רק 69% מהנבחנים
שניגשו לראשונה לבחינת ההתמחות בכתב של לשכת עורכי הדין שנערכה בתחילת החודש עברו את הבחינה. מדובר בירידה ניכרת באחוזי המעבר לעומת
הבחינות הקודמות: 77% במאי 2013 ו-78% בנובמבר 2012. לבחינה ניגשו 1,972 מתמחים
ומתמחות, 1,439 מהם נבחנו לראשונה. המלצות ועדת רוטקופף להסדרת מתכונת בחינות
הלשכה טרם הוגשו לשרת המשפטים, חרף ההבטחות לשופטי בג"ץ לפני כשנתיים כי
הוועדה נמצאת ב"ישורת האחרונה"
רק 69% מכלל הנבחנים שניגשו לראשונה לבחינת
ההתמחות עברו את בחינת ההתמחות בכתב של לשכת עורכי הדין, שנערכה ביום 3.11.13 בתל אביב.
לבחינה ניגשו 1,972 מתמחים ומתמחות. מדובר בבחינה אמריקאית,
המחזיקה 100 שאלות (ששוות 100%).
בשנים האחרונות בחינות הלשכה בכתב הולכות
ומתקשות, הן בהיקף החוקים שעליהם נבחנים בוגרי תואר ראשון במשפטים והן במורכבות
השאלות הבנויות מרבדים שונים. מרבית השאלות משלבות בין "קייס" לארבע
חלופות בחירה, שרק אחת מהן נכונה ומדויקת, ולרוב אחת מהחלופות נועדה לבלבל את
הנבחן ושתי חלופות כלל לא נכונות. כך שבפועל, בחינות הלשכה בכתב מורכבות בשנים
האחרונות משלל של מאות סוגיות משפטיות.
הבחינה עוסקת כמעט בכל תחומי המשפט, למרות
שמעטים עורכי הדין העוסקים ומתמחים בכל תחומי המשפט גם יחד או שלא בהכרח יצטרכו
לעסוק בהם: סדר דין אזרחי, מערכת המשפט, משפט פלילי, אתיקה מקצועית, דיני מעצרים,
דיני ראיות, דיני חברות, דיני מקרקעין, הוצאה לפועל, מיסוי מקרקעין, פשיטת רגל
ועוד.
לנבחנים צפויות גם בחינות בעל-פה, בפני ועדות קטנות
של שלושה בוחנים שהם עורכי דין ושופטים, ואלה תתקיימנה החל מיום 18.11.13 במשך
שבעה ימים.
למרות שבפני הנבחנים שנכשלו בבחינה עומדת האפשרות להגיש השגות משפטיות מנומקות בכתב בפני הוועדה הבוחנת – שבראשה עומד שופט מחוזי מכהן וחברים בה בכירי עורכי הדין מהמשרדים הגדולים ובמגזר הציבורי (שלמרבה הפלא פועלים כמעט ללא שכר). בפועל, מרבית ההשגות נידחות על הסף ללא תגובה כלשהי משולחנה של הוועדה הבוחנת. הנכשלים יכולים גם לעתור על החלופות שנבחרו כנכונות בשאלות הבחינה לבית המשפט המחוזי בירושלים כבית המשפט לעניינים מינהליים (סמכות ייחודית), אולם עתירות בודדות התקבלו עד כה בשל עילת הסבירות המצומצמת של בתי המשפט להתערב בבחינות.
הצלחה חלקית
על פי נתוני הלשכה, אחוז העוברים הגבוה ביותר
הוא מקרב בוגרי המרכז הבינתחומי עם 98% (בציון ממוצע 78), אוניברסיטת תל אביב
ואוניברסיטת בר-אילן עם 96% (בציון ממוצע 79.4% ו-79.3%, בהתאמה).
הציון הממוצע הגבוה ביותר הוא מקרב בוגרי
האוניברסיטה העברית, העומד על 80.2%, ומקרב בוגרי אוניברסיטת תל אביב. אחריהן
נמצאת אוניברסיטת בר-אילן (79.3%), המכללה למינהל (75.2%), אוניברסיטת חיפה
והמכללה האקדמית צפת (76.7% כל אחת מהן), מכללת נתניה (71.3%), הקריה האקדמית אונו
(68.8%), המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן (68.4%) ומכללת שערי משפט בהוד השרון
(67.7%).
כמות הנבחנים הגדולה ביותר היא מבין בוגרי
הקריה האקדמית אונו (303) ואחוז העוברים עומד על 70%, וכמות הנבחנים הקטנה ביותר
היא של בוגרי המכללה האקדמית צפת (6), ש-83% מהנבחנים שלה עברו את הבחינה. במקום
השני ברף כמות הנבחנים מוביל המרכז הבינתחומי הרצליה (244) ואחריו יורדים בתור
אוניברסיטת תל אביב והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן עם 115 נבחנים מקרב כל
אחד מהמוסדות הללו.
בבחינת השתתפו גם 15 עולים חדשים (בפעם הראשונה
שלהם) ו-21 ישראלים שלמדו תואר ראשון במשפטים בחו"ל.
יצוין כי הציון הממוצע של הנבחנים בפעם השלישית ומעלה עמד על 56.4%. מקרב 1,972 מתמחים ומתמחות שניגשו לבחינה בכתב, 257 מהם ניגשו בפעם שנייה ואילו 276 מהם ניגשו בפעם השלישית ומעלה. בעוד שבקרב הניגשים לראשונה לבחינה בכתב אחוז העוברים עומד על 81% (בציון ממוצע 72.8%), בפעם השנייה עברו את הבחינה בכתב רק 49% בציון ממוצע של 62.6%, ובפעם השלישית ומעלה עברו את הבחינה בכתב רק 24% בציון ממוצע 56.4%.
הבטחות שווא לשופטי
בג"ץ
יודגש כי בשנים האחרונות סופגת לשכת עורכי הדין
ביקורת נוקבת על מתכונת בחינות הלשכה האמריקאיות, שמטבען לא בודקות ידע משפטי או
הבנה משפטית אלא בעיקר את רמת הזיכרון של הנבחן בהררי חומר לימוד המשתרע על תחומי
משפט רבים מדי. כך שבפועל מעבר הבחינות במתכונת הנוכחית לא מצליחות למנוע את הצפת
השוק הרווי בעורכי דין.
בעקבות הביקורת הציבורית, בשנים האחרונות הוקמו
מספר ועדות. כך, הוקמה במשרד המשפטים ועדה בראשות מנכ"ל המשרד מזה שתי
קדנציות, ד"ר גיא רוטקופף. במסגרת אחת העתירות שהוגשו בשנים האחרונות
לבג"ץ, נקבע בפסק הדין כך: ״בהמלצתנו ולאחר שמיעת הערותינו חזרו בהם העותרים
מהעתירה והיא נמחקת ללא צו להוצאות. מפי עורך דין רויטמן שמענו שעבודת ועדת
רוטקופף הבוחנת דרכים לשינוי ושיפור מתכונות בחינות הלשכה מצוייה בישורת האחרונה,
ויש לקוות כי אכן תסיים את מלאכתה בהקדם ותניח את המלצותיה על שולחנו של שר
המשפטים. ניתן היום, ה' בניסן התשע"ב (28.3.2012)״ (בג״ץ 903/12).
מאז ההבטחות לשופטי בג"ץ עברו כבר למעלה
משנה וחצי, אבל עד היום ונכון למועד פרסום הכתבה ועדת רוטקופף לא הגישה את
המלצותיה לא לשר המשפטים נאמן ולא לשרת המשפטים ציפי לבני.
יועצת התקשורת של השרה לבני, מיה בנגל, מסרה
בתגובה לפנייתנו כי "שרת המשפטים ציפי לבני מעוניינת לחכות להמלצות ועדת
פרוקצ'יה על מנת לקבל תמונה מלאה ולבחון תיקון רוחבי כדי להביא לשינויים
הרצויים".
אולם, יצוין כי המנדט שניתן לוועדת רוטקופף
(בחינות לשכה) שונה מהמנדט שניתן לוועדה בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה
(מוסדות הלשכה ותפקודן היאות).
כך, ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד
דורון ברזילי, הקים צוות משלו לבחינת שיפור מעמד המקצוע, בראשות ממלא מקומו,
עו"ד ד"ר משה וינברג. מסקנות הצוות הוגשו בזמנו לשר המשפטים הקודם,
פרופ' יעקב נאמן, והן ממליצות להאריך את תקופת ההתמחות למשך שנתיים במקום שנה אחת,
לשנות את מבנה בחינות ההסמכה לכאלה שהלימוד להן מעניק כלים פרקטיים והבוחנות יכולת
חשיבה וניתוח.
עוה"ד ברזילי מסר בתגובה לממצאים החדשים
כי הלשכה בראשותו "מתריעה ונלחמת בהצפת המקצוע. יש לקדם חקיקה אשר תשמור על
רמה נאותה של הנכנסים בשערי מקצוע עריכת הדין. כולי תקווה כי שרת המשפטים הגב'
ציפי לבני תעשה שימוש בסמכותה, ותביא ליישום ההמלצות האמורות בחקיקה".
