ב-20 שנות נישואיהם האחרונות של בני הזוג היה הבעל נוכח-נפקד בביתם, תוך שהוא חולק ממרצו ומהונו אף עם נשים אחרות, והדבר אף נעשה בגלוי ובמודגש, כדרך חיים. השופט צבי ויצמן פסק כי ב'זוגיות משונה' שכזו – בה הבעל מחלק את כספו ונכסיו אף לנשים אחרות תוך קיום חיים זוגיים מלאים עמן בגלוי ובידיעת אשתו, ואילו אשתו המתעקשת, חרף דרכו זו, על שימור וקיום חיי הנישואין עמו – היא צוברת לעצמה את צבירותיה הכספיות לצרכיה וענייניה עד לרף של 30% בלבד, ולא בדרך של מחצה על מחצה
זוגיות משונה: כאשר חיי הנישואים לא התנהלו במתכונת הרגילה והמקובלת של חיים יחדיו תחת קורת גג אחת תוך ניהול משק בית משותף, והבעל ניהל מערכות יחסים פתוחה עם נשים אחרות – חלוקת הרכוש המשותף מצדיקה איזון משאבים שלא בדרך של מחצה על מחצה. כך פסק השופט צבי ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בתביעה רכושית של בני זוג הנשואים משנת 1980.
האישה ביקשה לקבל מחצית מהזכויות של הדירה שבה היא מתגוררת, הרשומה על שם אימו של הבעל ומחצית מהזכויות בדירה הרשומה על שם בת זוגתו העכשווית של הגבר. היא טענה שהדירה הראשונה נרשמה על שם האם כדי למנוע ממנה את חלקה בדירה. לגבי הדירה השנייה טענה שהדירה נרכשה מכספים שנצברו במהלך נישואיהם.
משמש כנוכח-נפקד בחיי הנישואין
השופט ויצמן פסק כי מדובר במקרה יוצא דופן בו הנישואים "לא התנהלו במתכונת הרגילה והמקובלת של חיים יחדיו תחת קורת גג אחת תוך ניהול משק בית משותף".
השופט ויצמן מאפיין את הזוגיות המוזרה והחריגה כאשר "הנתבע משך שנים ארוכות משמש כנוכח-נפקד בחייה של התובעת, מחד מבקר בדירת מגוריה בתדירות גבוהה ודואג לרווחתה שלה ושל משפחתו ומאידך לן עם אחרות בלילות, מהצד האחד דואג לשיפור תנאי מחייתה של התובעת ושִיכּוּנָה בדירה רחבה וחדשה יותר ומהצד האחר מקיים מערכות זוגיות מלאות פעם עם זו ופעם עם אחרת, לפנינו זועק הנתבע בגרון ניחר כי הוא מתעב את התובעת, כי היא מאוסה בעיניו וכי אין לו עמה מאומה ובצד דברים קשים ובוטים אלו אנו מוצאים אותו מטייל עמה ברחבי העולם, מגיע עמה לאירועים שונים ואף מצטלם עמה בלא מעט הזדמנויות כאשר האושר והשמחה נסוכים על פני שניהם. האם קרע יש כאן או שמא זוגיות משונה בדרכה אשר על כל חריגותה ומוזרותה עודה זוגיות חיה ונושמת שמיתרה טרם פקע?".
השופט ויצמן קבע כי דרך התנהלותם של הצדדים מצדיקה איזון שלא בדרך של מחצה על מחצה באשר לרכיבים שונים ברכושם. "אורח חייהם החריג של הצדדים והתנהלותם הבלתי-שגרתית יש בהם להצדיק שימוש מושכל בכל מגוון הכלים שסיפק בידינו המחוקק בהוראות חוק יחסי ממון. וזאת על מנת להביא לחלוקה צודקת של נכסי הצדדים. נדרשים אנו לאיזון בו ישקלו נסיבות התנהלותם של הצדדים לא במאזניי משקל עם אבני מידה ומשקולת, כי אם במאזניים אשר הכוח המפעיל אותם הורתו בשכל הישר ובעקרונות הצדק ותום הלב".
לגבי הדירה בה מתגוררת האישה, השופט ויצמן קיבל את גרסתה וקבע כי היא נרכשה מתוך כספים שנצברו במהלך נישואי הצדדים, אלא שהנתבע בחר לרשום את הדירה על שם אימו על מנת למנוע מהתובעת את חלקה בדירה זו. לגבי הדירה השנייה, הרשומה על שם בת זוגתו העכשווית של הגבר, נקבע כי לאשתו אין שום זכויות בה.
בית המשפט למשפחה קבע כי יש לחלק את הזכויות הכספיות, הסוציאליות והפנסיוניות באופן ש-30% מזכויות אלו יהיו לאישה ו-70% יהיו לבעלה לשעבר. השופט ויצמן פסק כי "לא זו בלבד שתרומת הנתבע לצבירה הכספית והרכושית של הצדדים עלתה בשיעור ניכר על זו של התובעת, הרי שהשיתופיות שביניהם לא הייתה שיתופיות רגילה הנוהגת בין בני זוג. עסקינן בנתבע אשר אין חולק כי ב-20 שנות נישואיהם האחרונות של הצדדים היה נוכח-נפקד בבית הצדדים תוך שהוא חולק ממרצו ומהונו אף עם אחרות, הדבר לא נעשה בהסתר ובהיחבא אלא בגלוי ובמודגש, כדרך חיים. הנתבע הבהיר לתובעת כי הוא רוצה ורואה את חייו כחיים עם אחרות ולמעשה אינו מעוניין בה כלל כבת זוג וכי הוא חפץ להיפרד מעליה. התובעת, מאידך, ביקשה להוסיף ולשמר את נישואיהם על אף ההתנהלות החריגה של הנתבע ובכך קיבלה עליה בדיעבד מתכונת זו של חיי נישואין, על כל חריגותה, משך שנים רבות".
שיתופיות מוחלשת
השופט ויצמן הוסיף כי "הנתבע לא התנתק ממשפחתו באופן מוחלט, הוא דאג לכלכלת הבית, לרווחתו ולצרכי כל בני המשפחה ואולם לא היו אלו חיי שותפות רגילים של בן זוג החי עם משנהו בזוגיות ברורה תחת קורת גג אחת, אלא בשותפות אותה חלקה התובעת אף עם אותן אחרות עליהן הצהיר הנתבע בפניה ככאלו שעמן הוא חי ואותן הוא אוהב".
השופט ויצמן אפיין כיצד "נסיבות אלו חורגות באופן ניכר מתבנית חיי השיתוף אותה ראה המחוקק לנגד עיניו עת חקק את הוראות חוק יחסי ממון. לא שיתופיות מלאה, ברורה וסדורה המאפיינת על הדרך הכלל זוגות נשואים, הייתה בין הצדדים דנן, כי אם – שיתופיות מוחלשת, שיתוף בו ברור לצדדים, שניהם גם יחד, כי אין הם מעוניינים, מתכוונים ורוצים לשתף איש את משנהו באופן מלא בכלל נכסיהם, ולמעשה כל אחד מהם מנהל את ענייניו הכלכליים באופן שאינו חשוף וגלוי למשנהו – הנתבע מחלק את כספו ונכסיו אף לנשים אחרות תוך קיום חיים זוגיים מלאים עמן בגלוי ובידיעת התובעת, ואילו התובעת המתעקשת, על אף דרכו זו, על שימור וקיום חיי הנישואין עמו, צוברת לעצמה את צבירותיה הכספיות לצרכיה וענייניה".
תמ"ש 38965-05-13
