עורך הדין והלקוחה היו הטילו זה לפתחו של זו את האחריות להפרת ההסכם. ביהמ"ש קיבל את עמדת הלקוחה וקבע כי התפטרותו של עורך הדין בנסיבות אלה מהווה הפרה יסודית ולכן הוא אינו זכאי לתשלום
בית משפט השלום בחדרה דחה תביעת עורך דין לתשלום שכר טרחה בטענה כי פוטר מן הייצוג תוך הפרת הסכם, וקבע כי עורך הדין הוא שהפר את ההסכם הפרה יסודית, כאשר ביטל אותו ללא כל טעם מוצדק.
התובע, עו"ד מוטי קניבסקי, ייצג את הנתבעת במספר הליכים משפטיים. יומיים לפני ישיבת ההוכחות האחרונה, שבה הייתה אמורה להישמע עדה אחת והצדדים היו אמורים לסכם טענותיהם בעל פה, ייצוג הלקוחה נקטע.
הצדדים היו חלוקים לגבי נסיבות הפסקת הייצוג – עו"ד קניבסקי טען כי הוא זכאי לקבל את מלוא שכר הטרחה המוסכם בין הצדדים, שכן לטענתו, הוא פוטר מן הייצוג תוך הפרת ההסכם, לאחר שהלקוחה הודיעה לו כי אין בכוונתה לשאת בהוצאות, ובפרט בהוצאות בדבר הקלטת דיון.
מנגד, טענה הלקוחה כי עורך הדין הוא שהחליט להתפטר מן הייצוג רק משום שלא הסכימה לשאת בהוצאות ההקלטה, תוך שהוא מפקיר אותה לגורלה יומיים לפני ישיבת ההוכחות. בנוסף, טענה הלקוחה כי מדובר בעושק שמקורו בתנאים הבלתי סבירים של ההסכם ובניצול חולשתה, שכן היא חתמה על ההסכם לאחר ישיבת הוכחות אחרת ובמועד שבו הייתה אמורה להחליט בין העברת הייצוג לידי עורך דין אחר ותשלום סכום של 40 אלף שקל, לבין חתימה על הסכם שכר טרחה בתנאים שונים מאלו שנקבעו לדבריה בהסכם שכר הטרחה המקורי שנערך בעל פה. מכאן, שמתקיימים לטענתה תנאי הכפייה הכלכלית, שכן עורך הדין כפה עליה הסכם חדש.
השופט נאסר ג'השאן קבע כי אמנם ראוי להחתים לקוחה על הסכם שכר טרחה במשרד ולא בפתח ישיבת הוכחות או בתומה, אולם לא הוכח כי הדבר עלה לכדי עושק, שכן לאחר החתימה הלקוחה לא ביקשה לחזור בה מההסכם ואף לא העלתה כל טענה עד להגשת תביעה זו. עוד נקבע כי לא הוכח שהלקוחה הייתה במצב של חוסר אונים שבו לא יכלה להתנגד או לא הייתה בפניה כל חלופה מעשית, שכן היא היתה יכולה לפנות לייעוץ משפטי ולבחון את זכויותיה בטרם תחליט על המשך ההתקשרות.
עם זאת, השופט ג'השאן נתן אמון בגרסת הלקוחה שלפיה עורך הדין ביקש להתפטר מהייצוג בעקבות סירובה לשאת בהוצאות ההקלטה. השופט ציין כי משהחל עורך הדין לפקפק בסיכויי התביעה, נוכח הערות בית המשפט ולאחר שהלקוחה הודיעה כי אין בכוונתה לשאת בהוצאות ההקלטה, הוא על ביטול ההסכם ללא כל עילה מספקת, כל זאת בסמוך לישיבת ההוכחות האחרונה. התנהלות זו, כך נפסק, מהווה הפרת ההסכם בין הצדדים.
חיזוק למסקנתו מצא השופט במכתב ששלח עורך הדין ללקוחה, שבו אין כל זכר לרצון הנטען של הלקוחה לפטרו. בנוסף, סבר בית המשפט כי אין כל הגיון בכך שהלקוחה תפטר את עורך הדין זמן כה קצר לפני ישיבת ההוכחות והסיכומים, כל זאת מבלי שהחומר היה מצוי בידו של עורך דין אחר. לאור האמור לעיל, נקבע כי עורך הדין הפר את ההסכם הפרה יסודית כאשר ביטל את ההסכם ללא כל טעם מוצדק, ולפיכך אינו זכאי לפיצויים.
לאור העובדה כי מדובר בתביעה המבוססת על אכיפת הסכם על ידי הצד שהפר אותו, ונוכח הקביעה כי עורך הדין הוא שהפר את ההסכם ללא עילת ביטול כדין, נפסק כי עורך הדין אינו זכאי אף לתשלום תעריף מינימאלי.
