שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא להפריד את התביעה המשטרתית מהמשטרה

חדשות

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא להפריד את התביעה המשטרתית מהמשטרה, צילום: דגל משטרת ישראל. צילום:Meronim
המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא להפריד את התביעה המשטרתית מהמשטרה
24/10/2013, עו"ד אנה נודל

פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא פנו ליו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ דודו רותם בטענה כי "כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר מעוררת נטייה טבעית לנסות ולהרשיע בכל מחיר, תוך התעלמות מטעויות אפשריות של הגוף החוקר". לטענתם "כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר גם פוגעת באמון הציבור במערכת המשפטית, משום שהאמון הזה מבוסס בין היתר על תפישת התביעה כגורם עצמאי הפועל בהגינות למען האינטרס הציבורי"

המכון הישראלי לדמוקרטיה פנה לחבר הכנסת דודו רותם, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, בקריאה לקדם את הפרדת התביעה המשטרתית מהמשטרה.

בנובמבר הקרוב יפוג תוקפה של הוראת השעה המחלקת את העבודה בין חטיבת התביעות במשטרה לבין פרקליטות המדינה. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מציינים בפנייתם כי במועד זה "יש מקום להביא לסיום את העיכובים הרבים ולקדם את הפרדת התביעה המשטרתית מן המשטרה, בהתאם להחלטת הממשלה בנושא לפני למעלה מעשור".

פרופ' קרמניצר וד"ר לוריא הדגישו את הצורך לבטל את כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר וציינו כי המהלך כבר נעשה במדינות אחרות, באנגליה עוד בשנת 1985. "בעוד שהמשטרה (הגוף החוקר) נדרשת להשיג תוצאות באכיפת החוק, התביעה נדרשת להפעיל שיקול דעת מעין-שיפוטי. עליה לייצג את האינטרס הציבורי של עשיית צדק ולהימנע מפני העמדה לדין של חפים מפשע", נכתב בפנייתם ליו"ר ועדת החוקה.

שני החוקרים הבכירים מציינים בפנייתם כי כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר מעוררת נטייה טבעית לנסות ולהרשיע בכל מחיר, תוך התעלמות מטעויות אפשריות של הגוף החוקר. מעבר לכך, לטענתם "כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר גם פוגעת באמון הציבור במערכת המשפטית, משום שהאמון הזה מבוסס בין היתר על תפישת התביעה כגורם עצמאי הפועל בהגינות למען האינטרס הציבורי".

השניים מציינים ממצאי מחקר שנערך לאחרונה על ידי מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט בשיתוף עם המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה, המצביע על פערים ניכרים בין עבודת התביעה המשטרתית לבין הפרקליטות. המחקר הראה הבדלים בנתוני ההרשעה בין בית משפט השלום בו חלק מהתיקים מתנהלים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט המחוזי – בו כל התיקים מנוהלים על ידי הפרקליטות. שיעור ההרשעה המלאה והחלקית בבתי משפט השלום עומד על כ-65%, ואילו בבתי המשפט המחוזיים הוא עומד על 93.1%. הפערים מלמדים לדעתם "על שיקול דעת קפדני יותר ואיכותי יותר של הפרקליטות".

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כצעד ראשון לקבוע כי הכפיפות המנהלית של ראש התביעה המשטרתית תהיה ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליט המדינה. כן הוא ממליץ להשיג מידע מפורט יותר מהתביעה המשטרתית, שיאפשר לבחון את דרכי פעולתה ואת ההבדלים בתפקוד בינה לבין הפרקליטות.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:7
קומיט וכל טופס במתנה