חדשות

היועמ"ש וינשטיין מיישר קו עם העותרים לבג"ץ בדרישה להדחה חוזרת של המנצחים בבחירות לרשויות מקומיות – שלומי לחיאני ושמעון גפסו. "דין הבוחר" הוא שיקול שמותר להביאו בחשבון בין שאר השיקולים, טוען וינשטיין בתגובתו לעתירה של התנועה לאיכות השלטון, אך הוא אינו יכול להכריע את הכף נוכח החומרה הרבה הגלומה באישומים המיוחסים לכאורה לראשי העיריות, הנובעת מזיקתם ההדוקה לכאורה של המעשים לכהונה הציבורית

"דין הבוחר" הוא שיקול שמותר להביאו בחשבון בין שאר השיקולים, אך הוא אינו יכול להכריע את הכף, נוכח החומרה הרבה הגלומה באישומים המיוחסים לכאורה לראשי העיריות, הנובעת מזיקתם ההדוקה לכאורה של המעשים לכהונה הציבורית. כך קובע היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין בעמדה שהוגשה לפני זמן קצר לבג"ץ, בעניין העברת ראשי רשויות שנאשמים בפלילים מכהונתם.

היועץ וינשטיין קובע כי בנסיבות העניין נכון לאפשר למועצה לתת את הכרעתה ונימוקיה קודם שיגבש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו הסופית. עוד נאמר בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי מן הראוי היה שגפסו ולחיאני ינהגו בדומה לרוכברגר ו"ישעו עצמם מכהונתם הציבורית נוכח כך שכתבי האישום המיוחסים להם מטילים צל כבד על טוהר מידותיהם ויושרתם... זאת ועוד, באם ישעו עצמם, הרי שהשעיה זו עולה לכאורה בקנה אחד עם ההסדר המצוי בימים אלה בתהליכי גיבוש שמגמתו השעיית ראש הרשות – מזה, ויהיה בכך להעמיד בפניהם את האפשרות שלאחר שיגובש ההסדר החקיקתי הוא יוחל אף עליהם, שכן כהונתם הושעתה – מזה".

על פי העמדה של היועמ"ש לבג"ץ, שעליה חתומה עו"ד חני אופק, אם ראשי הרשויות לא ישעו עצמם מרצונם כמוצע, כי אז תחול על מועצות הרשות החובה המשפטית להתכנס ולדון בשאלת המשך כהונתם, ולתת משקל למכלול השיקולים הרלוונטיים שפורטו בעמדת היועץ.

פעולת הרחקה זמנית והדירה

היועץ וינשטיין מאותת לשופטים כי בימים אלו ממש פועל שר הפנים גדעון סער בדחיפות לקידום הסדר חקיקתי בסוגיית כהונתם של ראשי רשויות שהוגש נגדם כתב אישום, ובתוך כך, גם להסדרת המצב המשפטי מושא העתירה לבג"ץ. להערכת השר סער, תזכיר חוק ממשלתי יופץ עוד השבוע, וכשבועיים לאחר מכן תובא ההצעה להחלטת הממשלה ותידון על-ידי הממשלה ועל-ידי הכנסת במהלך חודש נובמבר.

"מבלי להידרש לפרטי פרטיו של ההסדר המוצע, שכן זה טרם הבשיל לכדי תזכיר חוק, נציין כי ההצעה המסתמנת היא שבמקרים המתאימים יושעה ראש הרשות מתפקידו. ונחדד, השעיה, להבדיל מהעברה מכהונה מהווה פעולת הרחקה זמנית והדירה אם יחול שינוי נסיבות המצדיק זאת. בהתאם להסדר האמור מוצע, כי תוקם ועדה אשר תחליט האם כתב האישום שהוגש מגלם הצדקה להשעיית ראש העיר אשר תכלול שלושה חברים בראשות שופט מחוזי בדימוס ובהשתתפות ראש ראשות מקומית לשעבר ונציג ציבור אשר הינו משפטן בהשכלתו ובעל כשירות להתמנות לשופט בית משפט מחוזי".

לבג"ץ נמסר עוד כי "הוועדה תבחן ותגבש את עמדתה על רקע מכלול השיקולים הנדרשים ובכללם חומרת העבירות בכתב האישום, הזיקה שלהן לתפקיד ראש הרשות, מספר האישומים בכתב האישום, משך הזמן שחלף מביצוע העבירה לכאורה ועוד. אם והוועדה תחליט כי כתב האישום מצדיק השעיה, יושעה ראש העיר מתפקידו למשך שנה. אם ובתום שנת ההשעיה לא הסתיימו ההליכים השיפוטיים תוכל הוועדה להאריך את תקופת ההשעיה. לבסוף, ההסדר המוצע צפוי ליתן גם מענה לפער שנוצר במצב המשפטי הנוכחי בין שלילת היכולת לכהן לבין קיומה של הזכות להתמודד ולהיבחר בשנית".

איזון פנימי

לטענת וינשטיין לבג"ץ, ניתן לומר כי בהסדר המוצע להשעיה גלום איזון פנימי בין האינטרס בטוהר המידות בשירות הציבורי המכובד עקב כך שראש הרשות חדל מכהונתו לבין שמירת הפתח לכיבוד העתידי של הזכות לבחור ולהיבחר אם יחול שינוי נסיבות המצדיק זאת. בנוסף לכך, ההסדר המוצע של השעיה עולה בקנה אחד עם הדין החל היום על מי שהורשע בפסק דינו שאינו סופי בעבירה שיש עימה קלון ולפיו הוא מושעה מכהונתו עד תום ההליך הפלילי.

כזכור, וכפי שדווח בהרחבה בפורטל חדשות תקדין, למחרת יום הבחירות לרשויות המקומיות ב-22 לאוקטובר 2013 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד בחירתם לכהונה נוספת של ראשי עיריית רמת השרון, נצרת עילית, ובת-ים למרות כתבי האישום שהוגשו נגדם. התנועה דורשת מבג"ץ להוציא צו מניעה נגד גפסו, המורה לו לנמק מדוע לא יתפטר מתפקידו כראש עיריית נצרת עילית, נוכח כתב האישום המייחס לו עבירת שוחד.

נגד רוכברגר ביקשה התנועה להוציא צו מניעה על תנאי המורה לו לנמק מדוע לא יתפטר מתפקידו כראש עיריית רמת השרון נוכח העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. ואילו נגד לחיאני בוקש צו זמני המורה לו להסביר מדוע לא יתפטר מתפקידו כראש עיריית בת-ים, נוכח העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועדות שקר.

עוה"ד אליעד שרגא וצרויה מידד-לוזון מהתנועה לאיכות השלטון דורשים לקיים דיון דחוף בעתירתם "בכדי למנוע המשך הפגיעה בעבודת העירייה, עקב אי-הוודאות שנוצרה ולאפשר היערכות מהירה לבחירות חדשות... שכן המצב שנוצר פוגע באמון הציבור ובאינטרס הציבורי, באופן המתעצם ומחריף מדי יום ביומו ולא מאפשר לעיריות למלא את תפקידיהם".

בעתירה קובלת התנועה על "חוצפתם" של נבחרי הציבור בהליך דמוקרטי על שהעזו להם "חרף הביקורת שנמתחה כנגד ראשי רשויות אלו על ידי בג"ץ, וחרף המשמעויות הקשות – הן נורמטיבית והן כספית – שיש להתמודדות זו בנסיבות שנוצרו, בחרו הם להתמודד בבחירות לראשות הרשויות המקומיות ונבחרו הם ברוב קולות לכהן כהונה נוספת".

דומה כי קולו של ציבור הבוחרים אינו חשוב כלל ועיקר בעיני העותרים, שכן עמדתם המוסרית היא שתקבע מה טוב לעם בערי ישראל: "העותרת סבורה כי המצב בו ראש רשות מקומית חשוד בשורה ארוכה ורצינית של עבירות חמורות שביסודן טבועה היעדר יושרה במובן הגס ביותר, ובראשון שוחד – אבי אבות השחיתות – הינו בלתי נסבל, בלתי סביר, ומהווה ריסוק טוטאלי של אמון הציבור בנבחריו ומוסדותיו". עוד נטען בעתירה לבג"ץ כי "בהמשך כהונתם יש פגיעה כה אנושה באמון הציבור במוסדות השלטון ובשלטון החוק, שהינה בבחינת גזירה שהציבור יכול לעמוד בה".

מנגד, טענו למחרת יום הבחירות המוניציפליות ב"תנועה למשילות ודמוקרטיה", בעקבות ניצחון כל ראשי הערים שהודחו לאחרונה מתפקידם כלאחר-כבוד על ידי שופטי בג"ץ, כי "על מערכת המשפט לעשות חשבון נפש נוקב. הבוחר הביע באחוזים גבוהים את חוסר אמונו בהחלטות והכרעות בג"ץ והפגין אדישות לעמדת הפרקליטות", טוענים בתנועה למשילות ודמוקרטיה. "המלחמה בשחיתות צריכה להתחיל בשידוד מערכות אצל גורמי המשפט בישראל".

סנקציה חמורה הגובלת באבסורד משפטי

כפי שדוח בהרחבה בפורטל חדשות תקדין, החלטת בג"ץ להדיח את ראשי העיריות רמת השרון (יצחק רוכברגר) ונצרת עלית (שמעון גפסו) נוכח כתבי האישום שהוגשו נגדם, ניתנה בדעת רוב נגד דעת המיעוט של הנשיא אשר גרוניס. בעוד השופט רובינשטיין ביטא בדעת הרוב כי "המציאות הישראלית מחייבת שיניים" מצד השופטים, סבר הנשיא גרוניס בדעת מיעוט שיש להמתין להכרעת הבוחר וכי הכרעת שופטי הרוב מובילה למצב משפטי אבסורדי ביחס להסדרים הקיימים כיום בחקיקה בכל הנוגע להליכים פליליים הננקטים נגד ראשי רשויות מקומיות.

לשיטתו של הנשיא גרוניס, במקרה זה מדובר בשלב של הגשת כתבי אישום, בעוד שעל פי ההסדר שקבע המחוקק, ראש רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יושעה מתפקידו לאחר מתן גזר הדין ועד שפסק הדין יהפוך חלוט וסופי, ורק משעה שפסק הדין הפך סופי תפקע כהונתו.

בהתאם לכך, סבור הנשיא גרוניס כי גישתם של שופטי הרוב מובילה למצב אבסורדי, בו דרגת חומרה פחותה מהרשעה בצירוף קלון – הגשת כתב אישום בלבד – תגרור סנקציה חמורה יותר של הפקעת כהונה להבדיל מהשעיה בלבד, באופן המאיין למעשה סעיפים מסוימים בחוק.

כפי שנחשף בפורטל חדשות תקדין, לעמדת המיעוט של הנשיא גרוניס הצטרף גם השופט ד"ר יורם דנציגר (בג"ץ 6748/13). השופט דנציגר אמנם לא ישב בהרכב שהכריע בפרשה המרכזית של גפסו ורוכברגר, אבל בהרכב אחר הצטרף לדעת המיעוט הבודדה של הנשיא גרוניס, והדגיש: "אודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדתו של הנשיא א' גרוניס באותו עניין".

בג"ץ 7174/13