דרמה בבית משפט השלום בירושלים: שלושה שופטים זיכו פה-אחד את ח"כ אביגדור ליברמן ושוב נותר פרקליט המדינה היוצא משה לדור נבוך ופעור-פה. השופטים חגית מאק-קלמנוביץ, יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר פסקו פה-אחד כי הקידום של השגריר זאב בן-אריה תאם את יכולותיו – ולא התבסס על ניסיון של ליברמן לגמול לו, כטענת הפרקליטות. השופטים גם מצאו קשיים בעדותו של דני אילון ש"לא היתה אחידה בנושאים שונים העומדים בליבת המחלוקת"
תם עינוי דין של 15 שנות עננה של חקירות מעל ראשו של שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן: הרכב נרחב של שלושה שופטי בית משפט השלום בירושלים החליט הבוקר (ד', 6.11.13) לזכות פה-אחד את חה"כ ליברמן מעבירות של מרמה והפרת אמונים שבהם הואשם בפרשת קידומו של זאב בן-אריה לשגריר בבלארוס. פרקליטי התביעה נותרו המומים נוכח הכרעת הדין המזכה פה-אחד.
השופטים חגית מאק-קלמנוביץ, יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר פסקו כי לא הוכח ניגוד עניינים חריף וחמור כדי להפוך את מעשיו של חה"כ ליברמן לרף המחמיר של הרשעה בפלילים. הזיכוי הגורף הנחית מהלומה כואבת על מקורביו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שמלבד לעו"ד רז ניזרי – ראו במעשיו של ליברמן כמי שעבר על עבירות אמורפיות כהפרת אמונים.
כזכור, היועמ"ש וינשטיין החליט תחילה שלא להאשים את ליברמן בפרשות שבהן נחקר לאורך למעלה מעשור, וסגר את תיקי החקירה של המשטרה. בעקבות לחץ ציבורי אינטנסיבי לבסוף חה"כ ליברמן הואשם בספיח לפרשות הגדולות, בכך שחרף ידיעתו כי שגריר בלארוס בן-אריה עבר עבירה פלילית בכך שהדליף לו פרטים ממסמך חיקור הדין שמדינת ישראל העבירה באמצעות השגרירות לרשויות החוק בלטביה, במסגרת חקירת פרשת חברות הקש של ליברמן, הוא דאג לקדמו לאחר שמונה לשר החוץ לשני תפקידים – יועץ במטה המדיני של שר החוץ, ובהמשך לשגריר ישראל בלטביה.
"ספק סביר בנוגע לטענותיו של אילון"
בין העדויות המרכזיות שנשמעו בפרשה, נשמע גם סגנו של ליברמן במשרד החוץ, דני איילון, ששימש עד תביעה מרכזי ושגרסתו לטענת הפרקליטות הפלילה את ליברמן. אבל, כאמור, שלושה שופטים קבעו הבוקר כי עדותו של איילון "לא היתה אחידה בנושאים שונים העומדים בליבת המחלוקת", כהגדרת בית המשפט.
לאחר דיון נרחב בראיות שהובאו בפני השופטים, קבע בית המשפט הבוקר ממצא עובדתי לפיו ליברמן "לא פעל לקידום מינוי בן-אריה לשגריר ולא ביקש מחברי ועדת המינויים לבחור בבן-אריה".
השופטים קבעו בהכרעתם כי "אין מחלוקת על כך שהנאשם לא פנה ולא אמר דבר לרב חברי ועדת המינויים. בכתב האישום נטען כי הנאשם אמר לסגנו דני אילון שיש למנות את בן-אריה לתפקיד השגריר בלטביה. אילון עצמו בעדותו טען כי הנאשם העביר מסר דומה גם לשני חברים בכירים אחרים בוועדה, יוסי גל ושמעון רודד. יוסי גל ושמעון רודד לא תמכו בעדות אילון וגל אף הכחיש אותה באופן פוזיטיבי, ועדויותיהם נמצאו מהימנות".
כמו כן, נפסק כי "קיימת סמיכות זמנים שלא ניתן לה הסבר בין מועד גריעתו של אילון מרשימת מפלגת 'ישראל ביתנו' לכנסת לבין המועד שבו פנה אילון למשטרה ולכלי התקשורת והשמיע ביקורת נגד ליברמן בנושא מינוי בן-אריה ובנושאים אחרים, בניגוד ברור לעמדות שהשמיע לפני כן. על כן קיים לכל הפחות ספק סביר בנוגע לטענותיו של אילון, ולא ניתן לבסס הרשעה פלילית של הנאשם על עדות זו".
זאת ועוד, בית המשפט קבע כי אילו היה ליברמן מעוניין לגמול לבן-אריה על מעשיו, יכול היה לעשות זאת ללא קושי תוך מתן תמורה משמעותית הרבה יותר ממינויו כשגריר בלטביה.
בשאלת התאמתו של בן אריה לשמש כשגריר בלטביה, קבע בית המשפט כי בן-אריה היה "מועמד ראוי ומתאים לתפקיד השגריר, ואף היה המועמד הטבעי והמוביל לתפקיד זה מבין כלל המועמדים. סביר היה שוועדת המינויים תבחר בבן-אריה לתפקיד גם ללא כל השפעה או מעורבות של הנאשם".
עם זאת, בנוגע למעורבותו של ליברמן באישור מינויו של בן-אריה על ידי ועדת השרים והממשלה, דחו השופטים את טענתו של ליברמן כי מדובר בהליך טכני בלבד, ונקבע כי החלטת ועדת השרים למינויים בשירות החוץ והחלטת הממשלה הן מהותיות.
"העובדות שהוכחו אינן מצביעות על ניגוד עניינים כה חמור כפי שטענה לו המאשימה"
במישור המשפטי, בית המשפט דן בשני עקרונות משפטיים שבפרשה זו סותרים זה את זה: מחד, עקרון החוקיות והצורך בקיום נורמות ברורות וחד-משמעיות כתנאי להרשעה בפלילים; ומאידך, החובה להגן על טוהר השירות הציבורי ולהחיל סטנדרטים ראויים. בית המשפט קבע כי ליברמן אכן נהג באופן בלתי ראוי כאשר נמנע מליידע את ועדת המינויים על מעשיו של בן-אריה, וכאשר הביא את המינוי לאישור ועדת השרים הרלוונטית והממשלה.
אולם, לאחר ניתוח של פסקי הדין הרלוונטיים ושל מקורות משפטיים נוספים, נמצא כי "העובדות שהוכחו אינן מצביעות על ניגוד עניינים כה חמור כפי שטענה לו המאשימה. בפסקי הדין הדנים בעבירה של מרמה והפרת אמונים נקבעה דרישה של 'פן מחמיר נוסף' העולה ממעשי הנאשמים, על מנת שהמעשים יכללו בתחום הפלילי. בפסיקה נדונו נסיבות חמורות משמעותית מהנסיבות שהוכחו במקרה זה, כך שלא התקיימו במקרה הנוכחי הנסיבות המחמירות הנדרשות", פסקו שלושה שופטי בית משפט השלום בירושלים ולכן כאמור זיכו את ליברמן מכל אשמה פלילית.
קריאות להתפטרות היועץ וינשטיין
את אביגדור ליברמן ייצגו בפרשה עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, ירון קוסטליץ ועודד גזית ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות'. ליברמן יוצג בפרשה גם על ידי עורכי הדין גיורא אדרת ונתן שמחוני.
את הפרקליטות ייצגו עוה"ד מיכל סיבל-דראל וערן זלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
"התמשכות ההליכים בעניין ליברמן שריחפה מעל המערכת הפוליטית במשך יותר מעשור, היא כישלון ארוך שנים של מערך התביעה והיועצים המשפטיים לממשלה", נמסר בתגובה מהתנועה למשילות ודמוקרטיה בעקבות הכרעת הדין המזכה פה-אחד. "אין ספק שיש בעיה מבנית ומתמשכת ביחסי השירות המשפטי ונבחרי הציבור. התנגשות שכזו פוגעת באמון הציבור הן במערכת המשפט והן בנבחרי הציבור, והסדרת מערכת היחסים באופן כולל חייבת לעלות של השולחן לדיון ציבורי וערכי בכנסת, ויפה שעה אחת קודם".
בפורום המשפטי למען ישראל אמרו בעקבות הזיכוי כי ההחלטה היא "מכה קשה לאמון הציבור בתפקוד היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות". נחי אייל, מנכ"ל הפורום, מסר בתגובה כי "אחרי 17 שנות חקירות, תוצאת המשפט מחייבת בדק-בית משמעותי ונוקב על התנהלות הפרקליטות לאורך השנים. אחרי זיכוי פה-אחד, ההחלטה על הגשת כתב האישום נראית יותר מתמוהה. יש סימני שאלה קשים על חקירת שר בכיר שהתנהלו לאורך השנים, וראוי שהיועץ המשפטי לממשלה שהוביל את התיק והמשפט – ייתן את הדין על הסאגה הזו, ייקח אחריות ויתפטר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח לאחר הכרעת הדין המזכה עם ליברמן ואמר לו: "אני מברך אותך על הזיכוי פה-אחד ושמח על שובך לממשלת ישראל כדי שנמשיך לעבוד יחד לטובת עם ישראל".
ת"פ 57926-12-12
