חדשות

נדחתה תביעתה של הזמרת איה כורם בסך מיליון שקל להצהיר על ביטולם של שלושה הסכמים עליהם חתמה עם חברת ההפקות "עננה" שניהלה את הקריירה המוסיקלית שלה. השופט ד"ר עדי זרקין קבע כי כורם לא הוטעתה במשא ומתן לכריתת ההסכמים, וכי הוכח ש"עננה" השקיעה רבות בקידום הצלחתה המקצועית ולא הפרה את חובותיה. עוד נקבע כי הרושם הוא שכורם ביקשה לבטל את ההסכמים בשל רצונה להרוויח יותר מפעילותה האמנותית

בשנת 2005 חתמה הזמרת והיוצרת איה כורם על שלושה הסכמים עם חברת "עננה", העוסקת בהוצאה לאור ובהפקה של יצירות מוזיקליות וכן בניהול עסקיהם של יוצרים: האחד, הסכם הוצאה לאור בו העבירה כורם לחברה את זכויות היוצרים שלה ביצירותיה, הן אלו שנוצרו טרם חתימת ההסכם והן יצירות עתידיות, תמורת מחצית מהתמלוגים שתקבל החברה עבור מכירת תקליטיה. השני, הסכם ניהול שבו התחייבה כורם למנות את החברה באופן בלעדי כמפיקה וכמנהלת עסקיה בכל הקשור לפעילותה האומנותית בתחומי המוסיקה והבידור. ההסכם השלישי שנחתם היה הסכם להפקת האלבומים, במסגרתו העניקה כורם לחברה זכות בלעדית להפיק ולממן את ההקלטות של יצירותיה, להפיק ולהוציא לאור אלבומים שיכתבו יולחנו ויבוצעו על ידה, וכן זכות לקבלת תמלוגים.

בשנת 2011 הגישה כורם תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בה ביקשה להצהיר כי ההסכמים בינה לבין החברה בוטלו על ידה כדין, ומשכך זכאית היא לסעד של מתן חשבונות ולסעד כספי של למעלה ממיליון שקל. כורם טענה כי עננה ביצעה הפרות יסודיות של ההסכמים המזכות אותה בסעד של ביטול והשבה, ובעיקר הפרה של חובת דיווח והפצה לפי ההסכמים. שנית, טענה כורם, ההסכמים נוגדים את תקנת הציבור בכך שהם מרכזים את כל הכוח בידי עננה ומטילים את מרבית העשייה על כורם, וכן קובעים תנאים בלתי אפשריים לסיום ההתקשרות. עוד טענה כורם לגזלת זכות היוצרים שלה, ולחוסר תום לב והטעייתה בשלב המו"מ בנוגע למהות ההסכמים. לטענתה, טרם חתימת ההסכמים הציג בפניה בעל החברה מצג מטעה, לפיו ההסכמים מכוננים יחסי שותפות ביניהם כאשר עננה מטעמה תשקיע את הכספים וכורם מצידה תביא את הכישרון. עוד טענה כי עננה הציגה לפניה מצג כאילו היא חברת תקליטים, מפיקה ומוציאה לאור, כאשר לא כך הוא.

החברה מצידה, הגישה בנוסף לכתב הגנתה שבו הכחישה את טענות כורם, גם תביעה משלה למתן סעד הצהרתי בו יקבע כי שלושת ההסכמים עודם בתוקף. את הגנתה ואת תביעתה ביססה עננה, בין היתר, על הטענה כי הודעת הביטול של כורם ניתנה שלא כדין, שכן כורם לא נתנה לחברה אורכה לתיקון ההפרות להן טענה.

שלושה חוזים כמו בשפה סינית

השופט ד"ר עדי זרנקין דחה את תביעתה של כורם וקיבל את תביעתה של חברת "עננה". תחילה, דחה בית המשפט את טענתה של כורם להטעיה מצד עננה בשלב המו"מ ביניהם. נקבע כי אין חולק שלצורך כריתת ההסכמים שכרה כורם את שירותיו של עו"ד מטעמה, והיא יוצגה לאורך כל המו"מ עד לחתימתם. מלבד האמור, על אף טענתה כי עבורה שפת החוזה היא כמו "סינית", בחקירתה הנגדית הודתה כורם כי עורך דינה הסביר לה ולאימה את ההסכמים, כי היא חתמה עליהם בלב שלם וכי בהתאם לבקשותיה אף הוכנסו בהם שינויים. מסיבה זו, נדחתה גם טענתה של כורם כי לא הבינה את הנפקות האמיתית של העברת זכויות היוצרים ביצירותיה לחברה, שכן כאמור היא יוצגה ע"י עורך-דין וחזקה כי הדברים הוסברו לה כדבעי.

עוד סבר השופט זרנקין כי אין ממש בטענתה של כורם לפיה עננה הציגה בפניה מצג שקרי כאילו היא חברת תקליטים, מפיצה ומוציאה לאור, היות ומעיון בסעיף הרלוונטי בהסכם הפקת האלבומים עולה כי הוא נוקט לשון ברורה לכל ואין בו פרט מטעה כלשהו. לפי סעיף זה, מלכתחילה התחייבה עננה להפיץ את האלבומים ולהקליטם באמצעות צדדים שלישיים, ואין באף אחד מההסכמים אף אינדיקציה לכך שהציגה עצמה כחברת תקליטים או כמפיקה מוסיקלית, או שהיא התחייבה כי תעשה את כל העבודה בעצמה.

אבל האם ביטלה כורם את ההסכמים כדין נוכח הפרות יסודיות של ההסכמים להן טענה מצד עננה? לדעת השופט זרנקין, באשר לטענות בדבר הפרת חובת הפצת היצירות עולה מנוסח ההסכם שאין ממש בטענת כורם כי עננה הפרה את ההסכם בכך שהתקשרה עם צדדים שלישיים, ומלבד זאת כורם לא הביאה ראיה לתמוך בטענתה כי אלבומיה לא היו זמינים בחנויות. נוסף לכך, חובת ההפצה הקבועה בהסכמים לא הוגבלה ולא התמקדה דווקא בהפצה של אלבומים לחנויות אלא כללה גם הורדות באמצעות האינטרנט, סלולר וכל פורמט אנלוגי ודיגיטלי אחר.

באשר לחובת הדיווח, קבע השופט כי בשלושת ההסכמים לא נמצא אף לא סעיף אחד המטיל על עננה חובת דיווח כלשהי. עוד נדחתה טענתה של כורם בדבר גזלת התגמולים המשולמים על ידי הפדרציה לתקליטים, שכן הפדרציה מייצגת את מפיקי וחברות התקליטים ולכן משאין חולק כי עננה הפיקה את שני תקליטיה הראשונים של כורם ועוד מספר סינגלים והשקיעה כספים בהפקה מוסיקלית, אולפן הקלטות וכיוצא באלה – הרי שבדין קיבלה את תמלוגי הפדרציה. בהמשך, דחה בית המשפט את טענותיה הנוספות של כורם לפיהן עננה לא השקיעה בעבודתה עבורה, וקבע כי הוכח בעדויות ובמסמכים שהחל מיולי 2008 ביצעה עננה פעולות לא מבוטלות לקידום הקריירה של כורם, כגון הפקה במימון מלא של שני אלבומים שאחד מהם זכה למעמד של אלבום זהב, העסקת מנהלת אישית עבורה על פי בקשתה, הפקה של סינגלים, ארגון השתתפותה של כורם בפרויקטים מוסיקליים ארציים ופרויקט אחר בשיתוף אמנים מחו"ל וארגון הופעותיה.

"מיוצרת אנונימית לאמנית ידועה ומוכרת"

לחיזוק מסקנותיו, ציין בית המשפט מכתב תודה והערכה שכתבה כורם לעננה לאחר הפקת אלבומה השני, ממנו עולה לשיטתו כי בזמן אמת כורם הייתה שבעת רצון מהתנהלות עננה, ולכל הפחות לא סברה כי היא מפרה את ההסכמים עמה. עוד נקבע, כי כורם לא הניחה תשתית ראייתית מינימלית ממנה ניתן ללמוד כי העלתה את טענותיה בפני עננה בזמן אמת. מעבר לכך, סבר בית המשפט כי העובדה שמיוצרת אנונימית הפכה כורם תוך מספר שנים בודדות לאמנית ידועה ומוכרת שמופיעה ברחבי הארץ ומשתתפת בפרויקטים עבריים ובינלאומיים מדברת בעד עצמה, ולמרות שהדבר התאפשר בראש ובראשונה הודות לכשרונה הרב – הוא התאפשר גם בזכות פעילותה של עננה. נוסף לכך, התרשם בית המשפט כי כורם ביטלה את ההסכמים לא בשל הטעייה או בשל התנהלות עננה, אלא משום שסברה שבלעדיהם תוכל להרוויח יותר מפעילותה האמנותית.

לבסוף, דחה בית המשפט את טענות כורם להיותם של ההסכמים נוגדים את תקנת הציבור. נקבע, כי למרות שמדובר על פניו בתקופת התקשרות ארוכה, כורם לא הוכיחה כי תקופה ארוכה שכזו חורגת מן המקובל בתעשיית המוזיקה. בנוסף, גם לו היו ההסכמים לא מוגבלים בזמן לא ניתן היה לקבוע כי הם נוגדים את תקנת הציבור, שכן על פי ההלכה הפסוקה גם אז רשאי צד המעוניין בכך להביא את ההסכם לסיומו בכל עת, בכפוף לחובת תום הלב ומתן הודעה מוקדמת זמן סביר מראש. לאור האמור, דחה בית המשפט את טענתה של כורם לפיה הודעת הביטול מטעמה נשלחה כדין, ועל כן קבע כי ההסכמים בינה לבין עננה עומדים בתוקפם.

חברת "עננה" יוצגה בפרשה זו על ידי עורכי הדין בנימין חורף ועדו חיטמן ממשרד יגאל ארנון ושות'. איה כורם יוצגה בפרשה זו על ידי עורכי הדין בועז בן-צור ואלעד פלג ממשרד בן-צור ושות'.

ת"א 56169-03-11