הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בבירה פסק כי נמצאו ליקויים חמורים שהביאו לפגיעה בטוהר מערכת הבחירות: התרחשה תופעה רחבת היקף של הצבעות רבות על ידי מתחזים באמצעות תעודות זהות של אחרים. היקף התופעה אינו נופל מסדרי הגודל של הפערים שהשפיעו על תוצאות הבחירות לראשות העירייה (956 קולות) ולמועצת העירייה (1,398 קולות)
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים פסק היום (26.12.2013) שיש לקבל את ערעור היועץ המשפטי לממשלה על תוצאת הבחירות לרשויות המקומיות בעיר בית שמש. הנשיא דוד חשין והשופטים משה סובל ויגאל מרזל ביטלו את הבחירות, הן לראשות העירייה והן למועצת העירייה, וציוו על עריכת בחירות חדשות בבית שמש.
"הבחירות נתפשות – ובמידה רבה של צדק – כיום החג של הדמוקרטיה", סיימו השופטים את פסק הדין בפרשה. "כך בבחירות לכנסת; כך גם בבחירות לרשויות המקומיות. ממומשת ביום זה הזכות לבחור ולהיבחר. ניתן הכוח לפרט לבחור את נציגיו. אלא שהתמונה שעלתה לפנינו מחומר הראיות הרב שהונח לפתחנו לא הייתה, למרבה הצער, תמונה חגיגית. הליקויים שעליהם עמדנו בהרחבה בפסק דיננו זה הם ליקויים חמורים. הם יורדים לשורש הבחירות שהתקיימו בבית שמש. יש בהם משום פגיעה חמורה בטוהר הבחירות. הם מכרסמים באמון הציבור בתקינות הבחירות. הם עלולים אף לחתור תחת ההשלמה המתבקשת עם תוצאת הבחירות הדמוקרטית; שכן באין הליך תקין אין גם בחירה תקינה. צל כבד הוטל אפוא על הבחירות שנערכו בבית שמש. בנסיבות המקרה שלפנינו ובשל מכלול הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, אין מנוס מביטול הבחירות והשבת העניין לבוחר – על מנת שיאמר את דברו".
ניצחון בהפרש של 956 קולות בלבד
כזכור, במערכת הבחירות שנערכה לפני כחודשיים (22.10.2013) נבחר לראשות העיר הנציג החרדי משה אבוטבול. הנציג החילוני, אלי כהן, תפס את המקום השני אחריו. ההפרש ביניהם עמד על 956 קולות בלבד, שהכריעו את הכף. בעוד שאבוטבול קיבל 17,344 קולות כשרים המהווים 50.6% (מתוך 32,275), כהן קיבל רק 16,388 קולות, המהווים 47.81% מקולות הבוחרים בבית שמש. המועמד השלישי, מאיר בלעיש, קיבל 543 קולות כשרים בלבד.
במועצת העיר חולקו 19 המושבים בין תשע רשימות. לרשימת "כלל חסידי וקהילות ירושלים" (רשימת "כח") החרדית ניתן מנדט אחד. שינוי של 1,398 קולות היה משנה את חלוקת המושבים בבחירות למועצת העירייה.
כהן ערער לבית המשפט המחוזי על תוצאות הבחירות, ולערעורו הצטרף היועץ המשפטי לממשלה – לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. בערעורים התבקשו השופטים לבטל את הבחירות ולהורות על עריכתן של בחירות חדשות.
ערעורו של היועץ וינשטיין התבסס על טענה מרכזית אחת: לפי חקירת משטרה שטרם הסתיימה, הייתה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות פסולות. תושבים חרדים שלא מצביעים במערכות הבחירות ("הקנאים") – "הפקידו" את תעודות הזהות שלהם בידי אנשים אחרים בצורה מאורגנת. ההצבעה בפועל בקלפיות נעשתה על ידי מתחזים, תוך שימוש באותן תעודות הזהות. היועמ"ש טען כי מדובר בליקוי חמור, העולה כדי עבירות פליליות, שיורד לשורש הבחירות. ובליקוי שעלול היה לשנות את תוצאת הבחירות, הן לראשות העיר והן למועצה.
גם כהן טען בערעורו לאי-סדרים בבחירות בבית שמש, והוסיף טענות נגד "מנהל הבחירות" (מטעם משרד הפנים) וכן בטענות על הפרות שונות נוספות של דיני הבחירות ובכלל זה בספירת הקולות בקלפיות.
טענות ספקולטיביות
המשיבים לערעורים, ובעיקר אבוטבול, טענו שאין בסיס ועילה לביטול הבחירות בבית שמש. הם טענו בתשובה לערעורו של היועץ וינשטיין כי מדובר בטענות ספקולטיביות, שכן הדבר מצוי בחקירת משטרה שטרם הושלמה ובלא שהוגשו כתבי אישום בפרשה. הם גם טענו שבשלב הנוכחי לא ניתן לברר באמת את הטענות שנטענו בעניין אי-הסדרים. וכן שההליך של ערעור מינהלי אינו מתאים לבירור מעין זה ובזמן הקצר שקבע המחוקק לכך (30 ימים). המשיבים גם טענו שבית המשפט אינו יכול להסתמך על חקירת המשטרה כ"ראיות", היות ומדובר בראיות "בלתי קבילות".
לגופו של עניין הוסיפו אבוטבול והסיעות הנוספות כי אין בתשתית הראייתית שפורטה יסוד מספיק לטענת אי-הסדרים בהיקף הנרחב שנטען ביחס לבחירות. הם גם טענו שאותה קבוצה של "קנאים" שמסרו את תעודות הזהות – הצביעו בה בעצמם – כהצבעת "אמת" בלא התחזות. הם הפקידו את תעודות הזהות כדי שחבריהם לא יתנכלו להם ויאפשרו להם להצביע. המשיבים הוסיפו שבכל מקרה אין ראיות מספיקות לכך שהליקויים היו בהיקף שיכול היה לשנות את תוצאת הבחירות: לא כדי הפער בין המועמדים לראשות העיר, ולא כדי מספר הקולות שיכול היה להשפיע על הבחירות למועצת העיר.
תעשיה מאורגנת של התחזות
אולם, כאמור, שופטי בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבלו את הערעור של היועמ"ש וקבעו שאכן נפל בבחירות בבית שמש ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות שהיה עלול לשנות את תוצאת הבחירות הן לראשות העירייה והן לרשות המועצה. בית המשפט ציווה בהמשך לכך על עריכת בחירות חדשות בבית שמש.
במישור המשפטי קבע בית המשפט כי ערעור בחירות, בהתאם לחוק, הוא "ערעור מינהלי" המתנהל לפי כללי המשפט המינהלי. לכן גם ראיות שמקורן בחקירת המשטרה, בלי שמתקיימת בבית המשפט חקירה של עדים, הן ראיות קבילות שמותר להסתמך עליהן. עוד נקבע, במישור המשפטי, שעל הטוען לביטול הבחירות להוכיח את התקיימות הליקוי ברמה "שמעבר למאזן הסתברויות" (אך פחות מ"ספק סביר"). לבסוף נקבע, במישור המשפטי, שלפי פסיקת בית המשפט העליון יש להראות לא רק שנפל ליקוי היורד לשורש הבחירות, אלא גם שהליקוי האמור עלול היה לשנות את תוצאת הבחירות.
במישור העובדתי קבע בית המשפט כי התרחשה בבית שמש תופעה רחבת היקף של הצבעות רבות על ידי מתחזים באמצעות תעודות זהות של אחרים. מבין האפשרויות המספריות הקיימות, סבירה יותר האפשרות שהיקף התופעה אינו נופל מסדרי הגודל של הפערים שהשפיעו על תוצאות הבחירות לראשות העירייה (956 קולות) ולמועצת העירייה (1,398 קולות). צוין בפסק הדין כי תופעה זו היא "ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות", והיא התרחשה בהיקף משמעותי ביותר. ליקוי זה בהיקפו, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.
עוד נקבע כי הראיות מלמדות ברמת שכנוע העולה על עודף ההסתברויות כי תופעה זו וליקוי זה בבחירות בבית שמש לא היו פרי יוזמה פרטית ונקודתית. הם אירעו במסגרת של התארגנות שיטתית ונרחבת בקרב קהילה גדולה של תושבים אשר ביקשו להימנע מהצבעה מטעמים אידיאולוגיים. ההתארגנות הוצאה אל הפועל באמצעות מנגנון מובנה, כוח אדם ואמצעים תפעוליים. קיומה היה בגדר סוד גלוי אצל התושבים שהיו קהל יעד למסירת תעודות הזהות. השימוש בתעודות הזהות נעשה תוך גילוי תעוזה מצד מספר משמעותי של פעילים, שנעזרו בתחפושות לשם הסוואת זהותם. וכך התנהלה לאורך יום הבחירות פעילות ערה של מסירה, שימוש והחזרת תעודות זהות לבעליהן.
בית המשפט פירט בהרחבה את התשתית העובדתית למסקנתו כפי העולה בעיקר מחקירת המשטרה: במספר רב של בתי כנסת היו "מוקדי הפקדה" בהם הופקדו תעודות הזהות כדי לאפשר הצבעה באמצעות אנשים אחרים. תעודות הזהות נאספו גם בדרכים אחרות. חקירת המשטרה מצאה גם תחפושות וגם ראיות לשימוש בהן במהלך ההצבעות. ערב יום הבחירות המשטרה גם הגיעה לשתי דירות בבית שמש שבהן נמצאו עשרות תעודות זהות ודרכונים. כן נתפשו רשימות של קלפיות וכתובות, וכן התחפושות. תעודות זהות נוספות ודרכון נתפסו גם בידי נהג רכב ששהה בסמוך.
בית המשפט הוסיף וציין כי מחומר הראיות עולה שמדובר בפעילות מאורגנת העולה כדי "שיטה" של ממש, ואף "תעשיה", שכללה מרכיב של תכנון מראש. עוד נקבע כי לא מדובר בפעילות ספורדית או יחידנית, אלא בפעילות שהייתה קשורה לפעילים פוליטיים, שבאה להביא לבחירתו של אבוטבול ורשימת "כח" בבחירות. עם זאת, השופטים הדגישו כי אין לפניהם כל ראיה או טענה למעורבות של אבוטבול עצמו בנעשה.
בין יתר הראיות שפירט בית המשפט היו מסרונים שנשלחו סמוך לפשיטת המשטרה על הדירות בבית שמש שבהם נכתב "הנגלה הסתיימה? צריך עוד חברה". וזמן קצר לאחר מכן "תפסו אותנו. תביא חברה למקום דחוף". בכל הקשור לגרסאות הנחקרים נקבע שמדובר בגרסאות מופרכות, בלתי סבירות ולא אמינות.
בית המשפט לא קיבל את הטענות שלפיהן לא בוססה טענת היועמ"ש בעניין היקף הליקוי ובאופן שעלול היה לשנות את תוצאת הבחירות. נקבע שיש לראות בקהילת ה"קנאים" בבית שמש, לפי חומר הראיות, כקהילה רחבת היקף שכללה חסידויות שונות. רחבת היקף לפחות כסדר הגודל של הנדרש בכדי להביא לשינוי בתוצאת הבחירות לראשות העירייה ולמועצה.
בית המשפט הורה אפוא על ביטול הבחירות בבית שמש ועל עריכת בחירות חדשות. נוכח מסקנה זו, התקבל גם ערעורו של כהן (באותן טענות) מבלי שבית המשפט נדרש להכריע ולהביע עמדה בטענות הנוספות נגד הבחירות בבית שמש שנטענו בערעורו של כהן.
תגובות
עו"ד אילן בומבך, המייצג את מאיר בלעיש וסיעת 'דור אחר', מסר בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "אנו לומדים את פסק הדין. על פני הדברים עולה כי פסק הדין סוטה מההלכה הפסוקה עד כה. ככל הנראה נערער לבית המשפט העליון".
יו"ר תנועת ש"ס, ח"כ אריה דרעי, הביע צער על ש"בית המשפט הנכבד בחר ללכת אחרי קמפיין תקשורתי וביטל את ההכרעה הדמוקרטית של תושבי בית שמש. אני סמוך ובטוח שאבוטבול ינצח בשנית ובפער גדול יותר".
