חדשות

המועצה האזורית לכיש חייבה רטרואקטיבית חברה המשתמשת בשטחי מרעה צאן, עבור השנים 2005-2004, בסך של 815 אלף שקל. החברה ערערה על כך וההליך הגיע כעת לבית המשפט העליון. היועץ וינשטיין טוען בהודעתו לשופטים כי עמדתו העקרונית היא שאין מחזיקי היתר רעייה חייבים בתשלום ארנונה על שטחי המרעה, למעט ביחס לשטח בו מצויה מכלאת העדר

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין הגיש לפני זמן קצר לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים, את עמדתו בשאלה העקרונית האם מחזיקי היתר רעייה בשטחי מרעה חייבים בתשלום ארנונה על שטחים אלה. עמדת היועץ היא כי אין מחזיקי היתר רעייה חייבים בתשלום ארנונה על שטחי המרעה, למעט ביחס לשטח בו מצויה מכלאת העדר, וזאת מכיוון שלא ניתן לראות בהם "מחזיק" בשטחי הרעייה לצורך החיוב בארנונה.

שאלה עקרונית זו עלתה אגב דיון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקבע כי המערערת היא "מחזיק במשותף" בשטחי המרעה בהן היא רועה, וכי יש לחייב אותה בחלק יחסי על פי אומדן כמחזיקה במשותף בשטח שמבחינתה הוא אדמה חקלאית.

בעמדתו מציין היועץ וינשטיין כי הרשאה לשימוש בשטחי מרעה היא מקרה ייחודי בנסיבותיו. במקרה הנדון למשל, משתרעות 150 בהמות, באופן שאינו רציף בזמן ובשימוש, על פני שטח של 20 אלף דונם. המדובר, למעשה, בהרשאה לשימוש ספציפי מאוד באלפי דונמים, אשר השימוש בהם הוא אקסטנסיבי מובהק.

מצד שני, יש לזכור את האיסור החל על בעל הרשאת הרעייה, הרועה, לעשות שינוי כלשהו בקרקע; את העובדה כי אין לבעל ההרשאה סמכות למנוע את כניסתם של אחרים לשטח הרעייה, ושטחים אלו משמשים במקביל, פעמים רבות, כשמורות טבע, גנים לאומיים ואף שטחי אש; את הקביעה בחוזה ההרשאה הזמני, כי הוא אינו מקנה כל חזקה על השטח; את העובדה כי אף המתקנים הפזורים בשטח הרעייה שייכים למדינת ישראל ואת הקביעה בחוזה ההרשאה, כי במידה והשטח נדרש לצרכים אחרים, לרשות מקרקעי ישראל הסמכות לדרוש מהמגדל את פינוי השטח וזאת תוך 30 ימים.

מצוין גם כי שטחי המרעה הם שטחים המהווים עתודות קרקע זמינות של רשות מקרקעי ישראל, כאשר המדובר ב"שטחים שוליים" בהם לא ניתן לקיים כל פעילות חקלאית אחרת.

לצד זאת, מציין היועץ וינשטיין כי למדינה ולרשות המקומית אינטרס ממעלה ראשונה בהקצאת שטחים אלו לבעלי הרשאת הרעייה, וזאת לצורך שמירה על השטחים בהיבטים ציבוריים שונים, לרבות אקולוגיים-סביבתיים. ממשק הרעייה מסייע בשמירה על השטח בהיבטים של מניעת שריפות, מניעת פעילות עבריינית, מניעת פלישות בלתי חוקיות, מניעת זריקת פסולת בשטח, מניעת סחף קרקע וכן בטיוב הקרקע.

לאור זאת, מציין היועץ המשפטי לממשלה בעמדתו, שהוגשה באמצעות עוה"ד יוכי גנסין ורועי שויקה ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי "קשה עד מאוד לראות ברועה כמחזיק בקרקע, גם אם ננקוט פרשנות מקלה למונח זה ואף בהקשר הספציפי שבעניינו בלבד – רעייה".

עע"ם 6757/12