חדשות

ממשלת נתניהו אישרה ברוב של 17 תומכים וארבעה מתנגדים את מינויו של עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה הבא, לא לפני שהשרים לבני ובנט החליפו מהלומות בישיבת הממשלה. לבני: אתם צבועים שמסתירים את רצונכם למנות "מישהו משלכם" שיעצום עין מול הפרות החוק מטעמכם במסווה של טענות פרוצדורליות להציג לממשלה מספר מועמדים לבחירה. ניצן יחליף את משה לדור ב-17 לדצמבר

ממשלת נתניהו אישרה הבוקר (א', 24.11.13) את המלצת של שרת המשפטים למנות את עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה הבא. ניצן נבחר בתמיכתם של 17 שרי הממשלה מול ארבעה מתנגדים – השר עוזי לנדאו (ממפלגת הליכוד-ישראל ביתנו) והשרים נפתלי בנט, אורי אריאל, ואורי אורבך (ממפלגת הבית היהודי).

"המינוי יותר ממקובל עלי", אמרה שרת המשפטים ציפי לבני. "ניצן הוא האיש הראוי ביותר, גם בעיני, להיות פרקליט המדינה. הוא חריף מאוד, ישר ואמיץ – במובן שיקבל החלטות ללא מורא מהפוליטיקאים. הוא מגן על שלטון החוק וגם על הביטחון, כפי שהוכח במקום בו היה צריך להגן על החלטות ביטחוניות".

קשקוש עובדתי

השרה לבני עקצה במהלך הדיון בממשלה את השר בנט שטען נגדה שהיא לא ראיינה יותר ממועמד אחד: ״מדהים אותי ששר הכלכלה אומר שהייתי צריכה לראיין יותר ממועמד אחד, כי גם אם הייתי מראיינת חמישה ובסוף מביאה לממשלה את שי ניצן הוא היה מצביע נגד. ההתנגדות של השר בנט נובעת מאותם טעמים שהשר אורי אריאל מתנגד למינוי – התנגדות פוליטית למינוי ולא פרוצדורלית, רק שאריאל אומר את זה בגלוי, ובנט בוחר להסתתר מאחורי טענות פרוצדורליות״.

השרה לבני הוסיפה בדיון כי היא "לא רוצה להתעלם מטענות שהועלו לגבי כמות המועמדים שהובאו לאישור, אך אני מאמינה שיש תפקידים שראוי להביא אליהם מספר מועמדים ויש כאלה שלא. המבחן הוא לא גודל ההשפעה של התפקיד, אלא מהותו – יש תפקידים שמינויים צריך להיות נקי מהדיון הפוליטי-מפלגתי. זו הסיבה שגם לא ביקשנו להביא מספר מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל או לתפקיד נגיד בנק ישראל – מדובר במינויים מקצועיים. דיון שעוסק בעמדותיו הפוליטית או בניסיון להסיק את עמדותיו הפוליטיות לפי החלטות משפטיות, הוא קשקוש עובדתי, והעובדה שהדיון הזה התנהל גם בתקשורת פוגע באמון הציבור בתפקיד הרגיש הזה. הטענה מחוגי ימין-קיצוני, כאילו מדובר בעניין עקרוני של מספר מועמדים, הוא צבוע – מדובר ברצון למנות 'מישהו משלהם', שיעצום עין מול הפרות חוק מטעמם. שיאמרו את האמת".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בדיון בישיבת הממשלה כי "שי ניצן הוא המועמד הראוי ביותר, חכם, ישר, משכיל בתחומו ומשכיל בכלל, ומאוזן״.

לא ניתן לייחס שיקולים זרים לכל חברי הממשלה

יצוין כי הדרך למינויו של עוה"ד שי ניצן לתפקיד המכריע גורלות לא היתה סוגה בשושנים והמלצת ועדת האיתור למינויו לא התקבלה על שטיח אדום בקרב חוגים שונים במפה הפוליטית. ביום שישי נתנו שופט בג"ץ 'אור ירוק' לממשלת נתניהו לבחור היום בישיבת הממשלה השבועית את פרקליט המדינה הבא, שעל פי המלצת ועדת האיתור מדובר בעורך הדין שי ניצן כמועמד יחיד מטעמה לתפקיד המכריע גורלות ורב-ההשפעה.

השופטת אסתר חיות דחתה על הסף, בהסכמת הנשיא אשר גרוניס והשופט צבי זילברטל את העתירה הבהולה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה להורות לממשלה להימנע מהעלאת סוגיית מינויו של עוה"ד ניצן לפרקליט המדינה בישיבת הממשלה שנערכה היום (24.11.2013).

לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה בעתירתה לבג"ץ, על מזכיר הממשלה ועל שרת המשפטים ציפי לבני להימנע מלהביא לאישור הממשלה את עניין מינויו של עוה"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה כל עוד לא התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ועל ידי פרקליט המדינה הנוכחי משה לדור החלטה בעניין הגשת ערעור על הכרעת הדין המזכה של שר החוץ אביגדור ליברמן (ת"פ (י-ם) 57926-12-12).

התנועה למשילות ודמוקרטיה אף ביקשה משופטי בג"ץ להורות לממשלה כולה, ובפרט לשר החוץ, להימנע מלדון בעניין מינויו של עוה"ד ניצן לתפקיד הנחשק עד לקבלת החלטה בעניין הגשת הערעור בפרשת ליברמן, וכן להורות ליועץ וינשטיין ולפרקליט לדור (האמור לסיים את כהונתו ביום 17.12.2013) להחיש את קבלת ההחלטה בעניין אותו הערעור.

השופטת חיות דחתה כאמור את העתירה על הסף, וסללה את דרכו המשפטית של עוה"ד ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, תוך ציון החלטתו של השר ליברמן שלא ליטול חלק בדיון ובהצבעה על בחירתו של פרקליט המדינה הבא.

בית המשפט העליון לא מצא ממש בטענות שהעלתה התנועה למשילות ודמוקרטיה בדבר קיומו של חשש לניגוד עניינים או למשוא פנים ככל שהדבר נוגע ליתר חברי הממשלה. נפסק כי טענות אלה הועלו ללא כל ביסוס. לכן "לא ניתן לקבל את גישת העותרת כי יש לייחס לשרים כולם כנקודת מוצא, שיקולים זרים ורצון לרצות את היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בטענה הלוקה בכוללניות ואין היא אלא בבחינת השערה אשר אם תאומץ עלול הדבר להקשות מאוד על פעילותה השוטפת של הממשלה".

משלא הצביעה התנועה למשילות ודמוקרטיה על זיקה של ממש שיש למי משרי הממשלה האחרים לעניין מינויו של פרקליט המדינה, נדחו על הסף טענותיה בדבר חשש למשוא פנים או לניגוד עניינים, ככל שהדבר נוגע אליהם. בכך התקבלה עמדת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בתגובתה לעתירה, לפיה מדובר ב"הנחות ספקולטיביות, אבסורדיות ולא ברורות, והן נטולות כל בסיס עובדתי מינימלי" – תוך הדגשה כי חזקה על שרי הממשלה שיחליטו בעניין מינוי פרקליט המדינה הבא על-פי שיקול דעת ענייני בלבד וכן חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יכריע בשאלת הגשת הערעור על הכרעת הדין המזכה באופן מקצועי וענייני.

שופטי בג"ץ נמנעו מלחייב את התנועה למשילות ודמוקרטיה בהוצאות משפט.

הממשלה כחותמת גומי להחלטת ועדת האיתור

בתוך כך, עורכת הדין דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש (יעוץ וחקיקה), הבהירה בסוף השבוע כי "בהתאם לכללים העוסקים בעבודת ועדות איתור, על ועדת איתור להמליץ, ככלל, על מועמד אחד שהוא המתאים ביותר למשרה. עם זאת, רשאית ועדת האיתור להמליץ במקרים המתאימים גם על יותר ממועמד אחד".

עוה"ד זילבר השיבה בדברים אלה לבקשת עו"ד יוסי פוקס מהפורום המשפטי למען ישראל כי ועדת האיתור תמליץ על שני מועמדים לתפקיד פרקליט המדינה והממשלה היא שתכריע. "נוכח מרכזיותה של משרת פרקליט המדינה בתחום אכיפת החוק ונוכח היות פרקליט המדינה הגורם המקצועי הבכיר ביותר במערכת התביעה לאחר היועץ המשפטי לממשלה, קיימת חשיבות מיוחדת להיבט העצמאות ואי-התלות של משרה זו", השיבה עוה"ד זילבר לבקשה. "בנסיבות אלו, מתחזקת ההצדקה לכך שבעניינה של משרה זו במיוחד תמליץ ועדת האיתור על מועמד אחד בלבד".

עוה"ד זילבר מוסיפה כי "בעניינינו, ועדת האיתור, לאחר שקיימה מספר דיונים מעמיקים ומקיפים, החליטה להמליץ אך ורק על מועמד אחד לתפקיד פרקליט המדינה שמצאה אותו המתאים ביותר למלא תפקיד זה. בהחלטה זו לא נפל כל פגם, שרת המשפטים קיבלה המלצה זו והחליטה להביא את המלצת ועדת האיתור לאישור הממשלה".

עוה"ד פוקס אומר כי "משמעות הטענה העולה מלשכת היועץ המשפטי היא כי הליך בחירה בממשלה פוגע בעצמאות הפרקליט הנבחר, ובכך היא הופכת את הממשלה לחותמת גומי להחלטת ועדת האיתור. נראה כי מבחינתם, ניתן לוותר על אישור הממשלה. ממילא הכול נקבע בוועדת האיתור. הרושם הציבורי העולה מהתנהלות זו אינו מוסיף אמון, יוקרה וכבוד ללשכת היועץ המשפטי לממשלה".

"ביכולתו להניע תהליכים ושינויים בפרקליטות"

כזכור, וכפי שדווח בהרחבה בפורטל חדשות תקדין, ועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה החליטה, ברוב דעות, להמליץ לשרת המשפטים למנות את עוה"ד ניצן לתפקיד פרקליט המדינה ה-11. בהחלטתה קבעה הוועדה כי עוה"ד ניצן הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד, לאור אתגריה ומשימותיה של הפרקליטות בשנים הקרובות. לאחר שבחנה את מועמדותם של הארבעה שהופיעו בפניה – השופטים המחוזיים צבי סגל ואבי זמיר, ועורכי הדין מהפרקליטות שוקי למברגר וניצן – סברה הוועדה כי עוה"ד ניצן בלט בהופעתו בפניה, במומחיות המקצועית שצבר במחלקות השונות בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים, תוך טיפול במגוון עניינים וסוגיות רגישות ומורכבות, בהצטיינותו האקדמית במגוון תחומים ובתפקידיו השונים, בהכרת המערכת ובחזון שהציג לגבי עתיד הפרקליטות, הן בהיבט המהותי והן בהיבט הניהולי.

עוה"ד ניצן שכנע את חברי ועדת האיתור בדבר יכולתו להניע תהליכים ושינויים בפרקליטות והרשים בהמלצות המקצועיות והאישיות יוצאות הדופן מגורמים ברי סמכא בעולם המשפט, ביניהם פרופ' אהרן ברק והנשיאה בדימוס דורית ביניש.

נציג האקדמיה בוועדת האיתור, פרופ' אריאל בנדור, אף שסבר גם הוא כי עוה"ד ניצן מועמד ראוי למשרת פרקליט המדינה. עם זאת, העדיף את מועמדותו של המשנה לשעבר של פרקליט המדינה, עו"ד יהושע (שוקי) למברגר.

יצוין כי מועמדותו של שי ניצן לתפקיד הבכיר עוררה את זעמם של חברי הממשלה והכנסת מהצד הפוליטי של המפה, וכמה משרי הממשלה הודיעו מיד כי יצביעו היום נגד המינוי. ואילו שרת המשפטים לבני הביעה תמיכה במינויו של ניצן לתפקיד, כמי שנחשפה בעבר ל"עמידתו הנחרצת מול מפרי החוק", והתרשמה מ"ערכיו ושכלו הישר".

תגובת התנועה למשילות ודמוקרטיה

מהתנועה למשילות ודמוקרטיה נמסר בתגובה לפורטל תקדין כי "אמנם לא קיבלנו בעתירה את כל מבוקשנו בעניין דחיית ההצבעה או הקדמת ההכרעה בערעור ליברמן, אולם פסק הדין ויותר ממנו, תגובת המדינה, מחזקים את טענתנו העקרונית בעד הגשת שלושה מועמדים לאישור השרים. המדינה קיבלה את חלקה הראשון של העתירה, והודיעה כי השר ליברמן לא ישתתף בהצבעה בשל ניגוד העניינים".

מעבר לכך, מציינים בתנועה למשילות ודמוקרטיה כי "פסק הדין של בג"ץ מהווה מכה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה מחשש לשיקולים זרים וניגוד עניינים יש להביא בפני הממשלה מועמד יחיד. בג"ץ פסק (בהתאמה לתשובת המדינה) כי ההנחות כאילו שרים יבחרו במועמד בעל זיקה לשר אחר משיקולים זרים ומניגוד עניינים 'הינן הנחות ספקולטיביות, אבסורדיות ולא ברורות, והן נטולות כל בסיס עובדתי מינימלי'. פסיקה זו עומדת בניגוד לעמדת היועמ"ש (מרץ 2013) בנוגע להצגת מועמד יחיד על ידי ועדת האיתור לפיה: 'מקום בו הוועדה מגישה לשר שניים או שלושה מועמדים, מתעורר קושי מקום שאחד המועמדים הוא בעל זיקה לשר משרי הממשלה. בנסיבות כאלה, בחירה של השר במועמד בעל זיקה אליו (או לשר אחר) מעוררת קושי בהיבט ניגוד עניינים, או מראית עין של ניגוד עניינים, וחשש כי החלטת השר התקבלה מתוך שיקולים זרים'.

"יש לקוות כי פסיקה זו תחולל שינוי ביחס פקידי המשפט לנבחרי הציבור ובין השאר, מעתה לא ינוטרלו הנבחרים מקבלת החלטות והכרעות".

בג"ץ 7907/13