חדשות

הוזלה דרמטית באגרות חופש המידע אושרה בוועדת החוקה בכנסת, לצד פטור גורף לקבוצות מסוימות. בנוסף, רשות שלא תטפל בבקשה תוך פרק הזמן הנדרש – לא תורשה לגבות אגרה. ועדת החוקה גם החליטה להאריך את פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעות נגד חברות הביטוח

ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ד', 25.12) תקנות חדשות המוזילות משמעותית את אגרות חופש המידע. התקנות החדשות מוזילות את אגרת הבקשה בכ-80%.

עד היום עמדה אגרת הגשת הבקשה על 101 שקלים לכלל האוכלוסייה, ומהיום אגרת בקשה תעמוד על 20 שקלים בלבד. כמו כן, בתקנות הוזלה משמעותית גם אגרת הטיפול שתעמוד מהיום על 30 שקלים (במקום 54 שקלים).

עוד קובעות התקנות זכאות לפטור מתשלום אגרה לשלוש קבוצות: אוכלוסייה נזקקת כלכלית; עמותות המקדמות מטרות ציבוריות חשובות; וחוקרים המבקשים את המידע לצורך מחקר אקדמי. התקנות החדשות מעניקות אפוא פטור מאגרה לעמותות רשומות, חברות למען הציבור, מידע עבור מחקר אקדמי, ופטור בגלל מצב כלכלי של המבקש (עד 7 שעות עבודה).

בנוסף, קובעות התקנות כי רשות שלא תספק את המידע המבוקש תוך פרק הזמן הנדרש, לא תורשה לגבות אף אגרת טיפול או בקשה – זאת לאחר שהתגלה כי רשויות ציבוריות אינן מקפידות לעמוד בלוח הזמנים הקיים לטיפול בבקשות חופש המידע.

ההוזלה תחול לא רק על קבלת המידע, אלא גם על האמצעים להעברתו לציבור – גם החיוב על הנייר, תקליטורים ושעות עבודה יוזל משמעותית: דף מודפס יעלה כאמור 20 אגורות במקום 1.35 שקלים, בעוד שתקליטור יעלה 2.5 שקלים במקום 5.34 שקלים. בנוסף, הרשויות תחויבנה להציע דרכים מוזלות להעברת המידע לציבור (דוא"ל, למשל).

חוק חופש המידע קובע כי כל אזרח רשאי לקבל מידע מן הרשויות הציבוריות, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק. הגשת בקשת חופש מידע כרוכה בתשלום ובאגרת טיפול והפקה – שכאמור, עלותן החדשה תהיה נמוכה משמעותית מבעבר.

"ההוזלה באגרות חופש המידע עברה את המשוכה האחרונה", אמרה שרת המשפטים,  ציפי לבני, שהובילה את המהלך. "ההוזלה הדרמטית תקל על הציבור לקבל את המידע שהוא זכאי על-פי חוק לקבל, בלי שכסף יהווה מכשול. השקיפות היא תרופת המנע האולטימטיבית לשחיתות וניצול לרעה של שררה, והתקנות החדשות יקדמו את כולנו לעבר חברה דמוקרטית וצודקת יותר, ויחזקו את אמון הציבור במוסדות השלטון".

מנכ"ל משרד המשפטים היוצא, ד"ר גיא רוטקופף, מסר בתגובה כי "משרד המשפטים, האמון על יישום חוק חופש המידע, בין השאר, באמצעות היחידה הממשלתית לחופש המידע, פועל במישורים שונים להפחתת החסמים העומדים בפני הציבור בהגשת בקשת חופש מידע וידאג לוודא כי התקנות יוטמעו וייושמו. אני מברך על השינוי בתקנות חופש המידע ומקווה ומאמין כי הוזלת האגרות תשפר את נגישות האזרח לשלטון".

יוארך פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעות נגד חברות הביטוח

בתוך כך, ועדת החוקה גם החליטה להאריך את פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעות נגד חברות הביטוח. מבוטחים בפוליסת ביטוח לנכות או תאונה, יוכלו לתבוע את חברות הביטוח שלוש שנים מיום שבו התגבשה הנכות למבוטח, בניגוד למצב הנוכחי, בו מועד ההתיישנות מתחיל להימנות ביום קרות האירוע הביטוחי.

בכך אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת את הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית, המבקשת לתקן את חוק חוזה הביטוח ולקבוע כי במקרים בהם הנכות לא התגבשה כבר במועד התאונה, יידחה מועד ההתיישנות, עד להתגבשות הנכות.

על-פי פסיקת בית המשפט העליון (הראל חברה לביטוח נ' עזבון המנוח דוד אמיתי) מועד ההתיישנות לתביעות כנגד חברות הביטוח בגין נזקי גוף, חל בתום שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי.

ח"כ מאיר שטרית אמר היום בדיון, כי לעיתים רבות, קביעת הנכות מתגבשת לאחר שלוש שנים. לכן מבקש שטרית לקבוע בהצעתו, כי שלוש השנים יחלו להימנות מיום שהמבוטח יכול היה לתבוע את חברת הביטוח-המועד בו התגבשה הנכות, ולא מיום קרות האירוע הביטוחי. שטרית ציין כי בתביעות בגין תאונות דרכים, ניתן לתבוע את חברת הביטוח במשך שבע שנים.

עוד אמר שטרית "אנחנו רוצים להגן על האזרחים מפני חברות הביטוח שמרוויחות כסף רב מהאזרחים. אני מציע לכם לבצע רפורמה כללית בכל חוזי הביטוח, ולכתוב את הפוליסות בשפה פשוטה וברורה", אמר חה"כ שטרית.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני נויבואר, תמכה בהצעת החוק ואמרה כי הממשלה תמכה בהצעת החוק. לדבריה, "המצב הנוכחי מתמרץ את המבוטחים להגיש תביעות לבתי המשפט לחינם, רק על מנת לעצור את מרוץ ההתיישנות. אם היה למבוטח פרק זמן ארוך יותר, יתכן והפיצוי היה משולם למבוטח ללא הגשת תביעה".

מנגד, נציג איגוד חברות הביטוח, שמואל מלכיס, התנגד להצעת החוק. לדבריו, "הפיקוח על הביטוח כבר קבע הסדר שפתר את הבעיה". מכליס טען כי "חברת ביטוח לא יכולה לעבוד, כאשר תקופת ההתיישנות אינה מוגדרת. חברת ביטוח לא תוכל לקבוע את הסיכון מבחינה אקטוארית כלכלית. ומי ישלם על כך? יהיה זה האזרח שישלם פרמיה גבוה יותר". עוד טען מלכיס כי  "במצב שניתן יהיה לתבוע לזמן אין סופי, אף חברת ביטוח משנה, לא תבטח את החברות הישראליות. החוק לא בא לפתור בעיה כיון שהבעיה אינה קיימת", אמר מלכיס.

אולם, כאמור הצעת החוק אושרה בוועדת החוקה פה-אחד והועברה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.