שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביטול חזקת הגיל הרך: מערכת המשפט לא ערוכה למהפכה המתרחשת בשטח

חדשות

ביטול חזקת הגיל הרך: מערכת המשפט לא ערוכה למהפכה המתרחשת בשטח, צילום: ציפי לבני, מירב מיכאלי ועליזה לביא בדיון בוועדות בכנסת. צילום ארכיון: דוברות הכנסת
ביטול חזקת הגיל הרך: מערכת המשפט לא ערוכה למהפכה המתרחשת בשטח
24/12/2013, עו"ד אורי ישראל פז

בדיון טעון שנערך היום בוועדות הכנסת על תזכיר החוק הממשלתי, המבקש להציב אחריות הורית משותפת במקום חזקת הגיל הרך בקרב זוגות מתגרשים, היתה הסכמה אחת גורפת כי לפני שמבצעים שינוי כה משמעותי יש לבדוק שהמערכת המשפטית מסוגלת לתת מענה לביטול חזקת הגיל הרך

"הדיון היום איננו על חזקת הגיל הרך, אלא על אחריות משותפת של שני ההורים", אמרה יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ אורלי לוי-אבקסיס בדיון משותף שהתקיים היום (24.12.13) עם הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא, על מעורבות המדינה בהסדרי הורות בגירושין, נוכח הכוונה לשנות את חזקת הגיל הרך. "חייבים ליצור מנגנון שבהליך הגירושין, כשהצדדים מתבצרים כל אחד בעמדתו ולא רואים את ההשלכה על הילד, המדינה תחייב אנשים בהליך גישור. כיום יש פיילוט התנדבותי, שמי שמשתתף בו הוא ממילא מי שנוח להגיע להידברות. מדוע לא להפוך זאת להליך מחייב ככדי שיכלול גם את הקונפליקטים הקשים?", היא תמהה.

מהדיון שנערך היום, שני במספר בתקופה האחרונה, מסתמן כי בכוונת יושבות ראש שתי הוועדות (לקידום מעמד האישה ולזכויות הילד) למסמס את תזכיר החוק הממשלתי לביטול חזקת הגיל הרך, באמצעות הצעות לביטול הדרגתי של הדין האישי העברי (בדומה למהלכים שננקטו באוסטרליה, שבעיקר הביאו לבזבוז כספי הציבור).

כפי שדווח לאחרונה בפורטל חדשות תקדין, חזקת הגיל הרך תצומצם לגיל שנתיים (במקום גיל שש כיום), שנותר לשיקול בית המשפט באם לנהוג על פי חזקת הגיל הרך או לפי עקרונות ועדת שניט בסוגיית הסדרי הראייה והמשמורת על הילדים בהתאם לתמורות הגדולות שעוברת החברה המערבית בעולם ובישראל. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את תזכיר החוק החדש פה-אחד, כי האבות של היום נוטלים יותר ויותר חלק בגידול הילדים, ויש להמשיך ולעודד מגמה זו.

ניסוי בבני אדם?

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, חה"כ לביא טענה כי "המהירות בה רוצים להעביר את החוק מטרידה. אי-אפשר לנתק את הצעת החוק מחוסר השוויון בעולמנו, כשהמרחב הציבורי הישראלי משמר אותו. חוסר השוויון בא לידי ביטוי בפערי השכר כנשים מרוויחות פחות מגברים בצורה משמעותית. גם הגט תלוי ברצון הגבר, והתוצאה של החוק בעולם הלא-שוויוני שלנו תהיה שמחיר הגט יעלה, וחזקת הגיל הרך תהפוך לכלי לסחטנות. בגלל הדין הדתי קשה גם ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, כי באף מדינה מערבית אחרת הנשים לא סובלות מנחיתות מובנית במערכת בתי הדין (הרבניים). לפני שמבצעים שינוי כל כך משמעותי, צריך לבדוק שכל המערכות ערוכות לכך,  ונכון להיום המערכת המשפטית לא מסוגלת לתת מענה לביטול חזקת הגיל הרך".

ד"ר פרץ סגל ממשרד המשפטים, הוסיף כי "הדברים לא זזו 10 שנים, כי היה צריך להקים את יחידות הסיוע בבתי הדין. גם עכשיו, דברים יהיו תלויים בתקציב. קשה להפריד בין הדברים. ההסכם ההורי יהיה תנאי להגעה לבית המשפט. כל אחד יגיש מסמך על חלקו בגידול הילד. זה לא נכלל בהצעת החוק, כי זה יהיה בתקנות. אפשר לקבוע בהכנה לקריאה שניה ושלישית שכל עוד אין תקנות, החוק לא יקודם".

גם יו"ר הוועדה חה"כ לוי-אבקסיס התריעה כי "בהעברת החוק כפי שהוא, עלול להיווצר מצב בו זכויותיו של הילד והיכולת הכלכלית לספק את צרכיו הבסיסיים יעמדו בסכנה מיידית. החוק במתכונתו הנוכחית נעדר תשתית ראויה, שתמנע את ההשלכות החמורות שעלולות להיגזר מקבלתו. הדבר יביא לפגיעה קשה בילדים בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות בכמה היבטים, כגון: הזכות לדיור סוציאלי, השתתפות בתשלומי חינוך, תשלומי ארנונה ועוד.  בהיעדר תשתית ראויה לחוק, האם זה איננו ניסוי בבני אדם? הרי לא אישרנו תקנות ולא בדקנו שסותמים את כל החורים. דור הביניים שרוי בחוסר ודאות ואותם כבר מקריבים על המזבח".

לא ניתן להמשיך עם העיוות הפוגע בזכויות

מנגד, טענה חברת הכנסת גילה גמליאל, המובילה קבוצה של חברי הכנסת מלוכדים סביב הצעת חוק פרטית המבקשת לאמץ את המלצות ועדת שניט בנושא, כי "צריך לבטל לגמרי את חזקת הגיל הרך. זה דבר שגוי, טעות מרה שפוגעת במשפחות רבות. מה קורה כששני בני הזוג מגדלים את הילדים? היום אחד מכל שלושה זוגות מתגרשים. הפירוד פוגע פגיעה אנושה בילדים. צריך לדאוג להוביל למצב שההורים ימשיכו לגדל את ילדיהם בשותפות מלאה, שזאת זכות יסוד של כל ילד, אם ואב. אנחנו לא יכולים להמשיך עם העיוות שפוגע בזכויות, בלי שיקול דעת של בית המשפט. החוק היום קובע שילדים עוברים אוטומטית לאם".

אלי דניאל, מהקואליציה למען הילדים והמשפחה, אב גרוש, תקף את העדיפות האוטומטית הניתנת לאימהות חד-הוריות בקבלה למעונות ולגנים. בתגובה אמרה לו חה"כ לוי-אבקסיס: "כשנתנו קדימות לילד של חד-הוריות, זה קדימות לילד שלך. אתה תוקף את הזכויות שניתנו לילדים בגלל מצבם הלא-אופטימלי. אתה מוכן שיורידו זכויות לבן שלך בתנאי שהאם לא תהנה. זה מזעזע".

ואילו הסוציולוגית ד"ר דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, המזוהה עם ארגוני הנשים, טענה כי "15% מהמשפחות בישראל מתנהלות על פי חלוקת תפקידים א-מגדרית. אי-אפשר לחוקק חוקים שמתאימים לאחוז כזה קטן מתוך הכלל. מסוכן גם להיות מושפעים מאנקדוטות".

לדבריה, פרט למדינת בלגיה אין עוד מדינה בה נהוגה משמורת משותפת. "עדיין הכלל הוא סימון אחד ההורים כמטפל עיקרי. בישראל מונהגים הסדרי הראייה הרחבים ביותר בעולם המערבי, לרוב פעמיים בשבוע, ולעיתים קרובות עם לינה באמצע השבוע. אב שרוצה להיות מעורב בחיי ילדיו ולא לאמלל אותם, יכול לעשות זאת, ואם יש מקרים של אם מתנכלת, בהם צריך לטפל".

לקריאה נוספת, ראו:

 

השרים אישרו פה-אחד: אחריות הורית משותפת במקום חזקת הגיל הרך

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:86
קומיט וכל טופס במתנה