חדשות

כך טוענים היום ב'תנועה למשילות ודמוקרטיה' בעקבות הניצחון של שלושת ראשי הערים בבחירות המוניציפליות שנערכו אתמול, חרף הדחתם מתפקידם על ידי שופטי בג"ץ רק בגלל העמדתם לדין. בעוד ראשי הערים שנבחרו ברוב מוחץ בערים בת ים, רמת השרון ונצרת עילית בטוחים בחזקת חפותם ומציעים לשופטי בג"ץ "להתרחק מפוליטיקה", עתרה כעת התנועה לאיכות השלטון להדחה חוזרת של המנצחים שלומי לחיאני, יצחק רוכברגר ושמעון גפסו – בטענה כי מדובר ב"ריסוק טוטאלי של אמון הציבור בנבחריו ומוסדותיו"

"על מערכת המשפט לעשות חשבון נפש נוקב", טוענים הבוקר ב'תנועה למשילות ודמוקרטיה' בעקבות ניצחון כל ראשי הערים שהודחו לאחרונה מתפקידם כלאחר-כבוד על ידי שופטי בג"ץ. "הבוחר הביע באחוזים גבוהים את חוסר אמונו בהחלטות והכרעות בג"ץ והפגין אדישות לעמדת הפרקליטות", טוענים בתנועה למשילות ודמוקרטיה. "המלחמה בשחיתות צריכה להתחיל בשידוד מערכות אצל גורמי המשפט בישראל".

את תוצאות הבחירות ברשויות המקומיות שנערכו אתמול ניתן היה אולי לחזות מראש, לפחות ביחס למועמדים שהדיחו לאחרונה שופטי בג"ץ בעקבות כתבי האישום שהגיש נגד ראשי הערים המכהנים פרקליט המדינה משה לדור, בחלקם בשעת-השין בעיצומה של מערכת הבחירות, שהתמודדו על משרתם.

לחיאני: "התושבים שלי רוצים אותי – אתה רוצה שאני אברח?"

כך, הואשם ראש עיריית בתי-ים שלומי לחיאני, 21 ימים לפני הבחירות שנערכו אתמול בשורה של אישומים המייחסים לו עבירות שוחד במסגרת מילוי תפקידו. שופטי בג"ץ שדנו בעתירה של תנועת אומ"ץ להדיח את לחיאני מכיסאו כראש עיריית בת ים, העלו בשבט הביקורת את ההתנהלות של הפרקליט לדור בעניינו של לחיאני: "יש להצטער על כך שכתב האישום כנגד לחיאני הוגש שבועות ספורים לפני מועד הבחירות", קבעה השופטת מרים נאור. "ככלל, על הפרקליטות להשקיע את מירב המאמצים במיצוי חקירות והגשת כתבי אישום כנגד ראשי רשויות מכהנים שלא בסמוך למועד הבחירות. על רשויות החקירה והתביעה לשקלל את כל הנסיבות הצפויות כדוגמת מורכבות החקירה והתמשכות הליכי השימוע, ולעשות כל מאמץ כי כתב האישום יוגש זמן ניכר לפני מערכת הבחירות".

שופטי בג"ץ גם פסקו אמנם כי "נוכח חומרת המעשים המיוחסים ללחיאני, אף שמדובר בכתב אישום ולא בהרשעה, המשך כהונתו עלול לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור, ובערכים של טוהר המידות ושלטון החוק". אולם, נראה כי העם אמר את דברו ובשלטון דמוקרטי קולו של העם קובע וגובר על קולם של חכמים או נאורים (כבעידן אפלטון). לחיאני נבחר אתמול בפעם שלישית לראשות עיריית בת ים, ברוב של 58% מהקולות בעיר החוף, שם עמד שיעור ההצבעה על כ-33%. נזכיר שבבחירות הקודמות קיבל לחיאני יותר מ-80% מקולות הבוחרים, אבל הוא עדיין נבחר כעת לכהונה שלישית בראשות העיר בת-ים.

"אסיים עם המשפט שלי, אצא נקי ואמשיך קדימה", אמר לחיאני בראיון לגלי צה"ל. לחיאני נשאל על האישום הפלילי נגדו ותקף את בג"ץ שהחליט להדיחו מהתפקיד: "פסיקת בג"ץ פגעה במערך הדמוקרטיה. בג"ץ צריך להתרחק מפוליטיקה". לחיאני הוסיף כי "אני חי במדינה דמוקרטית ושם עומדת לאדם חזקת חפות והכלל הבסיסי הוא שלא מענישים אף אדם בלי שעמד למשפט שקוף והוגן. בחברה שבה אני חי יש זכות לציבור לבחור ויש זכות להיבחר לאדם. אלה הערכים שגדלתי עליהם. מדינת ישראל היא מדינת חוק. החוק של ראשי הרשויות אומר דבר מאוד פשוט: ראש רשות יוכל לכהן כל עוד לא הורשע בבית משפט בעבירה שיש עימה קלון. זו עברית פשוטה, ברורה. החוק הזה תופס לגבי כל מדינת ישראל".

כאשר נשאל כיצד יפנה זמן לנהל את המשפט, אמר לחיאני כי "בדרך כלל אני עובד 18 שעות ביממה, אז עכשיו אני אעבוד 15 שעות". לחיאני שלל את האפשרות להתפטר מתפקידו כדי להתפנות לחלוטין להילחם על חפותו והסביר כי "הדיונים המשפטיים במדינת ישראל לוקחים שנים. יש ראש מועצה בגן יבנה, דרור אהרון, שזוכה לפני שבועיים לאחר שתשע שנים שתו את דמו ובזמן הזה הוא כיהן כראש מועצה וקידם אותה לתפארת. התושבים שלי רוצים אותי – אתה רוצה שאני אברח?".

"בג"ץ צריך להתרחק מפוליטיקה"

לצד הניצחון של לחיאני בבת-ים, נרשם אתמול גם ניצחון בבחירת ראש העיר המואשם של רמת השרון, יצחק רוכברגר, שעבורו הצביעו 57.3% מקרב המצביעים בעירו. ראש עיריית נצרת עלית, שמעון גפסו, המואשם אף הוא בעבירות שחיתות, קיבל 52.4% מקולות המצביעים. השניים יכהנו אפוא כראשי הערים פעם נוספת, חרף כתבי האישום שהוגשו נגדם.

יצוין כי לפי החוק, כהונתו של ראש עיר נמשכת עד 21 ימים לאחר הבחירות המוניציפליות. המשמעות היא שאם לחיאני לא היה מודח, ופשוט נמנע מלהתמודד בבחירות או מפסיד בהן – כהונתו הייתה נמשכת עוד שלושה שבועות לאחר מועד הבחירות. כעת, משהועבר מכהונתו בצו בג"ץ – לחיאני לא יוכל לשוב ללשכת ראש העיר, למרות שנבחר אתמול בשלישית, בשלושת השבועות הקרובים.

הצעת חוק ממשלתית שמגבש בימים אלה שר הפנים, גדעון סער, ממליצה בחסות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לשנות את החוק כך שראש עיר המואשם בשחיתות חמורה יושעה מכהונתו ולא יודח. אולם סלע המחלוקת היא מי יקבע את מידת החומרה של האישומים במקום הליך פלילי הנערך בפני שופט, ומה יהיה עם חזקת החפות המקודשת כערך דמוקרטי עליון?! כך או אחרת, הצעת החוק הממשלתית מתוכננת כך שתסדיר גם את שאלת הדחתו המחודשת של ראש עיר נאשם בפלילים שנבחר אתמול מחדש: האם הוא יודח בידי מועצת העיר או בידי שופטי בג"ץ?

ריסוק טוטאלי של אמון הציבור בנבחריו ומוסדותיו?!

כבר הבוקר עתרה לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, הנמצאת בתחרות מול תנועת אומ"ץ בבחינת "כל הקודם זוכה" לרשום על שמו הישג משפטי במלחמה בנגע השחיתות הציבורית, נגד בחירתם לכהונה נוספת של ראשי עיריית רמת השרון, נצרת עילית, ובת-ים למרות כתבי האישום שהוגשו נגדם. התנועה דורשת מבג"ץ להוציא צו מניעה נגד גפסו, המורה לו לנמק מדוע לא יתפטר מתפקידו כראש עיריית נצרת עילית, נוכח כתב האישום המייחס לו עבירת שוחד.

נגד רוכברגר ביקשה התנועה להוציא צו מניעה על תנאי המורה לו לנמק מדוע לא יתפטר מתפקידו כראש עיריית רמת השרון נוכח העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. ואילו נגד לחיאני בוקש צו זמני המורה לו להסביר מדוע לא יתפטר מתפקידו כראש עיריית בת-ים, נוכח העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועדות שקר.

עוה"ד אליעד שרגא וצרויה מידד-לוזון מהתנועה לאיכות השלטון דורשים לקיים דיון דחוף בעתירתם "בכדי למנוע המשך הפגיעה בעבודת העירייה, עקב אי-הוודאות שנוצרה ולאפשר היערכות מהירה לבחירות חדשות... שכן המצב שנוצר פוגע באמון הציבור ובאינטרס הציבורי, באופן המתעצם ומחריף מדי יום ביומו ולא מאפשר לעיריות למלא את תפקידיהם".

בעתירה קובלת התנועה על "חוצפתם" של נבחרי הציבור בהליך דמוקרטי על שהעזו להם "חרף הביקורת שנמתחה כנגד ראשי רשויות אלו על ידי בג"ץ, וחרף המשמעויות הקשות – הן נורמטיבית והן כספית – שיש להתמודדות זו בנסיבות שנוצרו, בחרו הם להתמודד בבחירות לראשות הרשויות המקומיות ונבחרו הם ברוב קולות לכהן כהונה נוספת".

דומה כי קולו של ציבור הבוחרים אינו חשוב כלל ועיקר בעיני העותרים, שכן עמדתם המוסרית היא שתקבע מה טוב לעם בערי ישראל: "העותרת סבורה כי המצב בו ראש רשות מקומית חשוד בשורה ארוכה ורצינית של עבירות חמורות שביסודן טבועה היעדר יושרה במובן הגס ביותר, ובראשון שוחד – אבי אבות השחיתות – הינו בלתי נסבל, בלתי סביר, ומהווה ריסוק טוטאלי של אמון הציבור בנבחריו ומוסדותיו". עוד נטען בעתירה לבג"ץ כי "בהמשך כהונתם יש פגיעה כה אנושה באמון הציבור במוסדות השלטון ובשלטון החוק, שהינה בבחינת גזירה שהציבור יכול לעמוד בה".

סנקציה חמורה הגובלת באבסורד משפטי

"אני בטוח שאהיה ראש העיר גם בחמש השנים הבאות", אמר הבוקר ראש עיריית רמת השרון רוכברגר. "אני יודע שלא עשיתי עבירה. אצלי מדובר בעבירה טכנית שלכאורה נסבה על פרשנות בהחזר ההוצאות, כי אסור לי לקבל שכר פעמיים", הוא הסביר בראיון לתכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10. לדבריו, מדובר על סכום של 6,000 שקל והוא בטוח שיצא מהסיפור נקי. "אצלי יש טיוטה של הסדר (טיעון) עם הפרקליטות. נכון שהוא לא מהימים האחרונים אבל יש הסדר כזה", הוא הסביר והוסיף כי יש לו עניין לסיים את הפרשה כמה שיותר מהר. "אני מרגיש בפנים שעלי לגמור את זה מהר ושהעננה הזו תרד ממני. זה לא היה תלוי בי לסיים את הסיפור קודם, ואני ב-30 לחודש אמור להיות בהקראה. אעשה הכול כדי לסיים את הסיפור הזה", הוא הסביר.

כזכור, החלטת בג"ץ להדיח את ראשי העיריות רמת השרון (יצחק רוכברגר) ונצרת עלית (שמעון גפסו) נוכח כתבי האישום שהוגשו נגדם, ניתנה בדעת רוב נגד דעת המיעוט של הנשיא אשר גרוניס. בעוד השופט רובינשטיין ביטא בדעת הרוב כי "המציאות הישראלית מחייבת שיניים" מצד השופטים, סבר הנשיא גרוניס בדעת מיעוט שיש להמתין להכרעת הבוחר וכי הכרעת שופטי הרוב מובילה למצב משפטי אבסורדי ביחס להסדרים הקיימים כיום בחקיקה בכל הנוגע להליכים פליליים הננקטים נגד ראשי רשויות מקומיות.

לשיטתו של הנשיא גרוניס, במקרה זה מדובר בשלב של הגשת כתבי אישום, בעוד שעל פי ההסדר שקבע המחוקק, ראש רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יושעה מתפקידו לאחר מתן גזר הדין ועד שפסק הדין יהפוך חלוט וסופי, ורק משעה שפסק הדין הפך סופי תפקע כהונתו.

בהתאם לכך, סבור הנשיא גרוניס כי גישתם של שופטי הרוב מובילה למצב אבסורדי, בו דרגת חומרה פחותה מהרשעה בצירוף קלון – הגשת כתב אישום בלבד – תגרור סנקציה חמורה יותר של הפקעת כהונה להבדיל מהשעיה בלבד, באופן המאיין למעשה סעיפים מסוימים בחוק.

כפי שנחשף בפורטל חדשות תקדין, לעמדת המיעוט של הנשיא גרוניס הצטרף גם השופט ד"ר יורם דנציגר. השופט דנציגר אמנם לא ישב בהרכב שהכריע בפרשה המרכזית של גפסו ורוכברגר, אבל בהרכב אחר הצטרף לדעת המיעוט הבודדה של הנשיא גרוניס, והדגיש: "אודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדתו של הנשיא א' גרוניס באותו עניין" (בג"ץ 6748/13).