חדשות

בהחלטה חסרת תקדים הורה שופט משפחה, אסף זגורי, לרשת את ביתם של זוג הורים דימנטיים במצלמות במעגל סגור כדי לפקח על בתם השוהה עם ההורים ומטפלת בהם לבדה. נקבע כי הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת אלא יחסית, והצבת המצלמות היא פגיעה מוצדקת בפרטיותם של החסויים, כאשר מטרתה היחידה היא הגנה על טובתם ומהווה אינטרס כשר של בניהם החוששים לשלומם

ביתם של זוג הורים דימנטיים ירושת במצלמות במעגל סגור כדי לפקח על בתם השוהה עם  ההורים ומטפלת בהם. כך הורה הבוקר השופט אסף זגורי, סגן הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת. השופט זגורי קבע הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת אלא יחסית, וכי הצבת המצלמות היא פגיעה מוצדקת בפרטיותם של החסויים, כאשר מטרתה היחידה היא הגנה על טובתם ומהווה אינטרס כשר של בניהם החוששים לשלומם.

המדובר בסכסוך ממושך בין האחות לבין שני אחיה בנושא האפוטרופסות על הוריהם, שהוצאו מבית אבות לפי החלטה קודמת של  בית המשפט ועברו להתגורר בביתם תוך קבלת טיפול סיעודי מעובדים שכירים. מדובר בזוג הורים דימנטיים ללא יכולת שיפוט, תובנה, תקשור או ביטוי עצמי והם תלויים לחלוטין בזולת.

כיום מצב הדברים הוא כזה שהאחות, בתם של בני זוג ההורים, היא זו שפועלת כאפוטרופא למעשה על גופם של החסויים בכל הנוגע לטיפול הפיזי בהם. היא זו שדואגת להם, מטפלת בהם ללא עובדים סיעודיים, מצויה בקשר עם גורמי בריאות וטיפול רפואיים, גרה בביתם, מנקה אותו, סועדת את הוריה אך מנגד היא גם זו שבעטיה לא מועסקים עובדים סיעודיים שיטפלו בהורים אותם היא מפטרת בתדירות והיא הגורם לכך שאחיה נמנעו מלבקר את ההורים החסויים.

אחיה טענו בבית המשפט כי קיימת סכנה ממשית לשלומם של הוריהם מצד אחותם, כי לטענתם התרחשו מספר אירועים בעטיים הדרדר מצבו הבריאותי של אביהם וקיים חשש שהגורמת לכך היא אחותם המטפלת-היחידה בהוריהם. כן נטען על ידי האחים כי חרף החלטת בית המשפט לפיה היא לא תהיה נוכחת בביקוריהם אצל ההורים, בוחרת היא להתעלם מהחלטות בית המשפט ומפגינה את נוכחותה (לכל הפחות בסביבת הבית).

לטענת האחות, בין היתר, התקנת מצלמות ומתן אפשרות צפייה יהוו פגיעה חמורה בפרטיות ההורים – שאילו היו יכולים, היו מתנגדים לכך בתוקף.

בפרשה מעורבת גם עמותת "גג לחוסה ולנזקק", שמונתה על ידי בית המשפט כאפוטרופא של ההורים והביעה הסכמה לרשת את הבית במצלמות במעגל סגור. לשיטת העמותה, יהיה בכך כדי לאפשר את הפיקוח הנדרש על העובדים הסיעודיים, דרכי הטיפול בחסויים וכיוצא באלה.

חובה מוסרית

השופט זגורי קבע כי אין ספק שביתם של החסויים הוא רשות היחיד, ולכן הצבת מצלמות בבית החסויים מהווה פגיעה בפרטיות. עם זאת, הזכות לפרטיות, כמו כל זכות יסוד חוקתית אחרת, איננה זכות מוחלטת – אלא זכות יחסית, שאין לה מעמד של בכורה בכל מקרה. כאשר זכות זו מתנגשת עם זכויות יסוד אחרות או עם אינטרסים אחרים, יש לבחון את מכלול הגורמים והערכים הנוגעים לעניין ולשקלל אותם במסגרת הוראת החוק.

"כאשר מדובר בחסוי", קבע השופט זגורי, "יש לאזן את זכותו לפרטיות עם אינטרסים אחרים הנובעים מעצם היותו חסוי ומהצורך לטפל בו ולהגן עליו, כגון הצורך בהעברת מידע הנוגע לו לפקיד סעד ולבית המשפט כדי לאפשר למנות לו אפוטרופוס, וחשיפת מידע הנוגע לו בפני האפוטרופוס שלו כדי שיוכל לטפל בענייניו, ובפני האפוטרופוס הכללי כדי שיוכל לפקח על האפוטרופוס".

בית המשפט ציין כי בנסיבות שבפניו, אין בליבו כל ספק כי הצבת המצלמות היא פגיעה מוצדקת שמטרתה היחידה היא הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע. הפוגעים הם למעשה יתר ילדי החסויים והאפוטרופא במינוי של בית המשפט. ברור ששמירת טובת החסויים מהווה עניין אישי כשר, כמו גם בחינה ופיקוח על האחות המטפלת השוהה עם החסויים רוב הזמן ומטפלת בהם בעצמה ושולטת בכל הנוגע לטיפול בהם על ידי מטפלים אחרים. עוד הבהיר השופט זגורי כי על הבנים חובה מוסרית לדאוג להוריהם ולהבטיח כי העובדה שהם מטופלים בידי אחותם לא תפגע בהם בסופו של יום.

השופט הבהיר כי הבת המטפלת טרם זכתה לאמונם המלא של גורמי הרווחה, האפוטרופא ובית המשפט, כמי שאכן ניתן לבטוח בה כמגנה על טובת הוריה ויכולה לשקול טובתם באופן אובייקטיבי. היא הפרה פעם אחר פעם את החלטות בית המשפט כאשר החסויים היו במסגרת המוגנת בבית החולים, אך גם לאחר שהועברו לביתם, היא פיטרה עובדים סיעודיים רבים ומנעה מהאפוטרופא לבצע תפקידה בהקשר זה לא אחת. אך חמור מאלה, היא טרם ערכה אבחון פסיכולוגי, כפי שקבע השופט בהחלטתו מחודש ספטמבר וזאת על אף שמסרה הסכמתה לכך.

החלטה נוספת אותה הפרה האחות נוגעת לכך שטרם עזבה את בית ההורים, וזאת כאשר המועד האחרון שניתן לה היה 27.10.13 ועד היום לא התקבלה הודעה בתיק בית המשפט כי ביצעה הוראה זו. השופט זגורי ציין כי ראוי היה שהאחות הייתה ממנפת את בקשת אחיה להתקין מצלמות בבית הוריהם, כמי שטוענת שהיא היחידה המסוגלת להעניק טיפול מיטבי בהוריה החסויים. דווקא התנגדותה מגבירה החשש שמא אין מדובר בדאגה לפרטיות החסויים דווקא, אלא דאגה מפני פיקוח על התנהלותה שלה והצרת צעדיה בשל כך.

השופט זגורי קבע אפוא כי הבטחת שלומם וטיב הטיפול בחסויים גובר על העקרונות אשר נקבעו בחוק להגנת הפרטיות ואיפשר התקנת המצלמות בדירת החסויים אם כי לא בחדרי המקלחות והשירותים.

האחות חויבה בתשלום 1,000 שקל הוצאות משפט.

א"פ  2262-02-12