השופט פרופ' עופר גרוסקופף מציין את אריכותן של הבקשות לסילוק על הסף, במיוחד לאור הערותיו בעבר כי אם בקשת האישור לתובענה ייצוגית כה מופרכת, יש להניח כי ניתן להבהיר זאת בטיעון קצר ותמציתי. ארכנות בקשה לסילוק על הסף המוגשת במסגרת תובענה ייצוגית וריבוי העילות הכלולות בה, הן רמז מקדים לכך שמדובר בבקשת סילוק שלא היה מקום להגישה
בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד הטיל על חברות התעופה אל על, בריטיש איירוייז ולופטהנזה הוצאות משפט בסך של 150 אלף שקל בגלל שעורכי דינם הגישו בקשות לסילוק על הסף בתובענה ייצוגית.
רק בישראל הרשויות נרדמו על המשמר
בפברואר האחרון הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לתביעה ייצוגית בסך 613 מיליון שקל נגד חברות התעופה אל-על, לופטהנזה, בריטיש איירוויס וסוויס. את התביעה הגישה עמותת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת", באמצעות עורכי הדין עמית מנור, יוקי שמש ואורי ברעם, בעקבות פרשת תיאום מחירי הובלת מטענים.
הפרשה נחשפה בשנת 2006 בעקבות חקירות של רשויות הגבלים עסקיים במספר מדינות בעולם. לטענת הרשויות, חברות התעופה תיאמו בין השנים 2000 ל-2006 תוספות שונות למחיר ההובלה דרך אוויר. למחיר ההובלה נוספה תוספת דלק ותוספת ביטחון. בעקבות חשיפת הפרשה, הרשויות במדינות שונות הגישו תביעות כנגד חברות התעופה. אבל בישראל לא ננקטו הליכים כנגד החברות, ועמותת הצלחה הגישה את הבקשה לתביעה ייצוגית לפני שהטענות יתיישנו.
בתגובה להגשת התובענה, אל-על הגישה בקשה לסילוק על הסף באורך 25 עמודים וכן כתב תשובה על פני 26 עמודים. הבקשה לסילוק על סף שהגישה בריטיש איירוויס התפרסה על פני 50 עמודים וכתב התשובה שלה הגיע ל-44 עמודים. חברת לופטהנזה הגישה בקשה לסילוק על סף באורך 46 עמודים וכתב תשובה באורך 36 עמודים.
ארכנות וריבוי טענות מן הגורן ומן היקב
השופט פרופ' עופר גרוסקופף ציין בהחלטה כי בית המשפט העליון קבע בעבר שככלל אין מקום לערוך דיון נפרד בבקשה לאישור תובענה כייצוגית ובבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף. השופט גרוסקופף קבע כי "הלכות ידועות ומוכרות אלו אינן זרות כמובן לבאי כוח המלומדים של המשיבות. למרות זאת, מצאו לנכון להכביד על מגישת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית במקרה שלפניי בשלוש בקשות נפרדות לסילוק על הסף של בקשת האישור. שלוש בקשות הסילוק מתאפיינות, מי יותר ומי פחות, בארכנות ובריבוי טענות מן הגורן ומן היקב".
השופט גרוסקופף ציין כי הוא כבר העיר בעבר
לבאי-כוחן של החברות כי "אם בקשת האישור כה מופרכת, עד שהדבר ברור על פני
הדברים, יש להניח כי ניתן להבהיר זאת בטיעון קצר ותמציתי. ארכנות בקשה לסילוק על
הסף המוגשת במסגרת תובענה ייצוגית, וריבוי העילות הכלולות בה הן רמז מקדים לכך
שמדובר בבקשת סילוק שלא היה מקום להגישה. ושלוש בקשות הסילוק שלפני יוכיחו".
השופט גרוסקופף קבע כי ל-10 הטענות שהעלו חברות התעופה הנתבעות
יש סיכוי קלוש להתקבל. "בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית
היא מכשיר חשוב, המיועד לסנן בין בקשות אישור מופרכות לבקשות אישור שיש טעם לכאורי
בבירורן", קבע השופט גרוסקופף. "הגשת בקשות סילוק באופן בלתי מושכל, תוך
הרחבת היריעה שלא לצורך, יוצרת עומס מיותר על בתי המשפט ומקשה על יכולתם לבצע את
מלאכת הסינון. כשם שיש להילחם בתופעה של הגשת בקשות אישור מופרכות, המנוהלות באופן
פסול, כך גם יש למנוע משיבים מהגשת בקשות סילוק המסבכות שלא לצורך את ההליך המשפטי
ומכבידות על התנהלותו".
בית המשפט חייב את החברות בהוצאות בסך 50 אלף שקל לטובת עמותת "הצלחה" בגין כל אחת משלוש בקשות הסילוק על הסף.
את חברת אל על מייצגים בפרשה עוה"ד צבי אגמון, טל מישר, יותם קוולר ויערה יפרח. את חברת בריטיש איירוויז מייצגים עוה"ד חגי דורון, אריאל פרינץ, שירלי קוצר וגיתית לוין-גרינברג. ואת חברות התעופה דויטשה לופטהנזה וסוויס אינטרנשיונל אייר ליינס מייצגים עוה"ד ד"ר גיל אוריון, טליה סולומון, שירה גילת ואושרת מור-ברק.
ת"צ 10538-02-13
