בית משפט השלום קיבל תביעת פיצויים נגד עורך הדין יעקב ז'קי בובליל אשר שימש כנאמן לכספי עסקת מכר מקרקעין בהונגריה, שהתגלתה בדיעבד כעסקת "עוקץ". השופט מיכאל תמיר קבע כי עוה"ד בובליל חטא לתפקידו כאשר שיחרר את כספי הנאמנות בעבור הקרקעות מבלי לבדוק כי אכן נרשמו בהם זכויות הרוכשים ולכן חייבו בפיצוי הרוכשים בסך של למעלה מחצי מיליון שקלים
במסגרת פרשת עוקץ שוכנעו בעלי יחידות נופש להעביר את זכויותיהם ביחידות הנופש ולהשקיע סכומים נכבדים נוספים בתמורה לרכישת קרקעות בהונגריה. בפני בעלי יחידות הנופש תואר מצג שווא לפיו מדובר בקרקע העומדת בפני הפשרה לצורך בניית אתר נופש יוקרתי. בסופה של הפרשה, הכספים אבדו והמגרשים לא נרשמו על שם בעלי יחידות הנופש. אלה החליטו להגיש תביעה נגד עורך דינם, יעקב בובליל, על ששחרר את כספי הנאמנות, בסך של כ-562 אלף שקל, שלא כדין.
לטענת התובעים, חרף הוראת הסכמי המכר לפיה כספי הרכישה יופקדו בנאמנות בידי עורך דין עד לרישום המגרש על שם הרוכש, וישוחררו רק עם המצאת האישורים בדבר רישום המגרש על שם הרוכשים, כשהם חתומים על ידי נוטריון – שלח עוה"ד בובליל, אשר הופקד כנאמן, מכתב לתובעים לפיו שמם נרשם בנכס, הגם שלא כך היה, ושחרר את כספם שהוחזק בנאמנות. לטענתם, שיחרר עוה"ד בובליל את הכספים האמורים על סמך מסמכים חסרי משמעות, מבלי להבין את תוכנם ומבלי לבצע בדיקה מקיפה ולוודא את רישומם בפועל כבעלי הקרקעות.
עוה"ד בובליל טען מנגד כי לא ייצג מי מהצדדים להסכמי המכר, לא היה שותף לעריכתם ואף לא היה נוכח בחתימתם. לשיטתו, כל תפקידו התמצה בהחזקת כספים בנאמנות עד לקבלת אישור להשלמת הרישום מידי באת כוחם של התובעים בהונגריה. לשיטתו, אכן שיחרר את כספי הנאמנות על סמך מכתבה של באת כוח התובעים עצמם, אשר הוסמכה לטפל בלעדית ברישום בהונגריה, לפיו נסח רישום מקורי ונאמן של לשכת רישום המקרקעין בהונגריה מאשר את רישום הנכס על שם התובעים. עוד טען עוה"ד בובליל כי לא הוצגו בפניו נסיבות מפוקפקות שבעטיין היה עליו לחשוד שמדובר בעסקת מרמה, אם אמנם כך.
חובה מוגברת להקפיד ולבדוק את המסמכים
השופט מיכאל תמיר קבע כי דין התביעה להתקבל. בית המשפט נדרש לתנאי הנאמנות לפיהם על עוה"ד לשחרר את הכספים המוחזקים בידיו וציין כי הגם שבכתב הגנתו טען עוה"ד כי תפקידו התמצה בהחזקת הכספים עד לקבלת אישור מבאת כוחם של התובעים בהונגריה להשלמת הרישום, העיד עוה"ד בובליל בחקירתו במשטרה כי נדרש הוא לשחרר את הכספים על סמך המסמכים לפיהם הבעלות בקרקעות הועברה על שם התובעים, ולא העלה כל טענה בדבר קבלת אישור מבאת הכוח בהונגריה.
נקבע כי חרף טענת עוה"ד בובליל לפיה אישורה של באת הכוח בהונגריה להשלמת האישור, היה מספק לצורך שחרור הכספים מנאמנות עוה"ד, והיה זה אף מחובתו של עוה"ד בובליל, לפי ההוראות שקיבל, לרבות מהתובעים עצמם, לפעול בהתאם לאישור – הוכח כי עוה"ד בובליל העביר את כספי הלקוחות על סמך נסח בו הוצג שמם הרשום של התובעים כבעלי זכויות ולא בהסתמך על אישור כאמור.
זאת ועוד, נקבע כי גם אם תתקבל גרסת עוה"ד בובליל לפיה רשאי היה לשחרר את הכספים בהסתמך על מכתבה של באת הכוח בהונגריה המאפשר לעשות כן ולא רק כנגד האישורים בדבר רישום המגרש חתומים על ידי נוטריון – היה על עוה"ד לנקוט במשנה זהירות ולבדוק היטב את המסמכים שהועברו לידיו בטרם שחרור הכספים.
עוד קבע השופט תמיר כי נוכח הסכמי המכר השונים, הכתובים הן באנגלית והן בעברית, הוטלה על עוה"ד בובליל לכל הפחות משום חובה מוגברת להקפיד ולבדוק את המסמכים שהוצגו בפניו, ולא לשחרר את הכספים עד לקבלת מסמכים רשמיים, מתורגמים ומאומתים המעידים על העברת הבעלות במקרקעין. בפרט נקבע כי עוה"ד שיחרר את הכספים על סמך מסמך בהונגרית אשר לא הבין את תוכנו. צוין כי נוכח גרסתו לפיה הסתמך על חוות דעתו של חבר מהונגריה לפיה "כך נראה נסח בהונגריה" מבלי להעביר את המסמך לתרגום ומבלי לבקש העתקים רשמיים ומאומתים של המסמך – עולה כי חטא לתפקידו.
חשד לעצימת עיניים של עורך הדין
נקבע כי בנסיבות המתוארות, שחרור הכספים אך ורק על סמך שני המסמכים שקיבל עוה"ד בובליל הם העתק של מסמך לא מתורגם ולא מאומת בהונגרית ואישור אשר נחזה להיות חתום על ידי באת הכוח בהונגריה לפיה העסקה הושלמה וזכויות התובעים רשומות – עלול להעלות חשד לעצימת עיניים של עוה"ד בובליל ולכל הפחות יש באמור משום הפרת חובתו כנאמן והתרשלות חמורה של עוה"ד כלפי התובעים. בעניין זה צוין כי עוה"ד אף הודה בחקירתו במשטרה מספר פעמים הן בעקיפין והן במפורש כי לא פעל כנדרש והתרשל במילוי תפקידו כנאמן.
באשר לנזק, בית המשפט נדרש לקשר הסיבתי בין רשלנות עורך הדין לבין נזק התובעים, בשים לב לעובדה כי המקרקעין בהונגריה לא נרשמו על שמם וקבע כי אלמלא שוחררו הכספים בניגוד לתנאי הנאמנות היה באפשרותם של האחרונים לפעול להשבת כספיהם באמצעות בית המשפט. עוד נקבע כי עוה"ד בלבד הוא זה שנשא באחריות כעו"ד ונאמן לשחרור הכספים בהתאם לתנאי הנאמנות, ולכן משהפר את חובתו כנאמן ושיחרר את הכספים ללא מסמכים מתורגמים ומאומתים כנדרש בנסיבות המתוארות – הוא הנושא במלוא האחריות לנזק התובעים.
