שופרסל ושני בכירים לשעבר בחברה הורשעו בניסיון לעשיית הסדר כובל. מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, התקשר לבכירים בחברות הגדולות במשק שטראוס, ויסוצקי והחברה לישראל בעקבות מבצע בו יצאה הרשת המתחרה 'מגה', ולחץ עליהם להפסיק את המבצע
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אתמול את חברת שופרסל, המנכ"ל שלה לשעבר אפי רוזנהויז, ואת אלי גידור, סמנכ"ל הסחר לשעבר, בשתי עבירות של אי-קיום תנאי שנקבע באישור המיזוג וכן בארבע עבירות של ניסיון לעשיית הסדר כובל. בית המשפט זיכה אותם מעבירה של אי-קיום תנאי שנקבע באישור מיזוג.
כתב האישום התייחס לעסקת מיזוג במסגרתה רכשה שופרסל את הרשת קלאבמרקט. המיזוג אושר על ידי הרשות להגבלים עסקיים בכפוף למספר תנאים. בין היתר נאסר על שופרסל לדרוש מספק כלשהו שלא לספק את מוצריו למתחרה שלה. כמו כן, נאסר על שופרסל להתערב בדרך כלשהי בתנאים המסחריים הניתנים על ידי ספק כלשהו למתחרה שלה. בכלל זה, לא לבקש לשנותם ולא לחייב ספק, בקיזוז או בדרך אחרת, בשל העובדה שמוצריו נמכרים אצל מתחרה של שופרסל במחירים זולים יותר מאלו שהם נמכרים בשופרסל .
בסוף שנת 2008 יצאה רשת 'מגה' במבצע שיווקי של סל מוצרים הנמכר במחירים של 3.99 שקל ו-1.99 שקל. מחירי המבצע הותנו בקנייה מעל 100 או 200 שקלים. במקביל, פורסם מבצע של הרשת שופרסל, במסגרתו מוצרים דומים נמכרו במחיר גבוה יותר מאשר ב'מגה', אך ללא התניה של קניית מוצרים בשווי מינימלי.
כדי להוציא קיטור
לפי כתב האישום, בעקבות פרסום מבצע של 'מגה' החליטו הנאשמים כי רוזנהויז ייצור קשר עם מנהלי החברות אשר מוצריהן נמכרו בשני המבצעים כדי שיפסיקו את המבצע במגה. בכתב האישום נטען כי רוזנהויז יצר קשר טלפוני עם מנכ"ל שטראוס, מנכ"ל ויסוצקי ומנכ"ל קבוצת ישראל בחברה המרכזית למשקאות.
נטען כי "בשיחותיו אלו הביע רוזנהויז בפני כל אחד ממנהלי הספקים את כעסו על כך שמוצריו הוצעו למכירה במחירי מבצע מגה, וניסה להגיע עם כל אחד מהם להבנה שיפעל להפסקת מבצע מגה". במקביל שופרסל החליטה להוציא מוצרים מסוימים של אותם ספקים מהחנויות של שופרסל ולהפסיק לרכוש אותם.
רוזנהויז טען להגנתו כי השיחות בוצעו באופן ספונטני, שלא הייתה להן תכלית מעשית וכי הוא פנה לספקים כדי "להוציא קיטור".
אך השופט משה יועד הכהן דחה את הטענה, וקבע כי השיחות בוצעו בעקבות ישיבת מנהלי פורמטים של שופרסל. השופט כתב כי "גם אם אצא מהנחה שרוזנהויז לא הציג לספקים דרישה מפורשת להפסקת אספקה או לגבי אי מתן הנחות, אין בכך כדי ללמד כי לא ביקש להגיע להסדר עימם. יש יסוד לקבוע, כי כמנהל עסקים מנוסה, הוא נמנע מלעשות זאת באופן ישיר ומפורש ביודעו כי מדובר במעשה אסור ולכן בחר לפעול בדרך עקיפה שאותה יוכל להציג בדיעבד ככזו שאינה חוצה את הגבול בין המותר לאסור. אולם, מכלול הנסיבות מלמד, כי קו גבול זה נחצה על ידו". השופט הכהן קבע כי עצם הפנייה כפי שנעשתה מהווה ניסיון לעריכת הסדר כובל, וכאמור הרשיע את הנאשמים.
