שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה תביעת הבמאי פרופ' יוסף יזרעאלי לתמלוגים מההצגה "עוץ לי גוץ לי"

חדשות

נדחתה תביעת הבמאי פרופ' יוסף יזרעאלי לתמלוגים מההצגה "עוץ לי גוץ לי", צילום: הצגת 'עוץ לי גוץ לי' בקאמרי החדש. צילום: יחסי ציבור
נדחתה תביעת הבמאי פרופ' יוסף יזרעאלי לתמלוגים מההצגה "עוץ לי גוץ לי"
20/10/2013, עו"ד אנה נודל

הוכרעה המחלוקת שעוררה יצרים בקרב אנשי המקצוע מהשורה הראשונה בעולם התיאטרון בישראל: התיאטרון הקאמרי פטור מתשלומי תמלוגים לפרופ' יזרעאלי על בימויו בשנת 1965 את ההצגה לילדים "עוץ לי גוץ לי", שב-2002 הפיק מחדש רוני פינקוביץ. השופטת ענת ברון שרטטה את גבולות עבודת הבמאי ופסקה כי "העבודה שביצע בהצגה 'עוץ לי גוץ לי' הקנתה לפרופ' יזרעאלי מוניטין רבים, ואולי היא זו שפתחה את הדלת לקריירת הבימוי המוצלחת והמרשימה שהיום היא חלק מן הרזומה שלו"

תיאטרון הקאמרי העלה בשנת 2002 הפקה חדשה להצגת ילדים "עוץ לי גוץ לי". בעקבות זאת, פרופ' יוסף יזרעאלי, ששימש כבמאי להצגה המקורית שהעלה התאטרון בשנת 1965, הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה כי הוא בעל זכות בימוי גם בהפקה החדשה וביקש לקבל תמלוגים. התיאטרון הציע ליזרעאלי לביים את המחזה בשנת 1965, כשהוא היה אז במאי צעיר בשנות ה-20 לחייו. מאז יזרעאלי ביים ועיבד הצגות רבות, ואף כיהן כמנהל אמנותי בתיאטרון הבימה ובתיאטרון החאן.

 

"מנוע הבימוי" של ההצגה

יזרעאלי משמש כיום פרופסור בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. בינו לבין תיאטרון הקאמרי נחתם הסכם לפיו "תמורת מילוי תפקידיו של הבמאי לי הסכם זה במלואן ובמועדן, ישלם הקאמרי לבמאי סכום של 3,000 ל"י". כמו כן, נכתב בהסכם כי "פרט לסכום האמור, הבמאי לא יהא זכאי לכל תשלום אחר בקשר למילוי תפקידיו והתחייבויותיו לפי הסכם זה". יזרעאלי טען שהוא קיים מספר רב של פגישות עם המשורר אברהם שלונסקי ז"ל, שכתב את המחזה. לטענתו, במסגרת פגישות אלה נעשו לא מעט שינויים מהותיים במחזה במבנה ובטקסט. כאשר החלו החזרות להצגה, פרופ' יזרעאלי הבין לדבריו כי שפתו הקשה והמתחכמת של המחזה עלולה לגרום להצגה להיות טרחנית ומשעממת, בוודאי לקהל של ילדים, ולכן החליט להפוך את המחזה למחזמר.

לטענתו, רצה לחרוג מהמקובל במחזות זמר ובמקום שהשירים יהיו נפרדים מהעלילה, יולחנו קטעים מהמחזה עצמו. בתביעתו טען פרופ' יזרעאלי כי עיקר משימת הבימוי היתה לבחור אלו קטעים מתוך המחזה יולחנו ויושרו, ואלו ידוברו. בנוסף, הוא מיין את קטעי השירה שבחר לקבוצות, על מנת שלכל קבוצה ייכתב לחן בסגנון מיוחד. עבודה זו בכללותה מהווה לטענתו את "מנוע הבימוי" של ההצגה ואת סוד הצלחתה.

התיאטרון הקאמרי העלה את ההצגה מספר פעמים לאורך השנים עם שינויים מסוימים, אך עם הבימוי המקורי של יזרעאלי. בשנים הראשונות שחלפו מהתקופה שבה עלתה ההצגה לראשונה, פרופ' יזרעאלי לא קיבל תשלום נוסף מהקאמרי עבור ההפקות החוזרות. בשנת 1979 הושג הסכם סקטוריאלי בין איגוד הבמאים לבין התיאטראות בישראל – שלפיו נקבע בתיאטרון הקאמרי כי בנוסף לשכר החוזי, ישולמו לבמאים גם תמלוגים בשיעור 2% מהכנסות ההצגה שביימו החל מההצגה ה-51. בהתאם להסכם זה, התיאטרון שילם ליזרעאלי את התמלוגים עבור ההפקות החוזרות של "עוץ לי גוץ לי" וניתן לו קרדיט במסגרת הפרסומים להצגה. אבל התיאטרון החליט להוריד את ההצגה בשנת 1991. בשנת 2002 המנהל האמנותי של הקאמרי, עמרי ניצן, הציע להעלות את ההצגה שוב, הפעם בהפקה חדשה של הבמאי רוני פינקוביץ.

 

ההצגה שפתחה לבימאי את הדלת לקריירה המוצלחת שלו

השופטת ענת ברון דחתה כאמור את התביעה ופסקה כי "אין ולא יכול להיות חולק כי פינקוביץ לא פתח בעבודת הבימוי בהפקה החדשה באותה נקודת מוצא שבה החל פרופ' יזרעאלי – כלומר באותה גרסה ראשונית למחזה שנכתבה על ידי שלונסקי. פינקוביץ החל לעבוד על ההצגה כמחזמר (ולא כמחזה), חלוקת הטקסט של שלונסקי לקטעים מדוברים ולקטעים מושרים היתה נתונה, וקטעי השירה הולחנו זה מכבר על ידי זלצר". עם זאת, פסקה השופטת ברון כי "לא יכול להיות חולק על כך שפינקוביץ ביצע במסגרת ההפקה בחדשה עבודת בימוי מקורית של המחזמר – שבכל מקרה אין בה משום העתקה או שחזור של עבודת הבימוי שביצע פרופ' יזרעאלי".

בית המשפט המחוזי קבע כי "יש לייחס לפרופ' יזרעאלי את הפיכת המחזה למחזמר, ואף את חלוקת הטקסט לקטעים מושרים וקטעים מדוברים". כן נקבע גם כי "מדובר בעבודה אמנותית שהיתה לה תרומה ממשית להצלחתה של ההצגה וכניסתה לפנתאון הצגות הילדים בישראל".

במישור העקרוני ציינה השופטת ברון כי "חופש היצירה והבימוי מחייב להגביל את זכות היוצרים בגין עבודת הבימוי כך שזכות זו תפקע עם רדת ההצגה מן הבמה, ולא תוסיף להשתרע על הפקות מאוחרות בבימוי חדש", וקבעה כי "פרופ' יזרעאלי אינו בעל זכות יוצרים בעבודת הבימוי של ההפקה החדשה; כך הגם שביצע את חלוקת הטקסט".

השופטת ברון ציינה כי קיימת חשיבות "להסכמות החוזיות שאליהן הגיעו הצדדים עובר לביצוע העבודה ובכלל זה לחלוקת העבודה בהצגה. באותו מועד, ולא בדיעבד, מבצע התיאטרון שקלול של עלות ההפקה שבפניה הוא ניצב. משכך, כאשר אחד מבעלי התפקידים בהצגה סבור כי הוא זכאי לתשלום נוסף על זה שהוסכם, בגין תפקיד נוסף שנטל על עצמו – עליו לעשות כן מראש ולא בדיעבד".

השופטת ברון הוסיפה כי "עבודתו של פרופ' יזרעאלי מלכתחילה הוגבלה על פי הסכם הבימוי לעבודת בימוי; ואילו סבר כי תפקידו בהצגה חורג מעבודת הבימוי באופן המקנה לו זכויות אחרות בה – היה עליו להתכבד ולהסדיר זכויות אלה בעת הרלוונטית. לא מן הנמנע כי בחר שלא לעשות כן, באשר באותה עת היה במאי צעיר המצוי בראשית דרכו המקצועית – והסתפק בעצם ההזדמנות שניתנה לו על ידי הקאמרי לביים הצגה על פי מחזה מאת גדול המחברים שלונסקי, ובהשתתפות כוכבי התיאטרון הישראלי. בהחלט יכול להיות כי גם בחר בחכמה – שכן העבודה שביצע בהצגה 'עוץ לי גוץ לי' הקנתה לפרופ' יזרעאלי מוניטין רבים, ואולי היא זו שפתחה את הדלת לקריירת הבימוי המוצלחת והמרשימה שהיום היא חלק מן הרזומה שלו".

השופטת החליטה לא לתת צו להוצאות בנסיבות המקרה. "מדובר בסוגיה שהיא עקרונית במידה רבה; ולא בכדי עוררה עניין ויצרים בקרב רבים וטובים מאנשי המקצוע מן השורה הראשונה בעולם התיאטרון בישראל. דומה כי יש לה השלכות גם מעבר לעניינם הפרטי של הצדדים. על כן וברוח התיאטרון שהוא ביסוד המחלוקות שביניהם, די בהורדת המסך על אלה".

 

ת"א 10869-05-10

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:249
קומיט וכל טופס במתנה