העיתון 'וסטי', היוצא בישראל בשפה הרוסית מקבוצת ידיעות אחרונות, חויב לפצות את העיתון "קומרסנט", היוצא לאור ברוסיה, ב-230 אלף שקלים לאחר שנקבע כי "וסטי" העתיק 23 כתבות ללא רשות וללא מתן קרדיט. השופט יחזקאל קינר קבע כי במקרה זה חל הדין הישראלי ולא הדין הזר ברוסיה
בית משפט השלום בראשון לציון חייב את העיתון הישראלי וסטי, היוצא לאור בישראל בשפה הרוסית מקבוצת ידיעות אחרונות, לפצות את העיתון הרוסי קומרסנט בגלל פרסום של 23 כתבות ללא רשות. המשמעות של שם העיתון 'וסטי', אגב, היא תרגום המילה "ידיעות" לשפה הרוסית.
העיתון קומרסנט טען כי בעיתון וסטי פורסמו 51 מאמרים וכתבות שנלקחו מתוך עיתונים ומגזינים של קומרסנט, המוציא לאור ברוסיה. הכתבות פורסמו בווסטי ללא ציון שם המחבר והמקור. המו"לית הרוסית ביקשה מבית המשפט בישראל לחייב את וסטי בפיצוי של 20 אלף שקל בשל כל הפרה ובסך הכול ביקשה פיצוי של יותר ממיליון שקל.
במהלך ניהול ההליך, מספר הפרסומים המפרים הצטמצם ל-37 פרסומים, לאחר שקומרסנט הסירה את התביעה ביחס ל-14 כתבות שפורסמו תחת שמות עט. בהמשך, מספר הפרסומים המפרים פחת ל-23, לאחר שנקבע כי הזכויות על ראיונות שהועתקו הן של המראיינים ולא של העיתון עצמו.
העיתון הישראלי וסטי הודה בבית המשפט כי העתיק את המאמרים ללא הסכמה, אך טען כי במקרה הזה חל הדין הרוסי וכי לפי חוק זכויות היוצרים הרוסי ניתן להעתיק בעיתונים מאמרים על בעיות שעה בנושאים כלכליים, פוליטיים ודתיים שפורסמו קודם לכן, ללא רשות המחבר, תוך ציון שם המחבר ואזכור המקור. זאת כל עוד ההעתקה לא נאסרה באופן ספציפי על ידי המחבר. נציגיה של וסטי טענו כי הפרסומים נעשו במסגרת חוק זה, וכי לא הובאו ראיות לכך שהמחברים אסרו על הדפסה חוזרת של הפרסומים.
בתגובה לכך טען העיתון הרוסי קומרסנט כי על התביעה חל דין מקום ההפרה, כלומר הדין הישראלי.
השופט יחזקאל קינר קבע כי במקרה הזה אכן חל דין מקום ההפרה, כלומר ישראל, ופסק כי "בשאלת הבעלות בזכויות היוצרים שבפרסומים יחול דין המדינה, אשר לה הקשר ההדוק והמשמעותי ביותר לזכויות בעלות אלה ול'מתחרים' על אותה זכות בעלות".
וסטי טענו כי הנזק שנגרם לקומרסנט נמוך באופן משמעותי מהפיצוי שהתבקש, שכן התעריפים המקובלים לכתבות ולדמי רישיון עבור פרסום מאמרים הם בין 200 ל-250 דולר לחודש וכ-4,000 דולר לעסקה שנתית. בית המשפט קיבל את הטענה וחייב את וסטי בפיצוי המינימלי הקבוע בפקודת זכויות היוצרים שהוא 10,000 שקל למאמר. כך שסכום הפיצוי עבור העתקה של 23 מאמרים הגיע ל-230 אלף שקל.
ת"א 3226-07
