בית הדין לעבודה בחיפה דחה תביעה לפיצויי פיטורין של עובדת ברשת 'אופטיקה הלפרין' שטענה להרעה בתנאי העסקתה בגלל התקנת מצלמות בחנות. השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין: "אין הבדל בפועל בין מצב שבו מעסיק מציב מנהל קפדן בחנות שמעיר לעובדים אשר לדעתו מתבטלים לבין מצב שבו מעסיק מציב מצלמות ומעיר טלפונית לעובדים שמתבטלים"
אירנה בלקירסקי התפטרה מעבודתה באופטיקה הלפרין לאחר כתשע שנות עבודה, והגישה תביעה לפיצויי פיטורין, בטענה כי נאלצה להתפטר בגלל התקנת מצלמות בחנות שפגעו בפרטיותה וגרמו להרעה מוחשית בתנאי העסקתה. המצלמות הותקנו בסניף שבו היא הועסקה כשהייתה בחופשה. לטענתה, נודע לה כחודש-חודש וחצי לאחר שחזרה מהחופשה על התקנת המצלמות. בלקירסקי שלחה מכתב התפטרות בו היא ציינה שני טעמים עיקריים להתפטרותה: משכורת לא מספקת והתקנת מצלמות בחנות שגרמו, לגרסתה, למעקב אחריה.
העובדת טענה כי טרם התקנת המצלמות עברה שמועה בין העובדים כי בכוונת הרשת להתקין מצלמות בסניף והעובדים התנגדו לכך. בלקירסקי טענה כי המצלמות שימשו, בין השאר, למעקב של בעלי "אופטיקה הלפרין" אחר פעילות עובדיה, וכי היא ננזפה כשיצאה מהחנות לשירותים או כשישבה בחנות ונחה כשלא היו בה לקוחות. היא פנתה בבקשה להסיר את המצלמות כדי שלא ישתמשו בחומר המצולם לפגוע בפרטיותה, אך פניותיה נענו בשלילה.
העובדת כתבה כי "הרגישה שאם תמשיך לעבוד בנסיבות כאלה, היא עלולה להתמוטט נפשית ולכן הגישה את התפטרותה". היא טענה כי התקנת המצלמות בחנות מהווה הרעת תנאי עבודה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה באופטיקה הלפרין.
בעלי רשת המשקפיים טענו מנגד כי "אין בהתקנת מצלמה גלויה באזורים הציבוריים שאינם סביבת עבודה פרטית ואשר לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות באזורים אלו, כדי פגיעה בפרטיות וכדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה". אופטיקה הלפרין ציינה כי העובדת המשיכה לעבוד תשעה חודשים לאחר שנודע לה על אודות התקנת המצלמה, ואף טענה כי עובדה זו שומטת את הקרקע מתחת לתביעתה.
כלי ניהולי לגיטימי ומודרני
בית הדין דן בשאלה האם התקנת מצלמות באזורים הציבוריים של החנות לעובד סבירה בנסיבות דומות לאלה של התובעת, יוצרת עבורו הרעת תנאים או שינוי מהותי של נסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך לעבוד. השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין כתבה בפסק הדין כי התקנת מצלמות גלויות בחנות היא כלי ניהולי לגיטימי, במקרה בו המעביד התקין מצלמות כדי למנוע עבירות פליליות מצד לקוחות ועבירות משמעת של העובדים, וזאת בתנאי שהיקף הצילומים ומשכם קשור להתנהלות העסק והעובד יודע שהוא מצולם".
עם זאת, השופטת ציינה בהסתייגות כי ייתכנו מצבים בהם הצבת "מצלמה נסתרת" תהווה חדירה לפרטיות העובד. "גם כאשר מדובר במצלמות נסתרות, ההבחנה היא בין התקנת מצלמות נסתרות באזורים פרטיים לבין התקנת מצלמות נסתרות באזורים ציבוריים", נכתב בפסק הדין. השופטת שומרוני-ברנשטיין ציינה כי "אזורי עבודה שהיו פתוחים לכל ואינם בגדר סביבת עבודה פרטית – לעובד לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות במקומות אלו. נראה כי קו הגבול לפררוגטיבה של המעסיק נקבע באזורים שאינם ציבוריים, האזורים הפרטיים, בהם יש לעובד ציפייה סבירה לפרטיות וזאת גם אם המצלמה גלויה וגם אם סמויה".
בית הדין לעבודה קבע כי אופטיקה הלפרין התקינה בחנות מצלמות גלויות באזור הציבורי הפתוח ללקוחות ולעוברים ולשביםוכי המצלמות הותקנו מסיבות לגיטימיות. השופטת ציינה כי "המצלמות משמשות כלי למניעת גניבות בחנות כאמצעי הרתעה, כאמצעי אכיפה וככלי ניהולי מודרני".
פררוגטיבה של המעסיק
באשר לתלונה של העובדת על כך שהחברה עשתה שימוש במצלמות כדי לעקוב אחריה ולהעיר לה אם היא יוצאת מהחנות או לוקחת מנוחה קצרה, נכתב בפסק הדין כי "אין הבדל בפועל בין מצב שבו מעסיק מציב מנהל קפדן בחנות אשר מעיר לעובדים אשר לדעתו מתבטלים לבין מצב שבו מעסיק מציב מצלמות ומעיר טלפונית לעובדים אשר מתבטלים לדעתו. ההחלטה האם להציב מנהל בשטח או שמא להציב מצלמות (גלויות וממוקמות באזורים ציבוריים) ולפקח מרחוק על העובדים היא פררוגטיבה של המעסיק, כאשר בכל מקרה, איננו סבורים שפיקוח של מעסיק בהתאם לדוגמאות אשר פורטו בכתב התביעה מהווה 'מעקב אסור' או 'חדירה לתחום הפרטיות' ".
עוד ציין בית הדין בפסק דינו כי "גם אם נקבל את טענתה של התובעת כי היא לא ידעה על הצבת המצלמות מיד עם התקנתם, הרי שגם לשיטתה, עברו תשעה חודשים מהרגע שנודע לה על התקנת המצלמות ועד אשר הודיעה על התפטרותה. על-פי ההלכה, המשך עבודתה של התובעת בנתבעת במשך תשעה חודשים, לאחר שנודע לה על ההרעה לכאורה, מצביעה על השלמת התובעת עם התנאים החדשים".
בית הדין לעבודה אף הטיל על העובדת המתפטרת הוצאות המשפט של אופטיקה הלפרין וכן שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 שקלים.
