שופטי בג"ץ פסקו כי אמנם לא ניתן לקבל בנקל את מעצרו המנהלי של לטיף אל-בארק סאמר חלימי זה למעלה משלוש שנים, אולם מנגד ניצבת המסוכנות הגבוהה ויוצאת הדופן הנשקפת ממנו כבעל ידע וניסיון בתחום הנשק הבלתי-קונבנציונלי, ובפרט בתחום הנשק הביולוגי, שערכם לא יסולא מפז מבחינתם של גורמי טרור, לצד קשרים עם הבכירים ביותר בארגון אל-קאעידה. עם זאת, השופטים הורו להשתמש במעצר מנהלי בריסון רב, תוך שמירה על זכויות היסוד של העצור ומזעור הפגיעה באלה ככל הניתן
שופטי בג"ץ דחו אמש את העתירה של פעיל אל-קאעידה, לטיף אל-בארק סאמר חלימי, הנמצא במעצר מנהלי בישראל מאוגוסט 2010. מאז, מעצרו הוארך מעת לעת על-ידי המפקד הצבאי ואושר על-ידי בית המשפט הצבאי לעניינים מנהליים ועל-ידי בית המשפט הצבאי לערעורים. המעצר המנהלי משמש לרוב להחזקתו של מי שחקירתו לא הניבה די ראיות גלויות לצורך העמדתו לדין, אך המפקד הצבאי – החתום על הצו – סבור כי ממכלול החומר שבפני רשויות הביטחון עולה כי שחרורו עלול לפגוע בביטחון המדינה ובביטחון הציבור.
חלימי עתר לבג"ץ לביטול הצו המורה על הארכת מעצרו המנהלי, וטען בין היתר שמעצרו המנהלי הוארך, אך בשל כך שהשתתף בשביתת רעב במקום מעצרו. חלימי הדגיש את העובדה שתיק החקירה בעניינו נסגר בעילה של היעדר עניין לציבור, וטען כי הדבר מצביע על כך שאין נשקף ממנו סיכון, שאם לא כן – יש להעמידו לדין פלילי.
השופטים עדנה ארבל, עוזי פוגלמן ופרופ' דפנה ברק-ארז דחו את העתירה. "אכן, המקרה שלפנינו אינו שגרתי מאחר שעמדת התביעה הצבאית היתה כי ישנן ראיות לצורך העמדתו לדין בגין עבירות משנת 1998, ואולם נוכח הזמן שחלף ושיקולים נוספים הוחלט שלא להעמידו לדין. במקרה דנן – בו מדובר בעותר יוצא דופן במסוכנותו – הובהר כי לא התאפשרה העמדתו של העותר לדין, ומשכך לא נותר מנוס אלא לעצרו במעצר מנהלי".
בית המשפט העליון קבע כי "עילת סגירת התיק אין בה מבחינה זו כדי ללמד דבר על הסכנה הנשקפת מן העותר". עם זאת, השופטים ציינו כי "ככל שהעותר יוותר במעצר מנהלי, וכפי שהובהר על-ידינו גם בדיון, מצופה מהמשיבים לבחון את אפשרות העמדתו לדין, כמו-גם האם הסיבות שלא איפשרו את העמדתו לדין עד כה עומדות בעינן או שמא חל שינוי המאפשר נקיטת הליכים פליליים נגדו".
מומחה לייצור נשק ביולוגי מסוכן
חלימי יצא בשנת 1997 ללימודי מיקרוביולוגיה בפקיסטן וכיום הוא אוחז בתואר ד"ר. הוא עבר אימונים צבאיים באפגניסטן ואף שכנע תושבים נוספים באזור לצאת לאימונים דומים על מנת לחזור לאזור ולהעביר שם את הידע שצברו לאחרים. בשנת 2001 חלימי גויס לארגון הטרור העולמי "אל-קאעידה" ומאז רכש ידע וניסיון רבים בתחום הנשק הבלתי-קונבנציונלי, ובפרט בתחום הנשק הביולוגי, כשבהקשר זה הוזכרו יוזמות לייצור רעלנים קטלניים ואנטרקס. חלימי אף עמד בקשרים עם הגורמים הבכירים ביותר באל-קאעידה והיה מעורב בפרויקט הנשק הביולוגי של אל-קאעידה ואף עמד בראשותו. בין היתר הציע ליזום ייצור מהיר של רעל קטלני לצורך שימוש בו במלחמה.
כמו כן, הוא היה מעורב בתכנון פיגוע נגד תיירים ישראלים ויהודים בירדן, ואף הסכים לסייע בהעברת אימון בנושא ייצור רעלים לגורמים פלשתינים בכדי שאלה יבצעו פיגוע בישראל. בנוסף, חלימי פעיל בתנועה הסלפית, במסגרתה הציע לבצע פיגועים נגד יהודים, והוביל קבוצת מאמינים סלפים ממוצא פלשתיני עימם נהג לשוחח באופן כללי על נושאים שונים, לרבות ג'יהאד.
חלימי נעצר ונחקר על-ידי הרשויות בארצות הברית. בהמשך נעצר בירדן, ושהה בכלא הירדני כחמש שנים בשל מעורבותו בארגון ובפרויקט הנשק הביולוגי שלו. בקיץ 2010 הרחיקו אותו הרשויות הירדניות לאזור יהודה ושומרון, ומיד עם כניסתו הוא נעצר לצרכי חקירה.
בשל הזמן שחלף ושיקולים נוספים, החליטה התביעה הצבאית לסגור את תיק החקירה. אבל לאור מסוכנותו הוצא נגדו צו מעצר מנהלי באוגוסט 2010, ומאז הוא נתון במעצר מנהלי. במהלך התקופה נבחנה האפשרות של יציאתו לחו"ל, אך לא נמצאה מדינה שלישית שהסכימה לקלוט אותו לחיקה. במאי 2013 הוארך מעצרו של חלימי לאור מידע חסוי חדש שהתקבל, אשר לטענת המדינה חיזק את הערכת מסוכנותו.
לא זנח את דרך הטרור כמכשיר לקידומה
שופטי בג"ץ קבעו בהחלטתם כי "העותר נתון במעצר מנהלי זה למעלה משלוש שנים. אין זה מצב שניתן לקבלו בנקל. עם זאת, למול תקופת המעצר ניצבת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן העותר, כבעל ידע וניסיון בתחום הנשק הבלתי-קונבנציונלי, שערכם לא יסולא מפז מבחינתם של גורמי טרור, לצד קשרים עם הבכירים ביותר בארגון אל-קאעידה. הידע, הניסיון והקשרים האמורים מהם נהנה העותר, המשתייך לזרם איסלאמי קיצוני ביותר, לצד ניסיונותיו, שלא פסקו, לרתום אחרים לדרכו, הם העומדים בבסיס הצורך הנמשך להחזיקו במעצר".
השופטים שוכנעו כי "לעת הזו אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה שיאיין את המסוכנות" של חלימי. "החומר שבפנינו, ובפרט החומר העדכני, אינו נותן יסוד להניח כי בכוונת העותר לזנוח לא את דרך הקיצוניות הדתית ולא את דרך הטרור כמכשיר לקידומה. המידע העדכני מתווסף לרקע של העותר ולעברו, ומצביע על כך כי לעת הזו שחרורו טומן בחובו סיכון ממשי ניכר לביטחון האזור ולביטחון הציבור. משכך, אין מקום להתערבותנו".
בית המשפט העליון ציין עקרונית כי "השימוש במעצר מנהלי חייב להיעשות בריסון רב, תוך שמירה על זכויות היסוד של העצור ומתוך ניסיון למזער הפגיעה באלה ככל הניתן. זאת, באמצעות שורה של עקרונות ותנאים, שעיקרם בצמצום השימוש במעצר המנהלי לאותם מקרים בהם קיימת סכנה ממשית, ברמה של קרבה לוודאות, לביטחון המדינה או לביטחון הציבור מעצור שלא ניתן להעמידו לדין, וכן בקיומה של ביקורת שיפוטית תכופה על ההחלטה להאריך את המעצר המנהלי, כשההחלטה פתוחה אף לביקורת ערכאת ערעור".
בג"ץ 6961/13
