נדחה ערעורו של עו"ד חיים שטנגר על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי כי הרשעתו בעבירת איומים יש עמה קלון. עוה"ד שטנגר טען בערעורו כי "לשכת עורכי הדין רודפת אותו", אך השופט משה יועד הכהן פסק כי עוה"ד שטנגר "השתמש במעמדו החברתי של עורך דין ובכישוריו המקצועיים, אשר יקלו עליו לממש את האיום"
עו"ד חיים שטנגר הורשע בעבירת איומים ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי למתלונן בסך 5,000 שקל. עוה"ד שטנגר איים מספר פעמים על שכנו המתגורר בדירה המצויה מעל משרד עורכי הדין. בין היתר עו"ד שטנגר אמר לשכן בשיחה טלפונית "אתה עכשיו נכנסת לרשימת האויבים שלי, אתה לא תישא בבניין הזה, אתה עכשיו התחלת איתי ותיזהר ממני" וסיים את השיחה בביטוי "חכה, חכה".
בעקבות הגשת כתב האישום, ועדת האתיקה המחוזית בלשכת עורכי הדין (מחוז תל אביב והמרכז), הגישה בקשה להשעות אותו מהלשכה באופן זמני. בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין הטיל עליו השעיה לשלושה חודשים על תנאי, בנוסף להשעיה בפועל שהושתה עליו כתקופת השעיה זמנית.
בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין קבע לאחר הרשעתו כי עבירת האיומים בה הורשע היא עבירה שיש עמה קלון, "כאשר מדובר בעורך דין עבירה של איומים המבוצעת על ידי עורך דין כלפי אחר, נושאת עמה מטבע בריאתה קלון, זאת משום שסטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך דין גבוה וביצועה מעיד על המבצע שהוא אינו שהה לכללים ולעקרונות שהמערכת אליה הוא משתייך אמונה על שמירתם, כיבודם ועל הטמעתם".
עו"ד שטנגר הגיש ערעור על החלטת בית הדין הארצי בפני בית המשפט המחוזי בירושלים טען ש"לשכת עורכי הדין רודפת אותו".
שימוש לרעה במעמדו כעורך דין
השופט משה יועד הכהן ציין כי "כלל היסוד שערכאה זו, בשבתה כערכאת ערעור בגלגול שלישי ממעטת להתערב בפסיקתן של ערכאות המשמעת, ככל שאלו מפרשות את האסור ומותר לעורך דין לעשותו, על פי חוק הלשכה וכללי האתיקה, וכן נזהרת היא מלהתערב בעונשים המשמעתיים הנגזרים על עורכי דין בגדר אותם הליכים, אלא אם כן, מדובר בקביעות חריגות ובלתי סבירות בעליל. זאת, מתוך כיבוד מעמדם המיוחד של בתי הדין למשמעת, מכוח מומחיותם וסמכותם המקצועית וגם לנוכח חריגותו של הליך הערעור בזכות 'בגלגול שלישי', בנוף ההליכים הפליליים והמשמעתיים במשפטנו".
לעניין קביעת הקלון נפסק כי אין הצדקה להתערב בהנמקתו של בית הדין הארצי של הלשכה. השופט הכהן ציין כי באיום של עוה"ד שטנגר על שכנו יש "נימה ברורה של שימוש במעמדו החברתי של עורך הדין ובכישוריו המקצועיים, אשר יקלו עליו לממש את האיום. זהו בהחלט יסוד מחמיר לעניין תו הקלון הדבק במעשים מסוג זה".
עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור כנגד שהוגש על ידי ועדת האתיקה המחוזית על העונש, וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין המשמעתי הארצי.
