הנשיא אשר גרוניס הורה על דיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים בפרשת האימוץ של ילד ממוצא אתיופי שבהוראת השופטים ארבל ועמית הוצא ממשפחת אומנה של רשויות הרווחה ויועבר לדודה שתגדל אותו. אימו של הילד בן השנתיים סובלת מסכיזופרניה. בעוד שחבריו חששו מקשיים של הבדלי צבע וזהות, השופט הנדל חשש מ"הסכנות לשלומו הפיזי ולבריאותו הנפשית כתוצאה מהמשך הקשר עם אימו, גם אם יהיה זה קשר מוגבל... שאלת אפשרותה של הדודה לגונן עליו באופן הרמטי מפני סכנות אלו, עם כל כוונותיה הטובות ויכולותיה הגבוהות – לא נקייה מספקות"
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הורה לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן באוגוסט האחרון על ידי שופטי בית המשפט העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וניל הנדל בפרשת אימוץ של ילד בן שנתיים.
כזכור, בית המשפט העליון קיבל – בדעת רוב – בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי אימו של ילד בן שנתיים שהוכרז בר אימוץ במתכונת של אימוץ סגור אצל משפחה אומנה. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את אימוץ הילד על ידי דודתו. האם, שסובלת מסכיזופרניה, לא ערערה על כך שהיא נעדרת מסוגלות הורית, אלא ביקשה כי האימוץ יעשה על ידי אחותה במתכונת של אימוץ פתוח.
בית המשפט העליון פסק כאמור בדעת רוב כי למרות הקושי והפגיעה העלולה להיגרם לילד כתוצאה מהוצאתו מרשות הוריו האומנים והעברתו למסגרת של אימוץ בתוך המשפחה, הרי שבנסיבות המקרה יש לקבל את הערעור. שופטי הרוב, עדנה ארבל ויצחק עמית, התייחסו לשיקולי טובת הילד, זכותו להישאר בחיק משפחתו הביולוגית ולזכות ההורים לגדל ילדיהם.
עוד צוין כי השארת הקטין – ילד ממוצא אתיופי – בחיק הוריו האומנים, תתלוש אותו מזהותו המשפחתית. שיקול נוסף לקבלת ההחלטה הייתה הדודה, וההנחה שיש ביכולתה לגדל את הילד באופן ראוי. הובהר שתקופת שהייתו של הילד בחיק הוריו האומנים לא יכולה, כשלעצמה, להוות מחסום מפני החזרת הילד לחיק משפחתו הביולוגית.
דודה מגוננת מול קשיים של הבדלי צבע וזהות
השופט הנדל סבר בדעת מיעוט במסגרת הדיון הראשון בפני בית המשפט העליון כי יש להשאיר את הילד אצל המשפחה המאמצת. השופט הנדל ציין את הפגיעה במשפחת האומנה שגידלה את התינוק במשך שנה וחודשיים, וכן את המצב המשפחתי המורכב של המשפחה הביולוגית. עוד צוין כי מצבה הנפשי של האם הוא קשה נוכח מחלתה, וכי במצבים פסיכוטיים פעילים היא עלולה לסכן את חייו של התינוק. השופט הנדל פסק כי "לשאלת הסכנות לקטין הגלומות בחזרתו למשפחתו הביולוגית ניתנו על ידי המומחים תשובות שאינן חד-משמעיות עם צדדים לכאן ולכאן".
כמו כן, "הסכנות לשלומו הפיזי ולבריאותו הנפשית כתוצאה מהמשך הקשר עם אמו, גם אם יהיה זה קשר מוגבל, מדאיגות. שאלת אפשרותה של הדודה לגונן עליו באופן הרמטי מפני סכנות אלו, עם כל כוונותיה הטובות ויכולותיה הגבוהות – לא נקייה מספקות. הדברים מדאיגים שבעתיים על רקע המטען הגנטי אותו נושא הקטין ואשר מעמיד אותו בסיכון מיוחד".
השופט עמית כתב בפסק הדין בעמדת הרוב כי "התוצאה אליה הגיע חברי, השופט הנדל, מנתקת את הקטין לחלוטין מבני משפחתו הביולוגית, מאותו 'קשר דם' שזעק מגרונה של הדודה, אשר אחיה ואחיותיה ניצבו לצידה באולם בית המשפט במפגן מרשים של אחדות ותמיכה". השופט עמית ציין עוד: "אינני סבור כי צריך או ניתן לקבוע מסמרות לפיהן בכל תיק אימוץ יש להעדיף את משפחת המקור המורחבת, באשר כל תיק צריך להיבחן לגופו על הנסיבות המיוחדות לו, וכל תיק צריך 'תפירה ידנית' מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך".
השופטת ארבל התייחסה לחשש שהשארתו של הילד במסגרת משפחת אומנה "עלולה להעמיד אותו בעתיד בפני קשיים בלתי מבוטלים. קשיים של הבדלי צבע, זהות, סימני שאלה שלדברי המומחים מועלים על ידי כל ילד מאומץ, וסביר ביותר שהילד הזה, אם יאומץ על ידי משפחת האומנה ישאל שאלות אלה ביתר שאת. ברי שהוא יצטרך להתמודד עם היותו בן מאומץ, עם השונות, עם תרבות אחרת, ואין להניח שהמשפחה הביולוגית תפסיק את פעילותה הנמרצת לקבלו בחזרה אל חיקה. נושאים אלה הם מעבר לקשיים הרגילים עימם מתמודד כל ילד היודע שהוא מאומץ".
מקרה אנושי של ילד שהופרד ממשפחתו בשל עוול של הרווחה
לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט העליון, עתר היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לקיים דיון נוסף בפסק הדין. הדיון הנוסף שעליו החליט כאמור הנשיא גרוניס ייערך לפני הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון. ההרכב יכלול את שלושת חברי ההרכב שנתנו את פסק הדין, לצד ארבעה שופטים נוספים שזהותה תיקבע בהמשך על ידי הנשיא גרוניס. עד להכרעה בדיון הנוסף, עוכב ביצועו של פסק הדין של השופטים ארבל ועמית.
עורכי הדין חדווה שפירא ועמיקם הדר, המייצגים את האֵם בפרשה, מסרו בתגובה לפניית פורטל חדשות תקדין כי "מדובר במקרה אנושי מהמדרגה הראשונה בשל עוול של הרווחה הופרד ילד ממשפחתו הביולוגית וניתן למשפחה אומנה. לקטין יש משפחה ביולוגית מיוחדת שכל המומחים וגם בית המשפט בכל הערכאות גמרו עליה את ההלל. בית המשפט העליון פסק כי הקטין ישוב לביתו ולמשפחתו הביולוגית ואנו מקווים שגם בימ"ש העליון בהרכב מורחב יקבל את אותה ההחלטה המתבקשת".
דנ"א 6211/13
