שופטי בג"ץ דחו את עתירתו של אזרח בריטי שנכנס לישראל בזהות בדויה לאחר שהועמד לדין בחשד לביצוע עבירות מין בקטינים, לקבלת מעמד מכוח שבות. השופט חנן מלצר פסק כי די בעבירת ההתחזות שביצע בישראל כדי להוות "עבר פלילי" המחריג אותו מחוק השבות, וכי התנהלותו מלמדת על החשש מסיכון שלום הציבור. עם זאת, כדי למצות את הליכי ההסגרה הורה בג"ץ להשאיר את העותר במשמורת לחודש נוסף
האזרח הבריטי טודרס גרינהאוס נכנס לישראל בתחילת 2013 ביחד עם אשתו וחלק מילדיו באמצעות אשרת תייר תוך הצגת דרכון בלגי שאיננו שלו. כ-10 ימים לאחר מכן, הוא נעצר בחשד להתחזות לאדם אחר במטרה להונות, החזקת תעודה מזוייפת וכניסה לישראל באמצעות דרכון מזוייף, כאשר גם במהלך המעצר הזדהה בפני השוטרים באמצעות הדרכון המזוייף. במהלך חקירתו התברר כי תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בבריטניה בחשד לביצוע עבירות מין חמורות בילדים וכן מעשי תקיפה מינית מתמשכים בבתו.
בסופו של יום, הוחלט שלא להעמיד את גרינהאוס לדין פלילי בישראל בשל השימוש בדרכון המזויף, אך הטיפול בו הועבר לרשות האוכלוסין כדי לבחון את אפשרות השמתו במשמורת והרחקתו מישראל. בהליך שימוע שערך לו הממונה על ביקורת הגבולות, הודה גרינהאוס כי נכנס לישראל בזהות בדויה ובאמצעות דרכון מזוייף, ובו-ביום בוטלה אשרת התייר שהונפקה לו והוצאו לו צווי משמורת והרחקה מישראל. במקביל, הגיש גרינהאוס בקשה לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות. מעמדת המשטרה בנוגע לבקשה עלה כי גרינהאוס עזב את בריטניה על אף ששוחרר שם למעצר בית והפקיד את דרכונו המקורי. עוד התברר כי הוצא נגדו צו מעצר בבריטניה בשל הפרת תנאי שחרורו, שכללו איסור לבוא במגע כלשהו עם ילדים מתחת לגיל 18, לרבות מגע עם ילדיו שלו. בקשתו של גרינהאוס לקבל מעמד של עולה נדחתה על ידי שר הפנים, בנימוק שמהמידע שנמסר על ידי המשטרה עלתה מסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור.
די בראיות מינהליות
בעקבות דחיית בקשתו עתר גרינהאוס לבג"ץ באמצעות עוה"ד עמית חדד ואריאל רוט ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות'. השופט חנן מלצר דחה את העתירה, לאחר שקבע כי חוק השבות קובע את זכותו של כל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה מעמד, אבל זכות זו כפופה לכך המבקש אינו בעל עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור. על סייג זה כבר קבעו בתי המשפט כי אין הכרח שאדם יורשע בפלילים כדי שייקבע כי הוא בעל "עבר פלילי", אלא די בראיות מינהליות "ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות".
בנוגע לבקשתו של גרינהאוס קבע בג"ץ כי החלטת שר הפנים שלא להיענות לבקשתו לתת לו מעמד עולה מכוח חוק השבות הייתה סבירה וניתנה בתוך מתחם שיקול הדעת הנתון לו. מעיון בהחלטה הסיק בית המשפט העליון כי זו התבססה על האישומים המיוחסים לגרינהאוס בבריטניה, על ניסיונו להימלט מאימת הדין שם וכן על כך שביצע עבירות גם בישראל (התחזות לאחר, החזקת תעודה מזויפת וכיוצא באלה). לדעת מלצר, הודייתו של מבקש מעמד בביצוע מעשים פליליים יכולה לשמש כראייה ברורה וחד-משמעית לקיומו של "עבר פלילי", ולכן משהודה גרינהאוס בביצוע העבירות עם כניסתו לישראל – די בכך כדי להיכנס לגדר החריג לזכות השבות. משכך, התייתרה ההכרעה בשאלה האם ניתן היה להשעין קביעה דומה על סמך העבירות שיוחסו לגרינהאוס בבריטניה, עניין הטומן בחובו קושי לדעת השופט בהתחשב בכך שלא הובאה בפני בית המשפט מלוא התשתית הראייתית שעמדה בפני שר הפנים בשעת קבלת ההחלטה, לרבות כתב האישום שהוגש נגד גרינהאוס בבריטניה והחומר הראייתי שעמד בבסיסו.
אין מדובר בעבירות של "מה בכך"
עוד התייחס בג"ץ לטענות של עורכי הדין חדד ורוט בשמו של גרינהאוס, לפיהן העבירות של הפרת תנאי השחרור בבריטניה וכן העבירות שביצע גרינהאוס בישראל אינן מקימות חשש לשלום הציבור ולפיכך לא ניתן לבסס עליהן החלטה שלא להעניק לו מעמד עולה. השופט מלצר קבע, בהסכמת השופטים יצחק עמית ואורי שהם, כי אמנם מבחינה עקרונית אכן הוכר בעבר שלא כל עבר פלילי מלמד על סכנה לציבור, אולם העבירות שבביצוען הודה גרינהאוס אינן עבירות "קלות ערך" או כאלה של "מה בכך".
בפסק הדין הודגש כי בצד העבירות הללו עומדים עונשי מקסימום המצטברים לכדי 11 שנות מאסר, אך גם מעבר לכך משתקף מהן חוסר הכבוד של גרינהאוס כלפי שלטון החוק, לאחר שהתחמק מאימת הדין המרחפת מעליו בבריטניה, התחזה לאדם אחר בכניסתו לארץ והציג מסמך מזוייף בפני אנשי מרות. מאלו, לדעת שופטי בג"ץ, ניתן ללמוד על קיומו של חשש אמיתי שגרינהאוס הוא מי שעלול לסכן את שלום הציבור.
עוד הוסיף בית המשפט העליון כי בבחינת הסכנה הנשקפת לציבור יש לשקול גם את אופיין וחומרתן של העבירות שיוחסו לגרינהאוס במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו בבריטניה, ובכך יש עוד כדי להגביר את החשש שהמבקש אכן מסוכן לשלום הציבור בישראל.
מעבר לכך, גם נדחה ניסיונם של עורכי הדין חדד ורוט להתלות בהחלטת הרשויות הישראליות שלא להעמיד את גרינהאוס לדין פלילי על העבירות שביצע בישראל. כמו כן, ציינו שופטי בג"ץ כי גם ההחלטה לדחות את בקשתו של גרינהאוס למעמד איננה בהכרח סוף פסוק, שכן במידה ויזוכה גרינהאוס מהאשמה בבריטניה – יוכל להגיש בקשה חדשה לקבלת מעמד עולה.
לבסוף, העיר בית המשפט כי קיים קושי מסוים בהרחקתו של גרינהאוס לבריטניה על-יסוד דחיית בקשה למעמד עולה, על רקע הוראות חוק ההסגרה הקובע כי "לא יוסגר אדם הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת אלא לפי חוק זה". לפיכך, סבר בית המשפט כי במצב שנוצר ייתכן ויש לנקוט בהליך הסגרה מסודר, נוכח האישומים התלויים ועומדים נגד גרינהאוס בבריטניה ופניית בריטניה לישראל באמצעות האינטרפול להוצאת צו מעצר זמני נגדו.
בהתחשב בכך קבע בג"ץ כי חרף דחיית העתירה יישאר גרינהאוס במשמורת בישראל במשך חודש ימים נוספים, כדי שהצדדים יוכלו למצות את זכויותיהם, מהלכיהם וטענותיהם בנושא ההסגרה.
עורכי הדין עמית חדד ואריאל רוט מסרו בתגובה לפורטל חדשות תקדין כי "בית המשפט העליון קבע כי קיימת בעיתיות לעקוף את הוראות חוק ההסגרה בדרך של מניעת שבות. אם מדינה כלשהי רוצה שיוסגר אליה אדם מישראל היא חייבת לפעול על פי הוראות חוק ההסגרה. כמו כן, נקבעה בפסק הדין הלכה חשובה לפיה אין בעובדה שאדם מועמד לדין במדינה זרה אפילו בעבירה חמורה כשלעצמה כדי שתישלל ממנו הזכות לשבות".
