נדחה ערעורו של עו"ד יעקב כשדי על תביעתו נגד הנהלת בתי המשפט לפיצויים על בזבוז זמן ועוגמת נפש שנגרמו לו בעקבות אי-משלוח זימון לנתבע צד ג' לדיון הוכחות שלכן התבטל. למרות שהנהלת בתי המשפט הודתה בטעות אנוש, דחתה השופטת רות לבהר-שרון את הערעור מטעמים של מדיניות שיפוטית ש"חלילה לא יוצפו בתי המשפט בתביעות על טעויות אנוש" והטילה "אשם תורם מכריע" על עורכי הדין כמי שמחובתם "לפעול ביעילות ובמסירות" ולבדוק מבעוד מועד, לפני הדיון, אם כל העדים זומנו
נדחתה על הסף תביעתו של עו"ד יעקב כשדי נגד הנהלת בתי המשפט בדרישה לפצות אותו על בזבוז זמן ועוגמת נפש שנגרמו לו בעקבות אי משלוח זימון לנתבע צד ג' לדיון הוכחות בתביעה שהגיש נגד חברת מגמארט בע"מ. השופטת רות לבהר-שרון מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הערעור שהגיש עוה"ד כשדי ופסקה כי "לא כל טעות היא בגדר רשלנות המקימה זכות לפיצוי".
תחילת הפרשה בתביעה שהגיש עוה"ד כשדי נגד חברת מגמארט בע"מ, שמצידה הגישה הודעת צד ג'. בית המשפט החליט לזמן את צד ג' לדיון הוכחות, אשר לא התקיים, ונדחה למועד חדש, שכן בשל טעות אנוש במזכירות (שאינה במחלוקת), לא זומן צד ג' לדיון.
בעקבות זאת הגיש עוה"ד כשדי תובענה נגד הנהלת בתי המשפט, בטענה כי אי-הזימון מהווה הפרת חובה, והוא זכאי לפיצוי של 1,500 שקל בשל ביטול זמנו ועוד 1,500 שקל מגיע לו בשל עוגמת הנפש. השופט אילן רונן מבית משפט השלום בתל אביב דחה כאמור את התובענה, ועל החלטה זו הגיש עוה"ד כשדי ערעור, אשר אף הוא נדחה כאמור.
יצוין כי בין עוה"ד כשדי ובין הנהלת בתי המשפט לא הייתה מחלוקת על כך שבשל טעות אנוש של המזכירות לא זומן צד ג' לדיון, וכי יישום החלטות בית המשפט בדבר מועדי דיון ומשלוח הזמנות לדיון לבעלי הדין מצוי בתחום אחריותה של מזכירות בית המשפט. עם זאת, השופט רונן ציין בפסק דינו בבית משפט השלום כי מדובר במאות ואולי אלפי בקשות לקביעת מועדים, ותקלות שנובעות מטעות אנוש יכולות לעיתים להיגרם, וכי הכרה באחריות הנהלת בתי המשפט עלולה להביא להצפת בתי המשפט בתביעות.
עוד ציין השופט רונן עי לא ניתן להקים מערכת בקרה כדי לבדוק שחלילה לא נפלו טעויות בשגגה, והרי כל בעל דין, וודאי תובע בעל אינטרס לקידום ההליך, יכול בנקל לבדוק אם נקבע מועד דיון, ובאם נשלחו ההזמנות, וזאת על נקלה, אולי אף בדרך של שיחת טלפון אל מול יתר בעלי הדין. לכן נדחתה תביעתו של עוה"ד כשדי והוא אף חויב בהוצאות משפט בסך של 1,500 שקל.
בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי שב וטען עוה"ד כשדי כי מרגע שלא היתה מחלוקת שאכן הייתה טעות במזכירות בית המשפט, שגם אם היא נובעת מטעות אנוש הרי שהיא נובעת מרשלנות – הרי שהופרה חובת הזהירות שיש למזכירות כלפי בעלי דין, והוא זכאי לפיצוי על כך.
"החובה לפעול ביעילות ובמסירות מוטלת גם על עורכי הדין"
"לא כל טעות הינה בגדר רשלנות המקימה זכות פיצוי", קבעה השופטת לבהר-שרון. "בעניינו מדובר בטעות פקידותית, שגרמה לכל היותר לבזבוז זמן מועט ביותר מצד המערער, ולא יכולה להיות מחלוקת שהדבר לא נעשה בזדון. על אף שמדובר בטעות, לא מדובר לדידי ברשלנות חמורה, ובנסיבות העניין אני סבורה כי אין בטעות זו כדי להקים למערער זכות לפיצוי, מה גם שכאמור לא הוכח נזק. מעבר לכך, אני סבורה כי בכל מקרה היה מקום להטיל על המערער אשם תורם גבוה ביותר. כפי שכבר נפסק לא אחת, יש לנקוט משנה זהירות מקום בו מטילים על המדינה אחריות בגין טעות, בעיקר כאשר לא מדובר בעניינו בטעות חמורה במידה המצדיקה הטלת אחריות ופיצוי".
השופטת לבהר-שרון הוסיפה במישור העקרוני כי במקרים כאלה "החובה לפעול ביעילות ובמסירות מוטלת גם על עורכי הדין", שכן לדידה "מצופה מכל בעל דין סביר, ועל אחת כמה וכמה מעורך דין, שאמור ליתן ללקוחותיו את השירות המירבי, לבדוק מבעוד מועד, לפני הדיון, אם כל העדים זומנו, אם הוא קיבל לידיו את כל המסמכים שהיה אמור לקבל בהתאם להחלטות בית המשפט, ולמצער ליצור קשר עם באי כוח הצדדים האחרים כדי לוודא שניתן יהיה לקיים ולקדם את הדיון ביעילות".
בית המשפט המחוזי הוסיף כי "במקרה זה, אין ספק שלו היה מתכבד המערער להתכונן כראוי לדיון ולבדוק מבעוד מועד שאכן הנתבע מטעמו (במקרה זה צד ג') זומן כדין, היה מתייתר הצורך לדחות את הדיון. לכן אני סבורה כי מן הראוי היה להטיל על המערער אשם תורם מכריע".
השופטת לבהר-שרון חייבה בשל טעמים אלו את עוה"ד יעקב כשדי בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של הנהלת בתי המשפט בסכום של 5,000 שקל לקופת המדינה.
המדינה והנהלת בתי המשפט יוצגו בהליך באמצעות עורכת הדין איריס אגסי-מימון מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). עוה"ד כשדי ייצג את עצמו.
ע"א 18135-02-13
