שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נולד לכם ילד נכה? לא בטוח שהמוסד לביטוח הלאומי יכיר בנכותו

חדשות

נולד לכם ילד נכה? לא בטוח שהמוסד לביטוח הלאומי יכיר בנכותו, צילום: עו"ד גיל קראוס. צילום: ברוך נאמן, יחסי ציבור
נולד לכם ילד נכה? לא בטוח שהמוסד לביטוח הלאומי יכיר בנכותו
05/11/2013, עו"ד גיל קראוס

הורים שאיתרע מזלם ונולד להם ילד נכה או מוגבל, לא צפויים לחיים קלים מהמוסד לביטוח לאומי. למעשה, ילד נכה עשוי להיות זכאי לקצבה חודשית הנעה בין מאות לאלפי שקלים בחודש, אך זאת לא בכל מצב ולא בכל מסגרת שבה הוא גדל. לשון החוק סבוכה, הורים רבים נתקלים בהגדרות מבלבלות, שגורמות להם לבקש תמיכה הנמוכה בהרבה ממה שהם היו עשויים לקבל אילו קיבלו ייעוץ משפטי וליווי מקצועי הולם. על הקשיים של ההורים לילדים מוגבלים לקבל קצבה מהביטוח הלאומי, בכתבה הבאה

לגדל ילד נכה היא משימה לחיים, הכרוכה בהתמודדות רגשית ונפשית תמידית ובהוצאות כלכליות מרובות. אמנם המוסד לביטוח לאומי מחוייב להכיר בנטל על המשפחה, ואמור להשתתף בהוצאותיה באמצעות קצבה חודשית והטבות נוספות.  בפועל, המוסד לביטוח לאומי מעמיד הגבלות סבוכות ונוקשות לקבלת קצבה.

המוסד לביטוח לאומי מכיר באופן כללי בילד כנכה הזכאי לגמלה, רק כאשר הוא עומד באחד מ התנאים הבאים:

א. ילד שגילו 91 ימים עד שלוש שנים הסובל מליקוי התפתחותי חמור כמו למשל שאינו מסוגל לבצע תנועות גפיים וראש, כמצופה מילד בטווח גילאים זה.

ב. ילד שגילו 91 יום עד 18 שנה וזקוק להשגחה קבועה של 24 שעות. לדוגמה, ילד עם פיגור שכלי והפרעות נפשיות.

ג. ילד שגילו שלוש שנים עד 18 שנה וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות כגון אכילה, רחיצה, לבוש, הליכה בשטח הבית, או שליטה על הסוגרים. לחלופין ילד אשר בשל ליקוי או מחלה זקוק להשגחה קבועה ולא ניתן להשאיר אותו לבד. 

ד. הוא סובל מאחד מן הליקויים המיוחדים הקבועים בתקנות, כמו למשל ירידה גדולה בשמיעה או בראייה ותסמונת דאון.

ה. ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד הקבוע בתקנות, בשל מחלה כרונית קשה.

החדשות הטובות: הקריטריונים הוגמשו ורשימת המוגבלויות הורחבה

התנאים הללו לקבלת גמלת נכות עבור ילד הם נוקשים ומצומצמים עד מאוד. לעתים הילד סובל מהגבלה חמורה אשר מצריכה תמיכה והשגחה של מבוגר, למרות שאינו עונה על קריטריונים אלה.

בעבר הלא רחוק התנאים הללו היו אף נוקשים יותר, ורק ילד הזקוק להשגחה מתמדת של הזולת הוגדר כילד נכה. גם אז, כשכבר הכירו בנכותו של הילד, הקצבה המלאה שקיבל הייתה בסכום של כ-2,120 שקל ואילו ילד שענה על חלק מהקריטריונים קיבל אם בכלל הכרה חלקית ובהתאם קצבה חלקית.

לרווחת הציבור, הורחבו בפברואר 2010 תקנות הביטוח הלאומי לקבלת גמלת נכות לילד, ואיתן גם המשמעות של השגחה על ילד נכה. כיום, גם ילד הזקוק להשגחה רבה (ולאו דווקא מתמדת) זכאי להכרה חלקית כנכה בשיעור של 50% וכן לקצבה חודשית חלקית. כלומר, ילדים שלפני התיקון לא נכללו ברשימת הזכאים מאחר והיו זקוקים להשגחה מתמדת יכולים כיום להיות מוכרים במידה ומוכח שהם זקוקים להשגחה רבה. לדוגמא, ילד עם פיגור שכלי קל במקרים שונים לא היו מוכר לפני התיקון וכיום הוא עשוי להיות מוכר.

בהתאם לתיקון החוק, נוספה גם רשימת לקויות מיוחדות המזכות בגמלת ילד נכה. ברשימה נכללות: ירידה משמעותית בראייה, תסמונת דאון, ירידה משמעותית בשמיעה, ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד וילד המאושפז בבית חולים בעקבות מחלת נפש.

שינוי נוסף שנכנס בעקבות התיקון לחוק נוגע למספר הטיפולים הרפואיים שעל ילד לעבור כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בו כזכאי לקצבת נכות. לפני התיקון, ילד נכה הוכר כמי שזקוק לשלושה טיפולים בעקבות מחלה כרונית, מתוך רשימת טיפולים סגורה שהופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. בעקבות התיקון, ניתן להכיר גם במי שמקבל ארבעה טיפולים בגין שתי מחלות כרוניות או יותר, ובנוסף מספר המחלות הכרוניות הורחב.

"הקצבה גדלה אך עדיין יש מופלים לרעה"

בשנת 2012, הוגדלה הגמלה לילד נכה, התלוי תלות מוחלטת בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות, ב-23% - תוספת של 487 שקל לחודש. שנה לאחר מכן, הוגדלה הקצבה ב- 106 שקל לחודש. יחד עם זאת, קיימים חריגים מיוחדים, ומעט משונים, כמו למשל, עבור ילד שמקבל קצבת ניידות של פחות מ-80% - ילד שכזה אינו זכאי גם לגמלת ילד נכה מהביטוח הלאומי, אלא אם כן הוא זקוק לכיסא גלגלים.

יש להזכיר קבוצה נוספת של ילדים שעומדים בקריטריונים של הביטוח הלאומי להכרה כנכים, ובכל זאת אינם זכאים לגמלה. גם לאחר שהילד מוכר כנכה, צריכים להתקיים שני תנאים על מנת שהוריו יוכלו לקבל בשמו את הגמלה. על הילד להיות בנו של מבוטח בביטוח לאומי, תושב ישראל, וכן כזה המתגורר בעצמו בישראל. בנוסף, ילד שנמצא במשפחה אומנת או במוסד, גם הוא אינו זכאי לקצבה, אלא אם הוריו נושאים בהוצאות אחזקתו במוסד.

מכך ניתן להבין כי הדרך להכרה בנכותו של ילד, ובהמשך, קבלת קצבת נכות עבורו מהמוסד לביטוח לאומי, היא דרך רבת חתחתים. למרות הקריטריונים הקבועים, לשון החוק אינה פשוטה ומשופעת בסעיפים מורכבים. לכן על מנת לנצל את מירב הזכויות והזכאויות המגיעות למשפחה בגין ילד נכה, במיוחד לאור תיקון החוק, יש להכיר היטב את כל סעיפיו, ועל כן רצוי לקבל ייעוץ משפטי בטרם הפניה למוסד לביטוח הלאומי. כמו כן, ישנה חשיבות רבה למסמכים המוגשים למוסד לביטוח לאומי, בפרט לאור העובדה שההכרה בילד נכה לרוב הינה זמנית.

מכשול נוסף – הועדות הרפואיות

מכיוון שקצבת ילד נכה היא קצבה זמנית ברוב המקרים, אישורה מעת לעת כרוך בביצוע בדיקות רפואיות. תוצאותיהן של בדיקות אלו מועברות לוועדות רפואיות מטעם המוסד ובהן קובעים הרופאים בוועדה מהו סוג הנכות ומהם אחוזי הנכות. לא אחת דוחים הרופאים היושבים בוועדות תביעות לקבלת גמלת ילד נכה, או מעמידים אותן על גמלה חלקית בלבד. זאת, כשלעתים מגיעה לילד קצבה גבוהה יותר בשל קריטריונים שלא נבחנו על ידי הוועדה הרפואית או לא הובאו לידיעת האחות מטעם המוסד שביקרה בבית הילד.

קיימת חשיבות רבה להמצאת המסמכים הרלבנטיים, להכנה מתאימה לוועדות הרפואיות ולייעוץ משפטי נכון, כל אלה עשויים להשפיע על קביעת סכום קצבה ריאלי, שמטרתו לשפר את איכות חיי הילד הנכה ולסייע במעט להפחתת העול הנופל על בני משפחתו.

הכותב עוסק בתביעות לנזקי גוף לרבות תאונות דרכים, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ותביעות נזיקין

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:15
קומיט וכל טופס במתנה