שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > רוצח הוריו דניאל מעוז יוכל להתראיין לתקשורת – זכאי לחופש ביטוי

חדשות

רוצח הוריו דניאל מעוז יוכל להתראיין לתקשורת – זכאי לחופש ביטוי, צילום: צילום: משפחת מעוז
רוצח הוריו דניאל מעוז יוכל להתראיין לתקשורת – זכאי לחופש ביטוי
16/12/2013, עו"ד לילך דניאל

התקבלה עתירתו של דניאל מעוז, המרצה מאסר עולם על רצח הוריו, להתראיין לתקשורת בתנאים ובאופן שייקבעו על ידי השב"ס. השופט יואל עדן פסק כי הזכות לחופש הביטוי נתונה גם לאסירים, כאשר במקרה זה הנימוקים שהעלה השב"ס כמניעה לקיום הריאיון (חשש מפגיעה בהליך השיפוטי ומ"מדרון חלקלק שיוביל לשיבוש הסדר בבתי הסוהר") – אינם יכולים להתקבל ויש בהם כדי לרוקן מתוכן את זכותו של מעוז לחופש ביטוי שיכול וילבש צורה בדמות ריאיון לכלי תקשורת

דניאל מעוז, המרצה עונש מאסר עולם לאחר שהורשע ברצח שני הוריו, הגיש עתירה מנהלית בה ביקש לאפשר לו להתראיין לכלי תקשורת, לאחר שבקשותיו לגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר נדחו לטענתו על הסף מבלי לקיים בהן דיון רציני. לשיטת מעוז, תיק הרצח בו הורשע מהווה פרשה תקשורתית מפורסמת, וצדדים רבים, לרבות עדי תביעה ואנשי הפרקליטות – התראיינו זה מכבר לטלוויזיה ולעיתונות. עוד טען כי ההחלטה פוגעת באיזון בין חופש הביטוי לאינטרסים אחרים, וכי על פי הפסיקה דרושה סכנה קרובה לוודאות עקב קיום הראיון המבוקש. העותר ביקש כי יתאפשר לו לקיים ראיון פרונטאלי ולחילופין ראיון טלפוני, והוסיף כי כחלק מתנאי מאסרו הוא רשאי לשוחח בטלפון ללא הגבלה אולם נמנע מלקיים ראיון טלפוני עקב המחלוקת בנושא זה.

השב"ס טען מנגד כי פקודת בתי הסוהר מטילה מגבלות על הקשר החיצוני שיכול לקיים אסיר, והשב"ס רשאי לבדוק ולפקח על הקשר החיצוני שהוא מקיים ואף למנוע אותו ככל שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה, בטחון הציבור, משמעת בבית הסוהר, או שיבוש הליכי חקירה ומשפט. עוד נטען כי במאי 2012 בוטלה פקודת הנציבות אשר הסדירה את הסוגייה שבמחלוקת, וכיום קיימת הוראת שעה זמנית עד שתסתיים עבודת המטה לגיבוש מדיניות השב"ס בסוגייה המצויה בשלביה הסופיים. לגופו של עניין טען השב"ס כי הבקשה נבחנה ע"י מחלקת הדוברות בשירות, אשר קבעה כי מאחר שעניינו של העותר תלוי ועומד בערעור לבית המשפט העליון – קיום ראיון תקשורתי בשלב זה הוא אסור מכח עקרון "הסוב-יודיצה". עוד נטען כי ההחלטה לאסור על העותר לקיים ראיון התקבלה משיקולים עניניים וצרכי ביטחון, שכן לגישת המשיב היעתרות לבקשה תהווה מדרון חלקלק לבקשות דומות אשר עלולות לשבש את הסדר והמשמעת בבית הסוהר. 

הוראה גורפת

השופט יואל עדן מבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע קיבל את העתירה וקבע כי החלטת השב"ס מרוקנת מתוכן את זכותו של מעוז לחופש הביטוי, שהיא כידוע זכות יסוד חוקתית על-חוקית במשפט הישראלי. צוין כי מעמדו של חופש הביטוי והמבחנים הישימים לאפשרות הפגיעה בו נקבעו בשורה ארוכה של פסקי דין, כאשר המבחן הישים שנקבע עוד מראשית הפסיקה הוא מבחן האפשרות הקרובה לוודאי לסכנה לשלום הציבור או לאינטרס חיוני של המדינה והציבור. עוד קבעה הפסיקה כי מעמדו של חופש הביטוי יש בו כדי להשפיע על פרשנות הוראות מסוימות, וכי חופש הביטוי אינו מתמצה רק בהשמעת דברים הערבים לאוזן.

בכל הנוגע לאסירים, ציין בית המשפט כי אין חולק שהזכות לחופש הביטוי מוקנית גם לאסיר בעת היותו במאסר, שכן זכויות היסוד של אדם ממשיכות לעמוד בתוקפן גם בהיותו אסיר למעט מגבלות המתחייבות מעצם שלילת חירותו. גם באיזון שבין חופש הביטוי לאינטרסים אחרים בעניינם של אסירים יש להביא בחשבון שיקולים הקשורים במאסר, לרבות המשמעת בבית הסוהר, הביטחון במסגרתו, הגנה על אסירים ואנשי סגל, צרכי טיפול ושיקום, בטחון הציבור ועוד. בעניין זה, ציין בית המשפט כי בפקודת הנציבות הכיר השב"ס בחופש הביטוי כנמנה עם חירויות יסוד של אדם גם בעת היותו במאסר, אך לאחר ביטול הפקודה יצאה הוראת שעה לפיה לא יתקיימו ראיונות אסירים לתקשורת למעט במקרים חריגים. לדעת בית המשפט, מדובר בהוראה גורפת וארוכה יתר על המידה, כאשר עדיין לא הושלם גיבוש נוהל חדש.

מדרון חלקלק?

מן הכלל אל הפרט, סבר השופט עדן כי בחינת השיקולים עליהם הצביע השב"ס בסירובו לאפשר את קיום הראיון (טענת הסוביודיצה, וטענה בדבר החשש מפני "מדרון חלקלק"), באספקלריה של המבחנים הישימים לפגיעה בחופש הביטוי מובילה למסקנה כי לא התקיים במקרה זה המבחן של קיום סכנה הקרובה לוודאי לפגיעה באינטרס ציבורי. נקבע כי על מנת לאסור להתראיין בנימוק של חשש מעבירת "סוביודיצה", יש צורך בראיות של ממש שיביאו למסקנה כי אכן קיימת סכנה קרובה לוודאי להשפעה על ההליך המשפטי, בעוד שבמקרה זה אין בנמצא ראיות המובילות למסקנה זו. עוד הדגיש השופט עדן כי גם אם קיים חשש מ"פגיעה בהליך", הרי שיש לתת את הדעת לכך שכעת מדובר בהליך ערעור ולא בהליך בו ישמעו עדים ויוגשו ראיות.

עוד הוסיף בית המשפט כי כדי למנוע את החשש לפגיעה כאמור ניתן להשתמש בכלי פיקוח ומידור מסויימים, ואין מניעה כי הריאיון לכלי התקשורת יתקיים בפיקוח. באשר לטענה השנייה שהעלה השב"ס, לפיה איסור קיום הריאיון נובע מחשש ליצירת "מדרון חלקלק" שיש בו כדי להביא לפגיעה בסדר ובמשמעת של בתי הסוהר, סבר בית המשפט כי גם אותה אין לקבל, נוכח עמימותה והיעדר תשתית ראייתית להוכחתה. משכך, קבע בית המשפט, נימוקיו של השב"ס אינם יכולים להתקבל ויש בהם כדי לרוקן מתוכן את זכותו של מעוז לחופש ביטוי שיכול וילבש צורה בדמות ריאיון לכלי התקשורת.

תג המחיר שהחברה מוכנה לשלם בהכרה על ערכי היסוד

השופט עדן פסק אפוא בשל השיקולים הללו כי אין מניעה בביצועו של ריאיון מפוקח, כאשר אופן ביצועו (הגעת עיתונאי לבית הסוהר, ריאיון טלפוני או אף ריאיון בכתב) יהיה נתון לשיקול דעתם של אנשי השב"ס.

לסיום העיר השופט עדן כי מובן שמימוש זכותו של העותר ואסירים אחרים לחופש הביטוי כרוכה בהיערכות והקצאת משאבים, אולם שמירה על זכות יסוד כרוכה לעיתים במחיר שהחברה מוצאת לנכון לשלם מתוך הכרה בערכי היסוד שלה ובחובה לשמור עליהם.

לקריאה נוספת, ראו:

 

שלושה שופטי ביהמ"ש המחוזי פה-אחד: דניאל מעוז רצח את הוריו בדם קר

 

עת"א 30999-09-13

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:179
קומיט וכל טופס במתנה