חדשות

עמותת ידיד, המפעילה מרכזי זכויות בקהילה, בחוות דעת משפטית חדשה לשרת המשפטים ולוועדת החוקה: "נוכח הפגיעה הקשה בזכותם של חייבי הוצאה לפועל לחירות ולקיום בכבוד, נוכח החסמים הרבים בפני אוכלוסיות מוחלשות בהתמודדותם עם ההוצאה לפועל, ולאור הכלים הרבים שעומדים בפני הזוכים לגביית חובות ויעילותם של אלה – מן הראוי לבטל לחלוטין את מאסר החייבים ולהפוך את הוראת השעה לחוק חרות"

המחלקה המשפטית של עמותת ידיד, המנהלת מרכזי זכויות בקהילה ומסייעת ביעוץ משפטי חינם למיעוטי יכולת בכל רחבי הארץ, מתנגדת למאסר חייבים בגלל חובות אזרחיים בהוצאה לפועל, בשל הפגיעה הקשה של מאסר חייבים בכבוד האדם ונוכח קיומן של שיטות גבייה אחרות ויעילות. כך עולה מחוות דעת משפטית חדשה ששיגרה אתמול (8.12.13) עמותת ידיד לשרת המשפטים, ציפי לבני, לחברי ועדת החוקה של הכנסת ולמנהל רשות האכיפה והגבייה דוד מדיוני – על רקע הדיונים המתנהלים בוועדת החוקה שלא להאריך את הוראת השעה האוסרת שימוש בצווי מאסר ככלי לגביית חובות בהוצאה לפועל.

הדיונים בוועדת החוקה מתנהלים לקראת תום תקופת תוקפה של הוראת השעה האוסרת על מאסר חייבים (למעט בתיקי מזונות) ביום 15.5.2014. "לגישתנו יש להפוך את הוראת השעה לחוק חרות ולפיו לא יהיה עוד מאסר חייב אמצעי בידי זוכים הננקט בהליכי הוצאה לפועל", כתבו מנהלת המחלקה המשפטית של ידיד, עורכת הדין ורדית דמרי-מדר ועורכות הדין יעל קסטן-רבסקי ויעל כהן-רימר בחוות הדעת שנשלחה גם ליועצת המשפטית של ועדת החוקה, עו"ד תמי סלע.

91% מהחייבים בהוצאה לפועל הם אנשים פרטיים שלא מיוצגים

"תחשבו", כתבו עורכות הדין בחוות הדעת "על ר', אם חד-הורית לילד קטין הסובל מפיגור קל ובעיות נפשיות, מתקיימת מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי על-סך 2,800 שקל ומתגוררת בדיור ציבורי בפריפריה. נקלעה לחובות שוטפים רבים נוכח מצוקתה וקשייה היומיומיים. ר' צברה חוב לחברה המשכנת בגינו הוצא כנגדה פינוי מדירת מגוריה ועל כן נבצר ממנה לעמוד בתשלומים השוטפים של ההוצאה לפועל. פשוטו, ר', הפסיקה את התשלום בתיק האיחוד כדי לעמוד בדרישת עמידר להסדר חוב שכר הדירה כשחרב הפינוי מאיימת מעל ראשה. איך היא תתנהג כאשר שוטר יגיע לביתה ויבקש להביאה בפני שופט?".

"או קחו לדוגמא את א', קשישה, גרושה, מתגוררת בקרית גת, מתקיימת מקצבת זקנה על-סך 2,714 שקל וסיוע בשכר דירה על סך 700 שקל. סובלת מבעיות רפואיות רבות כאשר חלק ניכר מחובותיה בהוצאה לפועל הינם בגין טיפולים פינויים של מד"א. גרה בשכירות חופשית ע"ס 1,300 שקל ונדרשה לשלם הוצאות שוטפות רבות, לרבות 400 שקל בחודש עבור תרופות. נוכח מצבה הרפואי היא מרותקת לביתה ולא יכולה לפנות להוצאה לפועל ולהתייצב לחקירת יכולת, ואף לא לשלם להוצאה לפועל שכן לא ניתן לשלם באשראי. יתרה מכך, כאשר הוסבר לה שצו התשלומים המינימלי הוא 150 שקל ואף לאחר סיוע בתכנון תקציב קפדני, הסתבר כי לא תוכל לעמוד בתשלום זה ללא ויתור על צרכים קיומיים, האם היא צריכה להיות מובאת בניידת משטרה לבית המשפט?".

דוגמא נוספת המוצגת בחוות הדעת של עמותת ידיד מסוג המקרים שבהם מטפלת העמותה להעצמת שכבות מוחלשות בחברה הישראלית היא המקרה של א', שהוא גרוש ואב לשלושה ילדים, שצבר חובות בהוצאה לפועל בתקופה בה חלה במחלה קשה ונדרש לטיפולים רפואיים ממושכים ולמשך תקופה ארוכה לא עבד. כיום, א' משלם 4,500 שקל מזונות ילדים, ועובד במשכורת מעט מעל לשכר מינימום ומרוויח כ-5,000 שקל. נוכח מצב כלכלי קשה הוא נדרש להתגורר ביחד עם אימו בדירת מגוריה, משום שאין ביכולתו לממן דירה בשכירות חופשית, ומתקיים בדוחק רב. נוכח מצבו הרפואי נבצר ממנו לשלם להוצאה לפועל לתקופה ארוכה, ומשביקש לאחד תיקיו נקבע כי עליו לשלם תשלום חד-פעמי גבוה בטרם יאוחדו תיקיו, תשלום אשר לאור מצבו לא יכול היה לעמוד בו.

סבל אינהרנטי מחסמים רבים שמציבה מערכת המשפט

"כאשר אנו מדברים על חייבים במערכת ההוצאה לפועל", נכתב בחוות הדעת, "אנו מדברים בין היתר על כל הסיפורים הללו, לרבות חייבים שהם קשישים, עולים חדשים, נכים, אימהות חד-הוריות ואוכלוסיות מוחלשות, כאשר 91% מהחייבים בהוצאה לפועל הם אנשים פרטיים. סיפורים אלה ממחישים מיהם אותם האנשים הצפויים לעמוד בפני סכנת מאסר, אם וככל שיוחזר המאסר לספר החוקים".

לטענת ידיד, "אוכלוסיות מוחלשות אלה סובלות באופן אינהרנטי מחסמים רבים בניסיונם להתמודד עם מערכת המשפט ובפרט מערכת ההוצאה לפועל, לרבות מחסום השפה, העדר אמצעים למימון ייצוג משפטי, אי-הבנת השפה המשפטית והיעדר בקיאות בהליכים המשפטיים. חסמים אלה מתעצמים נוכח פערי הכוחות והייצוג בין הזוכים ובין החייבים בהוצאה לפועל".

כך, לפי נתוני רשות האכיפה לשנת 2012, 94% מכלל הזוכים בהוצאה לפועל מיוצגים במסגרת הליכי ההוצל"פ ואילו 94% מהחייבים אינם מיוצגים כלל. מתוך התיקים המיוצגים, 93% שייכים לזוכים בעלי מעל 100 תיקים. "העדר ייצוג של מרבית החייבים בהוצאה לפועל והחסמים הרבים העומדים בפני אוכלוסיות מוחלשות בניסיונם להתמודד עם מערכת ההוצאה לפועל, עלולים להוביל לתוצאות קשות, בהן עלול החייב להיכנס למאסר למרות שאין ביכולתו לשלם את החוב מחמת עוניו. עבור חייבים כאלה הוצאת צו מאסר היא הרסנית ועלולה להוביל להתדרדרות כלכלית נוספת במצבם הקשה ממילא.

לדברי עוה"ד דמרי-מדר וקסטן-רבסקי, מאסר חייבים אינו חוקתי ומנוגד להלכות פסוקות של בית המשפט העליון. "מאסר חייבים אינו עומד בדרישת המידתיות על כל מבחניה", נטען בחוות הדעת המשפטית.

כלי מאיים ולא כלי גבייה

בחוות הדעת מצוין עוד כי אף תומכי מאסר החייבים, ובראשם לשכת עורכי הדין, תולים את יתרונותיו של מאסר החייבים לא במאסר עצמו, אלא בהפחדת החייבים, בטענה כי הבהלה והניסיון להימנע ממאסר מובילים את החייבים לשלם את חובם. אולם, עמדת עמותת ידיד היא כי שימוש באמצעי פסול שנועד להלך אימים על החייבים ולהובילם לשלם בכל מחיר ותוך התעלמות מההשלכות אינה עולה בקנה אחד עם תכלית חוק ההוצאה לפועל, ובוודאי אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד והפסיקה לקיום בכבוד.

מה גם שאין מדובר באמצעי שפגיעתו בזכות יסוד פחותה, בשעה שישנם כלים רבים בארגז הכלים של הזוכה בהוצאה לפועל לגביית החוב מהחייב, לרבות עיקולי חשבונות בנק, עיקולי משכורת, עיקולי מקרקעין ומיטלטלין, עיכוב יציאה מהארץ, ולכך נוספו במסגרת תיקון 29 הליכי מסירת מידע והטלת הגבלות, לרבות הגבלת החזקה וחידוש דרכון, הגבלת שימוש ברישיון הנהיגה (שנתפס בציבור כסנקציה משמעותית ומועילה ביותר), הגבלות בבנק ישראל, ביטול אפשרויות השימוש בכרטיסי האשראי ועוד. "כלים אלה יעילים לא פחות לגביית חובות לפי דו"חות רשות האכיפה והגבייה, ופגיעתן פחותה לאין ערוך מהפגיעה בחירות הפרט עקב מאסר".

בחוות הדעת מסתמכות עורכות הדין של עמותת ידיד גם על מחקרו החדש של ד"ר אשר מאיר, שפורסם בפורטל חדשות תקדין, ממנו עולה בין השאר כי לאחד מכל שבעה ישראלים בוגרים (15%) יש תיק פתוח בהוצאה לפועל והתיקים נותרים פתוחים לזמן ממושך ואף בלתי מוגבל. ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב המתועשות גם בקשיחות והתעמרות בחייבים שאינם מסוגלים לשלם. מאסר החייבים אינו יעיל ופוגע ביעילות שוק האשראי. ביטול מוחלט של מדיניות מאסר חייבים עשוי להיטיב עם שוק האשראי הצרכני בישראל. הליכי פשיטת הרגל מפרכים ומענים. המערכת הקיימת מעכבת תחרות בשוק ההלוואות וגורמת קשיים מיותרים לחייבים.

לצרף את ישראל למדינות העולם הדמוקרטיות

מעבר לכך, לצד היותו של מאסר החייבים לא חוקתי בישראל, מאסר החייבים מציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות שאין היא רוצה להימנות עליהן, וסותר את התחייבויותיה הבינלאומיות. כך, סעיף 11 לאמנה בדבר זכויות חברתיות ופוליטיות (1966) קובע כי "לא ייאסר אדם בשל הנימוק האחד, כי אין הוא יכול לקיים התחייבות חוזית". אמנה זו נכנסה לתוקף ביחס למדינת ישראל בשנת 1992.

סקירת המצב במדינות העולם מראה כי במרבית המדינות המתוקנות (קנדה, ארצות הברית, אנגליה, גרמניה) מוגבלת סנקציית המאסר המוטלת על החייב בשל חוב כספי רגיל (שאינו מזונות) למקרים חריגים בהם הוא מעורב בהברחת נכסים, במרמה או בהונאה. במדינות אלה בוטל מאסר החייבים כאמצעי הרתעה לשם גבייה, כלפי כלל החייבים. גם במדינות בהן טרם בוטלה כליל חקיקה המאפשרת מאסר, למשל באוסטרליה, המגמה היא לצמצם ביותר את השימוש בסנקציית המאסר.

עמותת ידיד קוראת לצרף את ישראל למדינות העולם הדמוקרטיות, ולאסור על שימוש במאסר ככלי לגבייה אזרחית. "אנו סבורות כי נוכח הפגיעה הקשה בזכותם של חייבי הוצאה לפועל לחירות ולקיום בכבוד, נוכח החסמים הרבים בפני אוכלוסיות מוחלשות בהתמודדותם עם ההוצאה לפועל, ולאור הכלים הרבים שעומדים בפני זוכים לגביית חובות ויעילותם של אלה – מן הראוי לבטל לחלוטין את מאסר חייבים ולהפוך את הוראת השעה לחוק חרות".

לקריאה נוספת, ראו:

מחקר חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם