בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עו"ד שמואל סעדיה על הפחתת שכר טרחתו בשל רשלנות בייצוג הפלילי של התעשיין רובי אסא. הסכם שכר הטרחה בסך 200 אלף דולר, שולם רק בחלקו ולימים קוזז עד לסך של 300 אלף שקל בלבד. השופט ניל הנדל קבע כי לאור התרשלותו של עוה"ד סעדיה – שלא העלה טענה של "סיכון כפול" בשל הליך פלילי מקביל המתנהל נגד אסא בשווייץ, שם שהה במעצר 603 ימים – הפחתת שכר טרחתו "אחוזה היגיון רב ומשכנעת"
אם מישהו חיפש הוכחה לכך שעורכי הדין של הסנגוריה הציבורית טובים ומקצועיים יותר מעורכי הדין הפליליים בשוק הפרטי, המקרה של התעשיין רובי אסא מוכיח זאת בעליל.
עורך הדין שמואל סעדיה תבע את שכר הטרחה המגיע לו על הייצוג של הלקוח רובי אסא בהליך פלילי שהתנהל נגדו בישראל. הצדדים סיכמו בזמנו על שכר טרחה בסך 200 אלף דולר, ואסא שילם לעוה"ד סעדיה 180 אלף שקל. בשלב מסוים הלקוח הפסיק את ההתקשרות בעיצומו של ההליך הפלילי וסירב לשלם את יתרת הכסף.
לאחר שהלקוח הודיע על שחרורו של עוה"ד סעדיה מייצוגו, מונה לו עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. הסניגור החדש, עו"ד עוז ניר, הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו נגזרו על אסא 20 חודשי מאסר בפועל, בקיזוז התקופה בה שהה במעצר בשוויץ, כך שבפועל הוא לא נכנס לכלא בישראל ולו ליום אחד.
לא העלה טענת הגנה של "סיכון כפול"
אסא, שעמד בעבר בראש חברת תשלובת רם שקרסה כלכלית, הורשע במספר עבירות של קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף. הוא הציג בפני מספר גופי מימון שונים, ביניהם בנקים שוויצרים, מצגי שווא כאילו הסחורה שמימנו מוחזקת בנמל. אסא הציג אישורים על כך, אך בפועל שחרר את הסחורות שלא באמצעות שטרי המטען, אלא באמצעות חשבוניות מכר מזויפות.
עוה"ד סעדיה הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד אסא והערבים לחוב. השופטת שושנה אלמגור קיבלה את התביעה באופן חלקי וחייבה את הלקוח בחלק מהסכום, לאחר קיזוז חלקי עקב רשלנות שיוחסה לעוה"ד סעדיה בייצוג.
לימים החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב להגדיל בערעור את סכום הקיזוז מ-80 אלף שקל ל-300 אלף שקל. כנגד אסא התנהלו במקביל הליכים פליליים גם בשוויץ והוא שהה במעצר בשוויץ במשך 603 ימים. בית המשפט קבע כי עוה"ד סעדיה התרשל בכך שלא העלה בפני בית המשפט בישראל טענה של "סיכון כפול" או טענה אחרת ביחס לכתב האישום שהוגש נגד אסא בשוויץ ובכך גרם להתמשכות ההליכים.
נפסק כי בית המשפט בישראל שלפניו התנהלו ההליכים הפליליים בעניינו של אסא לא ידע על ההליך הפלילי שהתנהל נגדו במקביל בשוויץ, וכי לא הונחו לפניו המסמכים הרלוונטיים. עוה"ד סעדיה סר לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על הקביעה של בית המשפט המחוזי בדבר התרשלותו המקצועית.
אך השופט ניל הנדל דחה את בקשתו, כי "נסיבות המקרה של הלקוח שעמד בפני עו"ד סעדיה הצדיקו לכל הפחות בחינה מעמיקה של פרטי כתב האישום ופסק הדין שניתן בעניינו בשוויץ, כאשר ברור היה כי יתכן וההליך בארץ מערב את אותם מעשים שיוחסו לו שם. יותר מכך, נראה כי ניתן לצפות שמסמכים אלה גם יועברו לעיונו של בית המשפט, כאשר יכול היה הסניגור לטעון טענות בעניין במסלולים שונים של הדיון".
השופט הנדל הוסיף כי "חשיפת כתב האישום ופסק הדין בעניינו של אסא בשוויץ הם שהביאו להסדר הטיעון כפי שנחתם בארץ עם הסניגור שהחליף את עוה"ד סעדיה".
הכרעה ללא הבעת דעה בכל עניין ועניין
השופט הנדל סיכם וכתב כי "נסיבות המקרה וטיב נימוקיו של בית המשפט המחוזי הביאוני למסקנה כי דין הבקשות להידחות. זהו גורלה של בקשה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כדי להכריע בבקשה מעין זו, אין צורך להביע עמדה בכל עניין ועניין. בחינת המצב עשויה להיות רחבה יותר ממקרה בו מוקנית לצד זכות ערעור. בענייננו ערכאות קמא היו מודעות היטב לסלע המחלוקת בין הצדדים והכריעו בו לגופו באופן שאינו מצדיק התערבות. בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום אף הגיעו להסכמה ברוב רובן של הפלוגתות. למעשה, בעניין אחד התערב בית המשפט המחוזי והוא שיעור הרשלנות של עורך הדין – ממצא המשפיע על שיעור הפיצוי. בנושא זה עמדת בית המשפט המחוזי אחוזה היגיון רב ומשכנעת".
בית המשפט העליון קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
לקריאה נוספת, ראו:
ביהמ"ש הפחית 300 אלף שקל משכ"ט עורך דין שרשלנותו מנעה הגעה להסדר טיעון
רע"א 2911/13
