באגודה טוענים כי בהעסקת עורך דין חיצוני קיים פוטנציאל לניגוד עניינים, בין היתר בשל שיטת התגמול המחושבת לפי הפעולה או שעות העבודה שהושקעו בתיק, בעוד שהחלטה על גניזת תיק אינה מזכה בתשלום
דוח שפרסמה האגודה לזכויות האזרח יוצא נגד ההפרטה של אכיפת החוק בישראל, ובכלל זה העסקת עורכי דין פרטיים כתובעים פליליים מטעם המדינה ובגבייה מטעם הרשויות המקומיות.
בדוח סוקרת עו"ד אן סוצ'יו את מהלכי מיקור החוץ שבוצעו בישראל בעשורים האחרונים בתחומי השיטור, התביעה, הכליאה והגבייה, בהם האבטחה, השיטור העירוני, התביעה הפלילית, הפיקוח האלקטרוני על אסירים ועצורים, מוסדות חסות הנוער והגבייה ברשויות מקומיות, ומתארת את מגוון הסמכויות ואת היקף שיקול הדעת שהועברו לידי גורמים פרטיים. האגודה ממליצה להחזיר את המצב לקדמותו בכל התחומים.
בין היתר מתנגדת האגודה להעסקת עורכי דין פרטיים כתובעים פליליים מטעם המדינה. התובעים הפליליים החיצוניים מועסקים על ידי מספר גופים ממשלתיים, בהם משרד התמ"ת, המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד הפנים, הרשויות המקומיות, רשות הטבע והגנים ועוד. עורכי הדין הפרטיים פועלים בעיקר בתחומי התכנון והבניה, איכות הסביבה, חוקי העזר העירוניים ודיני העבודה, וההתקשרות עמם נעשית באמצעות מכרז בהסכם למשך מספר שנים.
באגודה לזכויות האזרח מטילים ספק ב"יכולתו של עורך דין שאינו נמנה עם המערכת הציבורית להעמיד לנגד עיניו שיקולים ציבוריים מורכבים ורגישים". כמו כן נטען כי בהעסקת עורך דין חיצוני קיים פוטנציאל משמעותי לניגוד עניינים, בין היתר בשל שיטת התגמול המחושבת לפי הפעולה המשפטית שבוצעה או שעות העבודה שהושקעו בתיק.
בדוח מצוין כי במכרז של משרד התמ"ת נקבע תעריף של 693 שקל עבור בדיקת תיק חקירה, הכנת כתב אישום או ישיבת הוכחות, בעוד שהחלטה על גניזת תיק אינה מזכה בתשלום. לטענת האגודה, שיטת התגמול הזו משפיעה על שיקול הדעת של התובע החיצוני בראש ובראשונה בהחלטה על הגשת כתב אישום, סגירת תיק או סיום ההליך בעסקת טיעון.
כמו כן נטען בדוח כי התובע עשוי להעדיף לנהל פרוצדורות משפטיות מרובות יותר, כדי למקסם את רווחיו או להימנע מביצוע פעולות משפטיות שהתגמול עליהן נמוך. עוד צוין כי התובעים החיצוניים אינם מחויבים להפסיק את עיסוקם הפרטי כסניגורים פליליים, וכך עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים.
לפי הנתונים שמציגה האגודה בדוח, היקף ההסמכה של תובעים חיצוניים גדל בעשור האחרון מ-1,300 תובעים בשנת 2001 ל-1,770 בשנת 2011. בדוח מצוין כי ב-2012 היועץ המשפטי לממשלה מינה צוות לבחינת פעילותם של התובעים החיצוניים על מנת לשקול את הצורך בהגברת הפיקוח עליהם. הצוות טרם פרסם את מסקנותיו.
הדוח מציין עוד כי "תנאי הסף להעסקת התובעים החיצוניים הם מקלים ואינם מבטיחים העסקת תובעים בעלי מומחיות ומקצועיות בתחום הפלילי הרלוונטי. תנאי הסף בחלק מהמכרזים להתקשרות עם תובעים חיצוניים מסתפקים בניסיון קודם של שנים בודדות בתחום הפלילי ככלל, ואינם מחייבים ניסיון קודם בתחום הפלילי הרלוונטי".
האגודה קוראת למדינה להפסיק באופן הדרגתי את השימוש בתובעים חיצוניים "עד לביטול מוחלט של פרקטיקה זו" ובמקביל להעסיק יותר פרקליטים במשרדי הממשלה ורשויות מקומיות. כמו כן האגודה קוראת למשרד המשפטים לפרסם הנחיות אחידות לכלל הרשויות המעסיקות תובעים חיצוניים.
בנוסף קוראת האגודה להפסיק את הגבייה ברשויות המקומיות באמצעות חברות גבייה פרטיות. לפי הנתונים המופיעים בדוח כמחצית מהרשויות משתמשות בשירותיהן של חברות גבייה חיצוניות או משרדי עורכי דין שמקבלים לרוב תמורת שירותיהן עמלה מסך ההכנסות.
נטען כי הרשויות המקומיות אינן מפעילות פיקוח ראוי על חברות הגבייה, ובפועל הרבה פעמים נוצר מצב של ניגוד עניינים ופגיעה בזכויות אדם. עוד נכתב כי "נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכויות, על הרשויות להפעיל באמצעות עובדיהן את שיקול הדעת לכל אורך הליך הגבייה וכן לבצע את הגבייה בפועל. בכל מקרה, יש לבטל את מערך התגמול שלפיו התשלום לחברת הגבייה תלוי בהצלחת הגבייה". לחילופין האגודה קוראת להסדיר את האצלת הסמכויות לחברות הגבייה בחקיקה.
