בית משפט השלום גזר 40 חודשי מאסר, קנס של 25 אלך שקל ופיצוי בסך 290 אלף שקל על רב המושב ברוש, יהודה רוזיליו, שנהג למכור למשפחות גווילי תורה לעילוי נשמת קרוביהם, ובהמשך למכור את אותם גווילים לאחרים תוך הצגת מצג כאילו נכתבו במיוחד בשבילם. הוא גם נהג למכור למתפללים בבית הכנסת את הזכות להרים את ספרי התורה הריקים, בהם הטמין גווילים מזויפים. השופט ד"ר יובל ליבדרו שם דגש למעמדו של הרב מול ציבור מאמיניו, ולפגיעה הנפשית שנגרמה למתלוננים
40 חודשי מאסר, קנס של 25 אלך שקל ופיצוי בסך 290 אלף שקל הושתו על רב המושב ברוש, יהודה רוזיליו, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בריבוי עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים וגניבה בנסיבות מחמירות.
על פי עובדות כתב האישום, היה רוזיליו אחראי בין היתר על התפילות המתקיימות בבית הכנסת של המושב ועל ארון הקודש בו נשמרו ספרי התורה. ספרים אלו, כמו ספרי תורה אחרים, היו מורכבים מארגזי עץ מעוטרים ובתוכם גווילים עשויי קלף עליהם נכתבו מילות התורה ע"י סופרי סת"ם. חלק מהספרים שבארון היו שייכים למשפחות במושב שביקשו להנציח את זכר יקיריהם שנפטרו, והם שימשו את כלל באי בית הכנסת. כמו כן, עסק רוזיליו בנוסף לתפקידו כרב המושב, בכתיבת ספרי תורה כסופר סת"ם.
על פי האישומים שיוחסו לרוזיליו, אשר כולם עסקו בשיטת פעולה זהה, הוא מכר גווילים למשפחות לצורך עילוי נשמת קרוביהם, אשר נשמרו בארגזים בארון הקודש במושב ובמושב תדהר. בהמשך, מכר רוזיליו את אותם גווילים לאחרים לעילוי נשמת קרוביהם, תוך הצגת מצגי שווא שאלו נכתבו במיוחד בשבילם. כמו כן, על מנת שלא יורגש בחסרונם של הגווילים שנמכרו בשנית, מילא רוזיליו את הארגזים הריקים בדפי בריסטול לבנים, שעל חזיתם הדביק מספר יריעות של קלף מצולם שנחזה להיות קלף אמיתי. בנוסף, מכר רוזיליו למתפללים את הזכות להרים את הארגז המלא בגווילים מזויפים במהלך יום הכיפורים ושמחת תורה. כתוצאה מהמעשים, קיבל רוזיליו סכומי כסף רבים במרמה, ונגרמו למשפחות ולציבור המתפללים כאב נפשי ועוגמת נפש.
מרמה ביחס ל"קודש הקודשים"
בפתח גזר דינו, קבע השופט ד"ר יובל ליבדרו כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מששת האישומים בהם הורשע רוזיליו, ולאחר מכן לקבוע עונש כולל לכל האירועים. לצורך קביעת מתחם הענישה, עמד בית המשפט תחילה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהמעשים, ובכלל זאת שמירה על הקניין וחיי מסחר תקינים, הגנה על טובין בעלי ערך דתי, שמירה על תפקוד תקין של השירות הציבורי ושמירה על טוהר המידות של עובדי הציבור.
לדעת בית המשפט, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה גבוהה, כאשר מהעדויות עלתה תמונה קשה של פגיעה נרחבת ומהותית במתלוננים ובמשפחותיהם שרובם חסכו ואספו פרוטה אחרי פרוטה על מנת להביא להנצחת זכר יקיריהם. תחת זאת, בחר רוזיליו לגזול את כספיהם בעורמה ובציניות, וגרם להם להאמין בכזב שההנצחה אכן קיימת.
לא זו אף זו, רוזיליו הגדיל לעשות ומכר תמורת כסף את הזכות להרים ספרי תורה בבית הכנסת שעה שידע שספר התורה ריק מגווילים. עוד עלה כי העבירות בוצעו במשך תקופה ארוכה ובהיקף כספי ניכר של מאות אלפי שקלים. עוד עלה כי הפגיעה במתלוננים לא התמצתה רק בפגיעה כלכלית, כי אם גם בפגיעה רגשית קשה. לכל אלו, צירף בית המשפט את הפגיעה לה גרם רוזיליו במישור הציבורי, בהיותו רב מושב האמון על מתן שירותי הדת במושב ואף קיבל שכר תמורת עבודתו מהמועצה הדתית. הודגש, כי הציפייה מרב בישראל היא לנהוג ביושרה והגינות כלפי הקבוצה לה הוא אמור לתת שירות, כאשר במקרה דנן הפרת האמונים והמרמה נעשו ביחס ל"קודש הקודשים" של יחסים אלו.
עוד נדרש בית המשפט בין היתר לנסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זאת לתכנון שקדם להן, הנזק שנגרם כתוצאה מהן, ולניצול לרעה של כוחו, מעמדו ויחסיו של רוזיליו עם הנפגעים. בהתאם לאמור, תחם בית המשפט את טווח העונש ההולם לרוב האירועים מושא כתב האישום בין שישה חודשי מאסר לשנתיים, למעט האישום הראשון שנסיבותיו היו חמורות יותר. בקביעת הענישה בתוך מתחמים אלו, התחשב בית המשפט לקולה בפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המעמדי, היעדר עבר פלילי, נטילת האחריות על ידו, מצבה הבריאותי של אשתו ומאמציו לתיקון תוצאות מעשיו.
לאור האמור, ולאחר שעיין בתסקיר שירות המבחן ונתן דעתו למספר האירועים, מספר העבירות, תדירותן והזיקה ביניהן – גזר בית המשפט על הרב רוזיליו עונש של 40 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס בסך 25 אלף שקל ופיצוי בסך כולל של 290 אלף שקל למתלוננים השונים.
