כשנה לאחר שהעובדת זכתה במכרז לתפקיד ראש מדור בשב"כ נודע כי היא ניהלה רומן עם בכיר בשב"כ שאישר את מינויה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי "אין להתערב בהחלטת השב"כ לבטל את המינוי", אבל השב"כ "לא היה די קשוב לפגיעה בה כעובדת וכאדם ולא הקפיד בכבודה" ויפצה את העובדת ב-110 אלף שקל
בית הדין הארצי לעבודה העלה בשבט הביקורת את ההתנהלות של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, שהודיע על הדחתה של עובדת מתפקיד ראש מדור, בשיחת טלפון, טרם ביצוע הליך השימוע.
העובדת התמודדה בשנת 2009 במכרז לתפקיד ראש מדור בשב"כ ונבחרה לתפקיד. שנה לאחר מינויה נודע כי היא ניהלה רומן עם בכיר בשב"כ שהיה מעורב במינויה. אותו הבכיר הועמד לדין משמעתי, ננזף ופרש מהשב"כ.
גם העובדת פרשה מהשב"כ לאחר שלא התקבלה לאף תפקיד עליו התמודדה. בית הדין לעבודה דחה את תביעתה לפיצוי בסך 150 אלף שקל, והיא ערערה בפני בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי קיבל את טענת המדינה וקבע כי "ההחלטה בדבר מינויה של המערערת לתפקיד התקבלה בשעתו על ידי הבכיר בהיותו נתון בניגוד עניינים. אי לכך, בנסיבות המקרה, שהם מהחמורות, בהיותן נוגעות להליך בחירה במכרז, אין להתערב בהחלטת השירות לבטל את המינוי".
עם זאת, נקבע כי "בהתנהלותו בקשר למערערת לא היה השירות קשוב די לפגיעה בה, כעובדת וכאדם ולא הקפיד בכבודה כפי שהיה מצופה ממעסיק בשירות הציבורי. זאת במיוחד שלא הועלתה כל טענה בדבר התנהלות בלתי ראויה של המערערת בכל הקשור לבחירתה ומינויה לתפקיד". על כן נקבע כי העובדת ראויה לפיצוי כספי.
בית הדין הארצי דחה את בקשת העובדת להורות על חזרתה לעבודה וקבע כי היא זכאית לפיצוי בסך 100 אלף שקלים. המדינה חויבה כמו כן בהוצאות העובדת ושכר טרחת עורך דינה בסך 10,000 שקל.
השופטת רונית רוזנפלד ציינה כי ההחלטה לבטל את מינויה לתפקיד התקבלה עוד קודם לשימוע שנערך לה, והודע לה עליה בשיחה טלפונית. נקבע כי לעובדת לא ניתנה "כל הזדמנות להשמיע דברים בעניין ביטול המשרה בה שימשה זה למעלה משנה. לא זו אף זו, עד כדי כך מיהר ראש השירות להפיץ את ההודעה לכלל העובדים, שלא נמצא די זמן הודיע לעובדת על ההחלטה בשיחה פנים אל פנים, והדברים נמסרו לה טלפונית, כשרק למחרת הוזמנה לשימוע".
הדיון התנהל בפני השופטים עמירם רבינוביץ', רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן, נציג העובדים שלום חבשוש ונציב המעבידים יורם בליזובסקי.
