חדשות

משפט שלמה 2013: בפסק דין המשתרע על כ-120 עמודים הכריעו שופטי ביהמ"ש העליון, בדעת רוב, כי הילד ממוצא אתיופי, המכונה "ילד המריבה", יישאר במשפחת אומנה ולא יימסר לידי דודתו. "לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית ולקרוע את הילד מהמשפחה האחת שאי פעם הייתה לו"

שופטי בית המשפט העליון קיבלו בדעת רוב את הדיון הנוסף שנערך בפרשת "ילד המריבה" והחזירו את שפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה שאושר בבית המשפט המחוזי – יוחזר על כנו. כלומר, בוטלה הקביעה בערעור שהילד יאומץ על ידי דודתו ובעלה, והוא יישאר אצל משפחת אומנה המגדלת אותו.

ההכרעה בפרשה שכונתה "משפט שלמה" התקבלה בדעת רוב של חמישה שופטים (המשנָה לנשיא מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן וניל הנדל, מול דעת המיעוט של השופטים עדנה ארבל ויצחק עמית.

בשאלת צמצום תוצאות האימוץ הוחלט, ברוב דעות (השופטים עמית, חיות, ג'ובראן והנדל) כי לא מתקיימות במקרה זה הנסיבות המצדיקות אימוץ פתוח.

השופט רובינשטיין, אליו הצטרפה השופטת ארבל, משנותרה דעתה בדיון הנוסף במיעוט, סברו כי נסיבותיה של הפרשה מצדיקות גישה חיובית מאוד מצד בית המשפט, לאימוץ פתוח, במינון שייקבע בסיוע מומחים. המשנָה לנשיא נאור סברה כי בסירובה של המשפחה הביולוגית לאפשרות של אימוץ פתוח אצל בני הזוג המועמדים להיות המאמצים יש לכאורה משום סוף פסוק, אולם נוכח הודעתם של בני הזוג לאחר הדיון כי הם מסכימים לצמצום תוצאות האימוץ, ובשים לב לכך שעל בני הזוג המועמדים להיות המאמצים לפנות ממילא בבקשה למתן צו אימוץ לבית המשפט לענייני משפחה, אין מניעה, לדעתה, אם מי מהצדדים יסבור כי הדבר ראוי, לפנות בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה.

אימוץ פתוח?

כפי שדווח בפורטל חדשות תקדין, באוגוסט 2013 הורה הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון על החזרתו של הילד אל חיק משפחתו לאימוץ על ידי אחות האם ובעלה של האחות. בכך קיבלו השופטים את בקשתה של האם הביולוגית.  

בית המשפט העליון קיבל – בדעת רוב – בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי אימו של ילד בן שנתיים שהוכרז בר אימוץ במתכונת של אימוץ סגור אצל משפחה אומנה. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את אימוץ הילד על ידי דודתו. האם, שסובלת מסכיזופרניה, לא ערערה על כך שהיא נעדרת מסוגלות הורית, אלא ביקשה כי האימוץ יעשה על ידי אחותה במתכונת של אימוץ פתוח.

בית המשפט העליון פסק כאמור בדעת רוב כי למרות הקושי והפגיעה העלולה להיגרם לילד כתוצאה מהוצאתו מרשות הוריו האומנים והעברתו למסגרת של אימוץ בתוך המשפחה, הרי שבנסיבות המקרה יש לקבל את הערעור. שופטי הרוב, עדנה ארבל ויצחק עמית, התייחסו לשיקולי טובת הילד, זכותו להישאר בחיק משפחתו הביולוגית ולזכות ההורים לגדל ילדיהם.

עוד צוין כי השארת הקטין – ילד ממוצא אתיופי –בחיק הוריו האומנים, תתלוש אותו מזהותו המשפחתית. שיקול נוסף לקבלת ההחלטה הייתה הדודה, וההנחה שיש ביכולתה לגדל את הילד באופן ראוי. הובהר שתקופת שהייתו של הילד בחיק הוריו האומנים לא יכולה, כשלעצמה, להוות מחסום מפני החזרת הילד לחיק משפחתו הביולוגית.

דודה מגוננת מול קשיים של הבדלי צבע וזהות

השופט הנדל סבר בדעת מיעוט במסגרת הדיון הראשון בפני בית המשפט העליון כי יש להשאיר את הילד אצל המשפחה המאמצת. השופט הנדל ציין את הפגיעה במשפחת האומנה שגידלה את התינוק במשך שנה וחודשיים, וכן את המצב המשפחתי המורכב של המשפחה הביולוגית. עוד צוין כי מצבה הנפשי של האם הוא קשה נוכח מחלתה, וכי במצבים פסיכוטיים פעילים היא עלולה לסכן את חייו של התינוק. השופט הנדל פסק כי "לשאלת הסכנות לקטין הגלומות בחזרתו למשפחתו הביולוגית ניתנו על ידי המומחים תשובות שאינן חד-משמעיות עם צדדים לכאן ולכאן".

כמו כן, "הסכנות לשלומו הפיזי ולבריאותו הנפשית כתוצאה מהמשך הקשר עם אמו, גם אם יהיה זה קשר מוגבל, מדאיגות. שאלת אפשרותה של הדודה לגונן עליו באופן הרמטי מפני סכנות אלו, עם כל כוונותיה הטובות ויכולותיה הגבוהות– לא נקייה מספקות. הדברים מדאיגים שבעתיים על רקע המטען הגנטי אותו נושא הקטין ואשר מעמיד אותו בסיכון מיוחד".

השופט עמית כתב בפסק הדין בעמדת הרוב כי "התוצאה אליה הגיע חברי, השופט הנדל, מנתקת את הקטין לחלוטין מבני משפחתו הביולוגית, מאותו 'קשר דם' שזעק מגרונה של הדודה, אשר אחיה ואחיותיה ניצבו לצידה באולם בית המשפט במפגן מרשים של אחדות ותמיכה". השופט עמית ציין עוד: "אינני סבור כי צריך או ניתן לקבוע מסמרות לפיהן בכל תיק אימוץ יש להעדיף את משפחת המקור המורחבת, באשר כל תיק צריך להיבחן לגופו על הנסיבות המיוחדות לו, וכל תיק צריך 'תפירה ידנית' מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך".

השופטת ארבל התייחסה אז לחשש שהשארתו של הילד במסגרת משפחת אומנה "עלולה להעמיד אותו בעתיד בפני קשיים בלתי מבוטלים. קשיים של הבדלי צבע, זהות, סימני שאלה שלדברי המומחים מועלים על ידי כל ילד מאומץ, וסביר ביותר שהילד הזה, אם יאומץ על ידי משפחת האומנה ישאל שאלות אלה ביתר שאת. ברי שהוא יצטרך להתמודד עם היותו בן מאומץ, עם השונות, עם תרבות אחרת, ואין להניח שהמשפחה הביולוגית תפסיק את פעילותה הנמרצת לקבלו בחזרה אל חיקה. נושאים אלה הם מעבר לקשיים הרגילים עימם מתמודד כל ילד היודע שהוא מאומץ".

לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט העליון, עתר היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לקיים דיון נוסף בפסק הדין, שכאמור התקבל היום בדעת רוב.

תגובות

זמן קצר לאחר פרסום ההכרעה הסופית אמרו ההורים ממשפחת האומנה: "אנחנו מתרגשים ואסירי תודה על כך שהשכל הישר וטובת בנינו ניצחו. בית המשפט העליון עשה חסד גדול עם בננו בכך שהבין שטובתו והתפתחותו הנורמלית תתאפשר רק איתנו – הוריו, כפי שסברו כל גורמי הרווחה, אנשי המקצוע והיועץ המשפטי לממשלה".

הזוג הוסיף ואמר: "איתנו, בנינו קיבל ביטחון, בית חם ואוהב והחזיר את האמון בבני אדם. קיבלנו לידינו באהבה רבה ומתוך רצון להקרבה ולנתינה תינוק במצב רפואי ונפשי קשה ביותר ועם מטען גנטי לא פשוט ולאחר דרך ארוכה שנמשכה כשנתיים הפך אט אט לילד מחייך אוהב מתרגש ונורמלי ככל הילדים. לנו הוא קרא לראשונה אבא ואימא והוא בעצם לא מכיר דמויות אחרות בחייו, שכן זה הבית היחיד שהיה לו מאז ומעולם. אנו מוקירים את החלטת בית המשפט לחסוך מהילד טראומה בקריעתו מביתו ואת הבנתו כי הסביבה הטבעית שלו היא עמנו".

עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, המייצגים את דודתו של הפעוט, אמרו כי הם מתכוונים להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב יותר. "אנחנו מכבדים את פסד בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

דנ"א 6211/13