חדשות

טננבאום שימש מנהל הכספים של חברות חפציבה הפרטיות משנת 1979 והיה אחראי גם על ניתוב הכספים שהתקבלו מרוכשי הדירות והפקדתם בחשבונות חברות חפציבה. מכתב האישום המתוקן, שעליו הסכימה הפרקליטות עם סנגורו עו"ד אייל בסרגליק, נמחקו אמנם העבירות החמורות של הלבנת הון, אבל לראשונה מתגלה מסכת מטרידה של שיטה לגלגול כספי רוכשי הדירות בהיקפים של למעלה מ-118  מיליון שקל, בניגוד להוראות החוק ותחת עינם "הפקוחה" של מספר בנקים מלווים

20 חודשי מאסר ופיצוי לנפגעי פרשת חפציבה ב-600 אלף שקל – עתיד לגזור בקרוב השופט אהרן פרקש מבית המשפט המחוזי בירושלים על זאב טננבאום.

טננבאום שימש מנהל הכספים של חברות חפציבה הפרטיות משנת 1979, ובמסגרת תפקידו היה אחראי, בין היתר, על ניתוב הכספים שהתקבלו מרוכשי הדירות והפקדתם בחשבונות חברות חפציבה. בנוסף, במסגרת תפקידו במחלקת הכספים, היה טננבאום אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. לטננבאום היו כפופים מספר עובדים, ובכללם עובדי מחלקת הכספים בחברות חפציבה.

מכתב האישום המתוקן עולה כי לאורך השנים כספי רוכשי הדירות בפרויקטים של חברת חפציבה, שהתקבלו על ידי עובדיה החברה, הופקדו, בהנחיית טננבאום, דרך כלל, לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלוונטיים. היקף הכספים שהועברו לחשבונות שאינם חשבונות הליווי נאמד בכ-300 מיליון שקל. טננבאום הפקיד מאות אלפי שקלים שהתקבלו מרוכשים על חשבון הדירה שרכשו מחברות חפציבה, וכן כספים נוספים שלא יועדו לו מחברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ, וזאת לחשבונותיו ולשימושיו הפרטיים.

במקביל, טננבאום אף פעל להפקדת צ'קים מסומנים לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלוונטיים, ובמקרים מסוימים הדבר עלה בידו. בנסיבות אלה, טננבאום ומספר עובדים בהנהלה הבכירה של חפציבה, יחד עם הבעלים בועז יונה, קיבלו את תמורת הדירות או חלקים ממנה, תוך שהם נמנעים ממתן ערבויות או חלופה אחרת, כנדרש בסעיף 2 לחוק המכר.

כחלק ממנגנון הליווי הבנקאי, הפיקוח והקצאת האשראי על ידי הבנקים המְלווים לחפציבה, נדרשו החברות לספק דיווחים עיתיים, בין היתר, בדבר התקדמות הפרויקט, נתוני המכירות והיקף הכספים שנתקבלו מהרוכשים בכל פרויקט. בכדי להסוות את שליחת היד השיטתית בכספי הרוכשים ולהמשיך בה, הציגו טננבאום ונאשמים נוספים מצגים ודו"חות כוזבים לבנקים המְלַווים ולמפקחים על הפרויקטים מטעמם. זאת, באמצעות רישום כפול של נתונים במערכת ממוחשבת לניהול פרויקטים נדל"ניים בשם "משכנת", אשר שימשה את החברות בתקופה הרלוונטית. במערכת זו נרשמו המכירות שבוצעו בכל פרויקט, תקבולים בפועל וצפי לתקבולים נוספים לפי רוכש, היקף ערבויות שהונפקו, פרטים מתוך הסכמי המכר וכיו"ב.

תחת עינם "הפקוחה" של הבנקים המלווים

ואיפה היו הבנקים, אתם שואלים. ובכן, מכתב האישום המתוקן עולה כי מספר הזדמנויות, במהלך התקופה הרלוונטית, התעורר חשדם של עובדים בחלק מהבנקים המְלַווים, באשר לתוכן הדיווחים העיתיים של חברות חפציבה בפרויקטים מסוימים. במקרים אלה, נדרשו חברות חפציבה על ידי הבנק המְלַוֶוה להעביר הבהרות ונתונים מתוקנים. במענה לדרישת הבנק המְלַוֶוה העבירו טננבאום ושני עובדים בכירים נוספים המואשמים בפרשה דיווחים חדשים, בהתבסס על המשכנת הכפולה, ותוך עריכת שינויים מסוימים. אף הדיווחים המתקנים, אשר נמסרו לבנק המְלַוֶוה או למפקח מטעמו בהתאם לדרישתם, כללו נתונים כוזבים ולא שיקפו את התמונה המלאה והאמיתית ביחס לפרויקט.  

זאת ועוד, החל ממאי 2006 נדרשו חברות חפציבה על ידי הבנק המְלַוֶוה מזרחי-טפחות, ומאוחר יותר, גם על ידי בנק אדנים ובנק דיסקונט, כתנאי להמשך הליווי הבנקאי, לצרף לדו"חות העיתיים המוגשים לבנק אישור מטעם רואה חשבון בדבר אמיתות הנתונים המדווחים. במענה לדרישה זו, חתם נתנאל, כרואה חשבון, על אישורים כאמור לדו"חות הכוזבים ובהם אישר את אמיתות תוכנם. זאת, תוך הצגת מצג כוזב, כי בדק שכל תקבולי הרוכשים הופקדו לחשבון הליווי וכי הדוחות משקפים נכונה את נתוני הפרויקט. הדיווחים המתקנים בצירוף האישור הכוזב נמסרו לבנקים המְלַווים או מי מטעמם.

באמצעות רישומים כוזבים אלה, שהוצגו כחלק ממערכת הנהלת החשבונות של חפציבה, המשיכו אלגמיל, טננבאום, בן משה ונתנאל, להציג מצגים כוזבים, בין היתר, לגבי היקף מכירות הדירות או התקבולים מרוכשי הדירות, שהיו נמוכים מנתוני האמת.    

במעשיהם הללו פעל טננבאום לצד שאר הנאשמים בפרשה, יחד עם בועז יונה, כך שלמרות שהתקבלה תמורה העולה על 15% מגובה מחיר הדירה, לא ניתנה לרוכשי הדירות ערבות או בטוחה אחרת בגין מלוא הכספים ששילמו תמורת הדירה שרכשו, כנדרש בחוק המכר.

באישום מתוקן נוסף, מואשם טננבאום בכך ששלח ידו במרמה ב-410 אלף שקל השייכים לחברת חפציבה בניה פתוח והשקעות בע"מ, וזאת ללא הסכמת החברה, בכך שהפקיד צ'ק של החברה לחשבון הבנק של אימו.

משך מעת לעת בהוראת בועז יונה כ-70 מיליון שקל מחברת ג'רוזלם

מאישום נוסף עולה כי בתוקף תפקידו היה טננבאום אחראי על הקשר עם סניפי הבנק בהם מתנהלים חשבונות הבנק של החברות הפרטיות בחפציבה. במסגרת תפקידו זה עקב טננבאום אחר יתרות הכספים ותנועות הכספים שבחשבונות החברות הפרטיות בחפציבה וויסת סכומי כסף שונים בין חשבונות אלה. זאת, בידיעתו של בועז יונה ובהתאם להנחיותיו.

במסגרת הנחיה כללית, הורה בועז יונה לטננבאום כי בעת הצורך, ועל פי שיקול דעתו של טננבאום, הוא רשאי להתייחס לסכומי כסף המצויים בחשבונות של חברת ג'רוזלם כחלק ממאגר חשבונות הבנק בקבוצה, למשוך מהם סכומי כסף, להעבירם לחשבונות החברות הפרטיות בחפציבה, ולהשתמש בכספים אלה במסגרתן ולשימושן. לאור האמור ועל סמך הנחייתו הכללית של בועז יונה, במהלך החודשים ינואר 2007 – יולי 2007, בכ-40 מועדים, מעת לעת, באופן שיטתי ועל פי שיקול דעתו, שלח טננבאום ידו והעביר, בין אם בהעברות בנקאיות ובין אם בצ'קים, סכומי כסף שונים מחשבונות ג'רוזלם, כאשר טננבאום הוא שקבע אילו סכומים ימשכו, את מועד ביצוען של המשיכות ואת חשבונות היעד בהם יופקדו סכומי הכסף שמשך מג'רוזלם.

בכל מועד מחדש, הורה טננבאום בכתב לבנק הרלוונטי, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות מזכירתו, לבצע את ההעברה, וזאת תוך שימוש במסמך החתום על ידי בועז יונה ובו הוראת העברה ריקה, שהחזיק ברשותו ומילא אותו בהתאם לשיקול דעתו. טננבאום היה מורשה מטעם ג'רוזלם, ולפי כתב האישום מתוקן באופן זה שלח טננבאום ידו בסך כולל של למעלה מ-70 מיליון שקל, שמתוכו נטל סך של כ-1.5 מליון שקל והעבירו לחשבונו הפרטי של בועז יונה במהלך פברואר 2007. הסך של כ-70 מיליון שקל, שנמשך בהסוואה, לא הושב לקופת חברת ג'רוזלם.

משיכות שיטתיות של כ-48 מיליון שקל מחברת חופים

התנהלות דומה מתגלה מכתב האישום המתוקן בפרשת חופים, שבמהלך פברואר 2006, במסגרת הנפקת איגרות החוב לציבור, גייסה חופים כ-138 מיליון שקל. במסגרת הנחיה כללית, הורה בועז יונה לטננבאום כי בעת הצורך, ועל פי שיקול דעתו של טננבאום, רשאי טננבאום להתייחס לסכומי כסף המצויים בחשבון חופים כחלק ממאגר חשבונות הבנק בקבוצת חברות חפציבה, למשוך מהם סכומי כסף, להעבירם לחשבונות החברות הפרטיות שבקבוצה, ולהשתמש בכספים אלה במסגרת החברות הפרטיות ולשימושן. וזאת, על אף שטננבאום ידע כי משיכות אלה מנוגדות לאמור בתשקיף בדבר יעוד התמורה.

על סמך הנחייתו הכללית של בועז יונה, מאז ההנפקה ועד יולי 2006, מעת לעת, באופן שיטתי ועל פי שיקול דעתו, שלח טננבאום ידו והעביר, בין אם בהעברות בנקאיות ובין אם בצ'קים, סכומי כסף שונים מחשבון חופים, כאשר טננבאום הוא שקבע אילו סכומים ימשכו, את מועד ביצוען של המשיכות ואת חשבונות היעד בהם יופקדו סכומי הכסף. היקף משיכות הכספים הסתכם בסך של כ-48 מיליון שקל.

בתוך כך, במהלך אוקטובר 2006 העביר טננבאום כ-14.4 מיליון שקל מחשבון חופים לחשבונו הפרטי של בועז יונה.

טננבאום גם מואשם בכך שפעל כדי להסוות את משיכות הכספים בהנהלת החשבונות של חופים וכדי להסתירם מרואי החשבון, על מנת שלא ישקפו אותם בדוחות הכספיים. זאת, באמצעות נטילת הלוואות בנקאיות למספר ימים, ששועבדו לבנק המְלַוֶוה (הלוואות מסוג "back to back"), וכן ביצוע העברות בנקאיות מהחברות הפרטיות בחפציבה, ובעיקר מב.ו.י., והכול לשם איפוס יתרות החובה שבכרטיסי הנהלת החשבונות של חופים.

לאחר מספר ימים, עם תחילת הרבעון, החזירו טננבאום, בועז יונה ועידו יועז את ההלוואות האמורות לבנק, או העבירו בהעברה בנקאית סכומי כסף מקופת חופים לחברות הפרטיות בחפציבה, ויתרת החוב לחברה שבה והשתקפה בהנהלת החשבונות של חופים.

פעלו בשיטת "הליווי הסגור" המנוגד לחוק

"בייזום ובניית הפרויקטים נעזרו חברות חפציבה, בעיקר בליווי בנקאי", נכתב בכתב האישום המתוקן. "שיטת מימון זו, המכונה גם שיטת הליווי הסגור, מבוססת, בין היתר, על הפקדת כל ההכנסות בגין הפרויקט המסוים לחשבון הליווי, על דיווח מלא באשר למצב הפרויקט ועל פיקוח על הוצאות הפרויקט".

בהתנהלותם זו הביאו הנאשמים, כנטען בכתב האישום המתוקן, לכך ש"חברות חפציבה לא עמדו הן בהתחייבותם כלפי רוכשי הדירות ליתן להם ערבות מכר או חלופה אחרת כנדרש בחוק המכר, בגין מלוא התשלומים ששילמו על חשבון מחיר הדירה; הן בהתחייבויותיהם כלפי הבנקים המְלַווים, והן בהתחייבויותיהם כלפי ציבור המשקיעים. בנוסף, פגעו הנאשמים בחוסן הפיננסי של הפרויקטים.

"במעשיהם המתוארים לעיל והמפורטים בכתב האישום, עשו הנאשמים ביודעין, בעסקי החברות או בנכסיהן, פעולות הפוגעות ביכולתם של החברות לקיים את התחייבויותיהם, וכן פעלו בדרכים הפוגעות בניהול התקין של עסקיהן. במעשיהם המפורטים בכתב האישום, נהגו הנאשמים אגב מילוי תפקידם במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד".

סנגורו: לטננבאום לא היה חלק במעילה בחפציבה

סנגורו של זאב טננבאום, עו"ד אייל בסרגליק, מסר בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "אין כל ספק, כעת לאור כתב האישום המתוקן, כי למרשי לא היה חלק ב'מעילה' לכאורית כלשהי בחפציבה וכי לא הוא גרם לנפילתה, אלא בועז יונה. אין גם כל ספק כי לא הייתה כל לקיחת כסף אישית של מרשי, או לקיחה של כספי ציבור כלשהם, וזאת בניגוד למר בועז יונה ולאחרים".

לדברי עוה"ד בסרגליק, "מרבית החשדות שהופיעו בזמנו, בכותרות ענק בעיתונות, אם לא כולן, נמחקו מכתב האישום ולא בכדי. לא הלבנת הון, ולא עשרות עבירות שיוחסו בזמנו, אשר לא היה להן כל שחר. כתב האישום המתוקן משקף נכונה את המצב העובדתי כפי שהיה בזמן אמת – פעילות לא נכונה של חברה, שהחלה עוד לפני תקופת מרשי, שגדלה לאור גחמות בועז יונה עד שלא יכלה לעמוד בתשלומיה, ולולא פעילותו של מרשי לא הייתה שורדת. גם הפרויקטים שהחלה בהם וסיימה אותם בהצלחה, אשר עזרו למאות עולים וזוגות צעירים, לא היו מצליחים להסתיים לולא פעילותו של מרשי".

ת.פ. 14565-09-11