטת נילי מימון, ציינה במסגרת פסק הדין כי "ככלל, נזקה של אישה מסורבת גט שונה, וחמור מנזקו של בעל מסורב גט, שכן אישה סובלת מהשלכות קשות ורחבות יותר מהבעל כתוצאה מסירוב בעלה לתת לה גט: בעל מסורב גט יהודי עשוי לקבל היתר לשאת אישה שנייה, ואף ללא נישואין עשוי לחיות חיי משפחה מלאים ואף להוליד ילדים מאישה אחרת ללא חשש ממזרות. על אישה מסורבת גט יש השלכות קשות בהשוואה לבעל מסורב גט, כגון חשש לממזרות ביחס לילד אם ייוולד לה מגבר אחר בעודה נשואה לבן הזוג המסרב, וכן אין האישה יכולה לקבל היתר להינשא לאחר בעודה נשואה לבן-זוגה המסרב".
עם זאת, השופטת מימון קבעה כי "אין מקום להבחנה מהותית בין מעשה סרבנות גט עצמו בידי גבר או בידי אישה: כך גם כך אין אדם יכול להשתחרר מקשר הנישואין בשל מניעה שמקורה בסירוב של בן-זוגו". השופטת מימון פסקה עקרונית כי "סרבנות הגט מהווה, בראש ובראשונה, פגיעה קשה בזכות היסודית של בן הזוג לאוטונומיה, זכות הנתונה לכל אדם באשר הוא אדם. פגיעה בעטיה נותר אדם כבול לקשר נישואין בו אינו חפץ עוד; פגיעה בעטיה נפגעת זכותו של אדם למימוש עצמי, לחירות ולכבוד. פגיעה פסולה זו באוטונומיית הפרט הינה לב ליבו של העניין, והוכרה כשלעצמה כראש נזק בר-פיצוי".
השופטת מימון ציינה כי בנוסף לפגיעה מהותית זו, תיתכן פגיעה בחיי הזוגיות של מסורב הגט וכתבה כי "ישנן נשים אשר יבחרו מראש להימנע מקשירת כל קשר רומנטי עם גבר מסורב גט, אך בשל מעמדו זה ובשל העובדה שעודנו נשוי לאישה אחרת".
במסגרת הערכת חומרת הנזק שנגרם לתובע, נפסק כי יש להתחשב גם בכך שסירוב הגט לא מנע ממנו לקיים בפועל מערכות יחסים עם נשים אחרות. השופטת מימון ציינה כי התובע לא פנה לבית הדין הרבני בבקשה לקבלת היתר לשאת אישה שניה, ולא נהג בנחישות ובתקיפות בהליכים בבית הדין הרבני לקראת השגת הגט.
אחידות הפסיקה בשיעור הפיצויים שנפסקים
השופטת מימון סקרה במסגרת ההחלטה פסקי דין הדנים בשאלת גובה הפיצוי בגין סרבנות גט, וציינה כי "ניתן לזהות מספר גורמים אשר משפיעים על גובה הפיצויים הנפסקים בגין סרבנות גט, העיקרי שבהם, מטבע הדברים, הינו מינו של הנתבע – האם מדובר בבעל סרבן גט או באישה סרבנית גט". סכום הפיצוי שנפסק כאשר הגבר סרבן גט, הוא גבוה בממוצע בכמעט פי שלושה מסכום הפיצוי שנפסק כאשר האישה היא הסרבנית. בנוסף, בית המשפט התחשב בשאלה האם במועד פסק הדין נותר העיגון בעינו או שבינתיים הותרו קשרי הנישואין בין הצדדים. כמו כן, הושפע סכום הפיצויים כאשר דובר באישה דתיה מסורבת גט, אשר מפאת אמונתה הדתית נמנעת כליל מקשרי זוגיות עם גברים אחרים טרם התגרשה.
השופטת מימון קבעה כי בפסיקה קיימת מגמה כללית של אחידות הולכת ומתגברת בשיעור הפיצויים שנפסקים, אשר עומדת על סך של כ-25 אלף שקל לטובת הבעל בגין כל שנה של סרבנות גט מצד האישה. "במרבית פסקי הדין לא נפסקו פיצויים מוגברים לטובת בעל מסורב גט, והדעת נותנת כי פסיקת פיצויים מוגברים תישמר, אם בכלל, רק לנסיבות בעלי חומרה יוצאת דופן וחריגה".
באשר לסכומי הפיצויים המושתים על גבר סרבן גט, האחידות קטנה יותר וסכומי הפיצויים מגוונים יותר. כמו כן, נקבעו ברבים מהמקרים פיצויים מוגברים לטובת אישה מסורבת גט, זאת לעומת גבר מסורב גט, שאז כמעט ולא נקבעים פיצויים מוגברים.
קושי בכימות הנזק המדויק
השופטת מימון ציינה כי הפגיעה מסרבנות גט דומה במובנים רבים לנזק הנגרם בגין הוצאת לשון הרע או פגיעה בפרטיות. במקרים אלה "יש קושי בהוכחת הנזק המדויק שנגרם לנפגע וכימותו וכן מדובר בנזק בלתי ממוני, ובלתי קצוב, שעיקרו פגיעה בכבוד האדם מהיבטים שונים. על כן, יש טעם להחיל גם במקרה של סרבנות גט חיוב בשיעור דומה, ולהשית על סרבן גט בתשלום פיצויים לבן זוגו הנפגע עד לסכום 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק".
עם זאת, נקבע כי "כיוון שסרבנות גט הינה מחדל בעל אופי נמשך ורציף על פני הזמן עד למועד הגט, בשונה מהוצאת לשון הרע או פגיעה בפרטיות שהינן על פי רוב אירועים ספציפיים בנקודות זמן מסוימות ושאינם בעלי אופי רציף ומתמשך, נראה סביר לקבוע כי גובה הפיצוי שייפסק לאישה מסורבת גט יהיה מחצית מן הסכום האמור, דהיינו 25,000 שקלים, לכל שנה של סרבנות גט".
במקרה הנדון משך תקופת הסרבנות עמד על כ-21 חודשים, ולכן שיעור הפיצויים הועמד על סך של 43,750 שקל.
השופטת מימון דחתה את תביעת הגבר לפיצוי ביחס לעתיד, עד לקבלת גט בפועל, מכיוון ש"אין לדעת בוודאות מה יהיה שיעור הנזק שייגרם לתובע בעתיד, מה יהיה טיבו, היקפו ומידת חומרתו, בטרם נגרם בפועל".
בית המשפט חייב את סרבנית הגט בהוצאות המשפט שגרמה לבעלה ושכר טרחת עורך דינו בסך 3,000 שקל בלבד.
