חדשות

מדובר בהגדלה של 35% מהסכום המועבר כיום מדי שנה, כשמחציתו יופקד ישירות בחשבונות הבנק של ניצולי השואה. באופן זה תנסה ממשלת נתניהו להאיץ את מימוש המטרות שלשמן הוקמה החברה להשבת הנכסים של נספי השואה ולהגדיל את הסכומים המועברים למטרת סיוע לניצולי השואה, מתוך הבנה שעם חלוף השנים גדל הקושי באיתור נכסים ויורשים, ובאופן טבעי מצבם של ניצולי השואה אינו משתפר

בהנחיית שרת המשפטים, הפיצה היום מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה). התזכיר נועד להאיץ את מימוש מטרותיה של החברה להשבת נכסים של נספי השואה, ובראשן – השבת נכסים של נספי שואה ליורשיהם החוקיים, להגדיל את סכומי הסיוע שיועברו מדי שנה לניצולי השואה הנזקקים לכך לסכום של 135 מיליון שקל לפחות, כנגד התחייבות המדינה בחוק לתשלום עבור זכויות היורשים בנכסים ככל שיתבררו בעתיד, ולהקדים את מועד פירוקה של החברה משנת 2021 לשנת 2017.

ממשרד המשפטים נמסר כי בבסיס התיקונים המוצעים עומד הרצון להאיץ את מימוש המטרות שלשמן הוקמה החברה ולהגדיל את הסכומים המועברים למטרת סיוע לניצולי השואה, זאת מתוך הבנה שעם חלוף השנים גדל הקושי באיתור נכסים ויורשים, ובאופן טבעי מצבם של ניצולי השואה אינו משתפר.

כך, כדי להגביר את קצב מימוש נכסי המקרקעין המנוהלים על ידי החברה, כך שניתן יהיה לעשות שימוש בתמורתם לטובת סיוע לניצולי השואה שמצבם אינו משתפר עם השנים, וזאת מבלי לפגוע בזכויות הקניין של יורשי בעלי הנכסים, מוצע לקבוע הוראות שיקלו על הפנייה של החברה לאפיק של מימוש נכסים במקרים שבהם הגיעה החברה למסקנה כי הסבירות לאיתור יורשים בנכס היא נמוכה.

בהתאם לתיקונים אלה, מוצע לקבוע כי החברה תעביר מדי שנה לטובת מטרת הסיוע סכום של 135 מיליון שקל לפחות (במקום סכום של 100 מיליון שקל הקבוע היום). סכום זה נקבע בתיאום עם החברה כהצעה ברת-יישום, לאחר ניתוח מכלול הנתונים על פעילות החברה והנכסים המנוהלים בידיה, ובכפוף להתחייבות המדינה לתשלום עבור זכויות היורשים בנכסים ככל שיתבררו בעתיד.

מעבר לכך, מוצע לקבוע כי לפחות מחצית מהסכום המועבר לסיוע יופקד ישירות בחשבונות הבנק של ניצולי השואה. יתרת הסכום תועבר, כפי שנעשה היום, בדרכים שייקבעו בידי החברה לפי שיקול דעתה וניסיונה בתחום הסיוע לניצולי השואה.

לבסוף, האפוטרופוס הכללי ייכנס לנעלי החברה

בנוגע לפירוק החברה וקיצור תקופת פעילותה – לאור המוצע בהצעת החוק, אשר נועד להביא להתייעלות בעבודת החברה ולמימוש מטרותיה בזמן קצר מהקבוע היום בחוק, מוצע לקצר את תקופת פעילות החברה הקבועה היום בחוק, כך שהיא תפעל לפירוקה עד תום שנת 2017 (במקום תקופת פעילות של 15 שנים, שמסתיימת בשנת 2021, כפי שקבוע היום).

על מנת לאפשר העברה של סכומים גדולים ככל הניתן למטרת סיוע לניצולי השואה גם לאחר פירוק החברה, מוצע לקבוע כי ככל שבתום תקופת פעילות החברה ייוותרו בידיה נכסים שלא הוגשו לגביהם בקשות השבה בידי יורשים פוטנציאליים, יועברו נכסים אלה, לפי הוראת בית המשפט, למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך. הנכסים שלגביהם ישנן אינדיקציות לקיום יורשים, יועברו, על פי ההצעה, לאפוטרופוס הכללי, להמשך חקירה לאיתור היורשים ולהשבת הנכסים לידיהם.

כחלק מהסבכים הביורוקרטיים שאיתם נאלצת להתמודדות החברה להשבת נכסי ניצולי השואה, מוצע בתזכיר החוק הממשלתי לבטל את ההוראות המחייבות את החברה להחזיק חלק מהנכסים ב"קרן שמורה", שאינה יכולה לשמש אלא לטובת השבת נכסים ליורשים, והחלפתן בעיגון בחוק של התחייבות המדינה לתשלום עבור זכויות היורשים בנכסים, ככל שיתבררו בעתיד. באופן זה, החברה תוכל להשתמש בנכסים מתוך ה"קרן השמורה", בכפוף ליתר הוראות החוק, ולהגדיל את הסכומים המועברים לטובת סיוע לניצולי השואה, מבלי לפגוע בזכויות יורשים בנכסים.

כדי להקל על החברה בהוכחת התנאים הנדרשים לצורך השלמת פעולות למימוש הנכסים של ניצולי השואה, וכדי לקצר את תהליכי המימוש, מוצע בתזכיר החוק לקבוע כי אם נכס סווג בידי מחזיק ציבורי קודם כנכס של נספה השואה, וכן התקיימו התנאים הקבועים בחוק למימוש הנכס בידי החברה וניתן אישור דירקטוריון החברה למכירתו – תקום חזקה כי הנכס הוא נכס של נספה השואה לעניין כל פעולה משפטית. זאת, נוכח הקושי הטבעי בהשגת מידע מלא על בעלי הנכסים בחלק מהמקרים, בהתחשב בנסיבות המיוחדות שברקע החוק, ונוכח השאיפה להגדיל ככל הניתן את הסכומים המועברים לטובת סיוע לניצולי השואה, שעם השנים הם הולכים ומתמעטים.

ועדת ערר במקום רשם הירושה

עוד מוצע לערוך שורה של הקלות בשחרור נכסים ליורשים, במטרה להאיץ את מימוש מטרתה העיקרית והראשונה של החברה: השבת נכסים של נספי השואה ליורשיהם. בתוך כך, מוצע להסמיך את ועדת הערר למתן צו בדבר זכויות בנכסים כחלופה להוצאת צו ירושה – באופן שבו תחליט הוועדה בדבר זכויות נספה השואה בנכסים, במקום לנהל הליך בפני הרשם לענייני ירושה, אם ביקש זאת אדם שזוהה בידי החברה כיורש פוטנציאלי (או החברה עצמה במקרים שבהם השתכנעה שלא סביר כי תוגש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בידי מי מהיורשים בנכס).

"ניהול ההליך בפני ועדת הערר יאפשר הקלות בהליך הביורוקרטי", נכתב בדברי ההסבר של תזכיר החוק. "כך שהחלטה מהותית על חלוקת הזכויות בנכסים תוכל להתקבל ביעילות ובמהירות רבות יותר. מטרת התיקון היא להתמודד עם קושי קיים, כאשר החברה אינה יכולה לשחרר נכסים גם לאחר שסיימה את פעולות החקירה ואיתרה יורשים פוטנציאלים בהם, משום שהיורשים, מסיבות שונות, אינם נוקטים בהליכים להוצאת צו ירושה להוכחת זכאותם. הסמכת ועדת הערר לקבל החלטה בדבר זכויות נספה השואה בנכסים במקרים אלה, כמוצע, תאפשר לשחרר חסם זה, ובכך תקל ותייעל את תהליך השבת הנכסים ליורשים".

ועדת הערר תדון בבקשה ותקבע את חלוקת הזכויות בנכסים בהתאם לדין הירושה המהותי החל על אותו עניין ובכפוף להוראות המיוחדות בענייני ירושה שנקבעו בחוק. בכלל זה, ועדת הערר תוסמך לדון ולהכריע בשאלת הזכאות לירושה של כל חוליה בשרשרת הירושה, ולקבוע את הרכב המשפחה ואת סדרי הפטירות.

על פי החוק, חלות על ועדת הערר מרבית הוראות חוק בתי הדין המינהליים, ולפיכך ההשגה על החלטותיה בנושא זה, כמו גם על יתר ההחלטות שהיא מוסמכת לקבל כבר היום, תהיה בערעור לבית המשפט המחוזי.

מעבר כלך, מוצע לערוך שורה של הקלות במימוש הנכסים לטובת השבת תמורתם ליורשים, במקרים שבהם השבת נכס מקרקעין בעין מעלה קשיים מסיבות שונות. בין היתר, מוצע לאפשר לחברה לממש נכס מקרקעין לבקשת יורש שהחברה החליטה כי יש להשיב לו את הנכס, כך שהוא יקבל את התמורה הכספית שתתקבל בגין המכירה. כן מוצע להסמיך את החברה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות ומתן אישור למכירת נכס מקרקעין, במצבים מיוחדים שמפורטים בתזכיר החוק, שבהם החברה לא הצליחה לקבל את הסכמת כלל היורשים הפוטנציאליים בנכס למכירתו, וזאת אם אי-מכירת הנכס פוגעת ביורשים שזכאותם בנכס כבר נקבעה, והם מעוניינים במכירת הנכס ובקבלת חלקם בשוויו הכספי (מדובר על הליך שדומה לבקשה לפירוק שיתוף).

לקריאה נוספת, ראו:

תביעה נגד הכשרת הישוב: מכרה שלא כדין קרקעות שנרכשו על ידי נספי שואה