שדולת הנשים טענה לקיומו של חשש לכך שהמכרז של עיריית בני ברק "לא היה חופשי ופתוח אלא כוון לאוכלוסיית גברים חרדים". אבל השופטת הדס יהלום מבית הדין לעבודה בתל אביב קבעה כי "סוגיית המגדר לא היתה השיקול היחיד ואף לא השיקול הבלעדי באי-זכייתה של המבקשת במכרז", וכי "יש לשקול דרכי התמודדות בד-בבד עם פעולה נמרצת לפריצת הסכר ומתן אפשרות והזדמנות שווה לציבור החרדי לקחת חלק בשוק העבודה הישראלי, לטובתו הוא ולטובת הציבור כולו"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה בקשה שהגישה עובדת ותיקה בעיריית בני ברק על ההחלטה להעדיף מועמד גבר על פניה. גליה ניב הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני בעניין תחילת העסקתו של דוד שכטר כמנהל "מרכז מעלות החדש להכוון תעסוקתי לאוכולוסיה החרדית בבני ברק", לאחר ששכטר זכה במכרז לתפקיד הנחשק.
המרכז הוקם בשנים האחרונות בעיריית בני ברק כדי לרכז תחת קורת גג אחת את כל הדיסיפלינות הנדרשות למימוש תוכנית שילוב של האוכלוסייה החרדית במעגל העבודה והתעסוקה. המרכז נועד להעניק סל שירותים לתושבי העיר החרדים, לצורך הכשרה לקבלה לעבודה, לרבות ליווי הפונים בסדנאות הכשרה, הפניה לראיונות עבודה וליווי בחודשי העבודה הראשונים.
המכרז "נתפר" למידותיו של המועמד
ניב היתה מיוזמות המרכז, ואף ריכזה וניהלה אותו בפועל בשנים האחרונות. היא הגישה את מועמדותה לתפקיד ניהולי של המרכז, יחד עם דוד שכטר ומועמדים אחרים. אך ועדת המכרזים בחרה לתפקיד את שכטר, שעבד בשנים האחרונות כמנהל מפת"ח במרכז מעלות.
בתביעתה לבית הדין לעבודה טענה ניב שהמכרז "נתפר" למידותיו של שכטר, כאשר נקבעו בו תנאי סף נמוכים מהנדרש לתפקיד. כמו כן, היא טענה כי קביעת הקריטריונים להערכת המועמדים במכרז ושיקלולם, נעשו באופן מעוות וכי הניקוד שניתן לה אינו משקף את כישוריה, ואילו שכטר קיבל ניקוד גבוה ביחס לכישוריו. ניב הוסיפה כי במכרז נקבעו תנאי סף נמוכים בעניין ההשכלה הנדרשת.
אגודת שדולת הנשים בישראל דרשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" להליך בטענה כי במקרה זה קיים חשש לכך שהמכרז לא היה חופשי ופתוח, אלא כוון לאוכלוסיית גברים חרדים. "שילוב גברים חרדים בשוק העבודה הוא מטרה כלכלית מדינית ראויה ומוסכמת", טענה שדולת הנשים. "ואולם בצידה קיים חשש כי מאמץ לשילוב זה יביא לדחיקתן של נשים". השדולה גם טענה כי מועמדותה של ניב לא נבחנה בלב פתוח ובנפש חפצה, ולכן ביקשה לפסול את תוצאות המכרז ולערוך מכרז חדש.
אין פסול בקביעת תנאי ההשכלה למועמדים במכרז
סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, התייחסה לטענות אלה והכריעה כי "לאחר בחינת תנאי המכרז לא שוכנעתי בשלב זה כי רמת ההשכלה שנקבעה בתנאי הסף אינה מספיקה לתפקיד. בתנאי הסף ניתן דגש על ניסיון בתחומי ניהול כוח אדם, עבודה במגזר החרדי ותחומי השמה. ניתן להתרשם כי תנאי ההשכלה נקבעו באופן שיתאים גם לאוכלוסיה החרדית ואין בכך כל פסול, בהתחשב בכך שהמרכז מוקדם בעיר בני ברק שרבים מתושביה משתייכים לאוכלוסיה זו.
השופטת יהלום קבעה כי הניקוד שניתן לשכטר משקף את כישוריו, וציינה כי בשלב הדיון במועמדים שרואיינו, ניתן משקל לכך ששכטר העיד על עצמו כבעל גישה לראשי הישיבות וחצרות האדמו"רים בציבור החרדי, וכן לעצם היותו דובר שפת יידיש הדומיננטית במגזר החרדי. בית הדין בחן האם רשאית היתה הוועדה לתת עדיפות למועמד על בסיס התנאי של נגישות לראשי הציבור החרדי, אף שלא נכלל במפורש בתנאי המכרז והאם מדובר בתנאי מהותי ורלוונטי לתפקיד נשוא המכרז. השופטת יהלום ציינה כי הצבת תנאי מסוג זה מקנה לכאורה עדיפות לגברים חרדים וכי "סוגייה זו מעוררת שאלות כבדות משקל אודות שילוב חרדים בשוק העבודה הישראלי".
הזדמנות שווה לחרדים לקחת חלק בשוק העבודה הישראלי
השופטת יהלום פסקה: "אני מקבלת את עמדת שדולת הנשים לפיה יש ליתן את הדעת על המשמעות של שילוב גברים חרדים בשוק העבודה, והאם שילוב זה גורם להדרת נשים. במסגרת בחינה זו יש לשקול דרכי התמודדות, בד-בבד עם פעולה נמרצת לפריצת הסכר ומתן אפשרות והזדמנות שווה לציבור החרדי לקחת חלק בשוק העבודה הישראלי, לטובתו הוא ולטובת הציבור כולו". אולם נקבע כי "סוגייה כבדת משקל זו, אין עניינה לדיון בצו מניעה זמני. במיוחד לא במקרה הנדון כאשר, כפי שיפורט להלן, עולה מחומר הראיות כי סוגיית המגדר לא היתה השיקול היחיד ואף לא השיקול הבלעדי באי זכייתה של המבקשת במכרז... שיקולי הוועדה להעדיף מועמדים בעלי נגישות לראשי הקהילה החרדית, לא היו נגועים בפגם כלשהו. מדובר בשיקול לגיטימי, הרלוונטי לתפקיד כמתבקש מאופיו".
ניב טענה בין היתר כי ראש העיר הקודם הבטיח לה את תפקיד מנהלת המרכז, אבל השופטת יהלום קבעה כי מן ההכרח היה לפרסם מכרז לתפקיד מנהל המרכז. "מדובר בעירייה המתנהלת על פי כללי המשפט הציבורי. אין לקבל את טענת המבקשת לפיה היתה אמורה לשמש בתפקיד מנהלת המרכז, ללא מכרז", כתבה השופטת יהלום, והוסיפה כי "ככל שניתנו למבקשת הבטחות על ידי ראש העיר הקודם מר אשר, כטענתה, הרי שאלה אינן יכולות לאיין את חובת המנהל התקין החלה על עיריית בני ברק ובכלל זאת את החובה למנות אדם לתפקיד על פי מכרז כדין".
סע"ש 7980-07-13
