"זה פשוט בדיחה מה שקורה פה, זה קרקס", הזדעק עוה"ד מויאל באחד מדיוני ההוכחות בטענה שמדובר בעדות לא חוקית של עד המדינה. למרות אזהרות השופט, המשיך עוה"ד מויאל לאכול בדיונים, לזרוק עט מקצה האולם לקצה האחר, לדבר בסלולרי באולם בית המשפט ולהלהיט את הרוחות. "מדובר בהתנהגות חמורה ומבזה כל אדם באשר הוא, כל שכן כאשר מדובר בעורך דין המייצג נאשם", כתב סגן נשיא בית משפט השלום בבאר-שבע בהכרעת הדין בפרשת "הונאת המיליארד", בה ייצג עוה"ד מויאל מספר נאשמים מרכזיים
ביקורת חסרת תקדים של שופט שלום בכיר על עורך דין שייצג בפניו מספר נאשמים מרכזיים באחת הפרשיות הפליליות הגדולות והמסועפות בתולדות המדינה בעבירות מס חמורות. "הסבר חלקי להתנהלות הנאשמים, ניתן למצוא גם בהתנהלותו של עו"ד מויאל לאורך המשפט", כתב השופט עידו רוזין, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר-שבע, בסעיף 480 להכרעת דינו המשתרעת על 432 עמודים בפרשת 'הונאת המיליארד'.
"למרבה הצער, מי שהיה אמור לשמש כ'קצין בית המשפט', תרם תרומה משמעותית להלהטת הנאשמים. התנהגותו היוותה דוגמא שלילית לנאשמים, וגרמה להשפעה שלילית כלפי בית המשפט וכלפי עורכות הדין של המאשימה", קבע נרחצות השופט רוזין, והוסיף כי עוה"ד מויאל "היה גם גורם מרכזי שגרם להימשכות ההליך ולאווירה עכורה באולם. לא פעם התנהלותו הייתה במוקד ההחלטות של בית המשפט".
"זה פשוט בדיחה מה שקורה פה, זה קרקס"
השופט רוזין הדגיש כי "אין המדובר בהתנגדויות לגיטימיות תוך כדי חקירת עד זה או אחר, אלא לעורך דין שפעם אחר פעם המשיך בהתנהלות שאינה הולמת את המקצוע, על אף שנקרא לסדר עשרות פעמים. אין צורך לצטט, הפרוטוקולים מהדיונים מדברים בעד עצמם". למרות זאת, הציג השופט רוזין מספר דוגמאות להלהטת הרוחות מצידו של עוה"ד מויאל באולם בית המשפט. כך למשל, באחד הדיונים פנה עוה"ד מויאל לאחד הנאשמים והסביר לו שמה שנעשה בבית המשפט אינו חוקי. "אדוני זה בדיחה, אני אומר לאדוני זה פשוט בדיחה מה שקורה פה, זה קרקס, זה קרקס!", הזדעק עוה"ד מואיל. וכשאחד הנאשמים שאל האם זה חוקי, השיב עוה"ד מויאל: "אני אומר לך אמיתי, זה לא אמיתי מה שקורה פה".
במהלך אחד הדיונים השופט רוזין העיר לעוה"ד מויאל לאחר שזרק עט מקצה האולם לקצה אחר. במהלך דיון אחר, השופט רוזין העיר לעוה"ד מויאל לאחר שזה אכל באולם תוך כדי הדיון. "בית המשפט העיר לעו"ד מויאל מספר רב של פעמים שלא לדבר בטלפון הסלולרי מתוך אולם בית המשפט", מספר השופט רוזין בהכרעת הדין, "אך עו"ד מויאל המשיך במנהגו חרף ההערות ולמרות האזהרות בעניין הטלת הוצאות אישיות".
בית המשפט הוסיף כי "אם לא די בכל האמור, לקראת סיומו של אחד מן הדיונים, בעוד בית המשפט יושב בכיסאו, כאשר באולם נוכחות עורכות הדין מטעם המאשימה, חשף פריט לבוש אינטימי. המדובר בהתנהגות חמורה ומבזה כל אדם באשר הוא, כל שכן כאשר מדובר בעורך דין המייצג נאשם".
וירטואוזיה משפטית כדי להאמין לעד
באחד מהדיונים עוה"ד מויאל ביקש מבית המשפט שלא להאמין לאחד העדים, כאשר הדברים נוסחו מפיו באופן הבא: "צריך להיות עם שטף דם במוח כדי להאמין לו... צריך וירטואוזיה משפטית כדי להאמין לו...".
מהכרעת הדין עולה עוד כי למרות שהשופט רוזין זימן את עוה"ד מויאל למספר שיחות הבהרה בלשכתו, בנוכחות נציגי הפרקליטות, הוא המשיך להתנהג בזלזול כלפי בית המשפט וכן כלפי נציגי הלשכה המשפטית הפלילית של מחוז הדרום ברשות המסים (משרד מע"מ באר-שבע) בהובלתה של עורכת הדין יהודית אביטן, ועורכי הדין יעל בוקר-יוסף, רעות סנה ועידן ארד.
"אין להתפלא כי הנאשמים אשר ראו את הסנגור מתנהג בצורה מבזה, הרשו לעצמם להתנהג כפי שפורט בהרחבה" בהכרעת הדין, הסיק השופט רוזין.
"הונאת המיליארד"
הכרעת הדין בפרשת "הונאת המיליארד" מתייחסת ל-14 פרשות של עבירות מס חמורות – ובראשן הפצה וסחר בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בהתאם לכתב האישום, העבירות בוצעו באמצעות חברות שבניהול הנאשמים או בשליטתם, וכן באמצעות חברות שעליהן השתלטו בדרכים פסולות. בכתב האישום נכללו 36 אישומים.
מדובר בהליך משפטי ממושך וחריג בהיקפו, מתוכו עולה המסקנה כי מדובר בנאשמים שעסקו במשך שנים בסחר ובהפצה של חשבוניות פיקטיביות במגוון שיטות פעולה ובהיקף חסר תקדים.
הכרעת הדין שניתנה היום בפרשת "הונאת המיליארד" נגד שלושת המעורבים המרכזיים וחברות רבות הנאשמים בהשתמטות מתשלום מסים מעסקאות פיקטיביות שערכן קרוב למיליארד שקל.
שלושת הנאשמים הם אהרן רוני בראנס, שלמה הרי עזרן ודוד שבת. במסגרת הכרעת הדין זוכו מספר חברות מחמת הספק ואילו חברות אחרות שהואשמו הורשעו אף הן במסגרת התיק. בסיומה של תקופה המסתכמת בלמעלה משנתיים וחצי מאז הוגש כתב האישום וכן לאחר מסכת משפטית ארוכה של שמיעת ההוכחות, נמצאו הנאשמים אשמים במרבית האישומים שיוחסו להם בכתב האישום והורשעו על ידי בית המשפט.
כתב האישום כלל עבירות רבות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה וביניהן, ניהול פנקסי חשבוניות כוזבים, הגשת דו"חות מס כוזבים, הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות, ניכוי תשומות מס שלא כדין ובהיעדר מסמכים, אי הצגת ספרי הנהלת חשבונות, סיוע לאחרים להשתמט מתשלום, שימוש במרמה ותחבולה כדי להתחמק מתשלום מס ועוד.
הענפים בהם פעלו הנאשמים הם רבים ומגוונים וכוללים את ענפי הביגוד והלבשה, שמירה ואבטחה, אספקת עובדים, ברזל ומתכות, שיפוצים ובניה, זהב, עץ, גבס, הובלות ומשאיות, מוסכים, צמיגים, מצברים, גדרות, ציוד מכני הנדסי, צבע, אספקת חול, קרמיקה וחומרי בניין. העיסוק של הנאשמים בענפים הללו התרחש כאשר מרביתן של החברות הנאשמות לא התנהלו כלל כחברה עסקית, חברות אשר התנהלו ללא משרד, ללא כל ציוד, ללא כוח אדם, וללא אנשי מקצוע.
המדובר בתיק רחב היקף ומורכב. כתב האישום המסועף בתיק זה על 14 הפרשיות שבו מגולל שורה ארוכה של עבירות מס חמורות, שבראשן הפצה וסחר בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מילוני שקלים. במהלך שמיעת ההוכחות במשפט העידה המדינה 157 עדי תביעה, מתוכם ארבעה עדי מדינה, כאשר עדויותיהם של מקצת העדים נפרשו על פני ימים אחדים וחלקם אף נקראו לאחר סיום עדותם לשוב לדוכן העדים ולהעיד על מעשי הנאשמים בפני בית המשפט.
עם כתב האישום בתיק הוגשה גם בקשה למעצרם של שלושת המעורבים הראשיים עד תום ההליכים, אשר נותרו עצורים למן יום הגשת כתב האישום ולכל אורך משפטם. כאמור, היום קיבל בית המשפט את טענת המדינה, בהרשיעו את הנאשמים במרבית האישומים המיוחסים להם עפ"י כתב האישום, לפיה את העבירות ביצעו הנאשמים אם באמצעות חברות שבניהולם או בשליטתם, ואם באמצעות חברות עליהן השתלטו בדרכים פסולות. האישומים הרבים שמחזיק כתב האישום, יוחסו לכל אחד מהנאשמים בהתאם לזיקתו לחברות ובהתאם למידת מעורבותו בהן.
הסחר בחשבוניות פיקטיביות היה ללחם חוקם ולשגרה יומיומית
במסגרת הכרעת הדין קבע השופט רוזין כי "בסופו של הליך הממושך והחריג בהיקפו, לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות ולאחר דיון והכרעה בפרשה אחר פרשה ובאישום אחר אישום, התמונה שעלתה ברורה, ולפיה אכן המדובר בנאשמים שעסקו במשך שנים בסחר ובהפצה של חשבוניות פיקטיביות במגוון שיטות פעולה ובהיקף חסר תקדים. במעשיהם גרעו הנאשמים מקופת המדינה תשלומי מיסים בסכומי עתק".
כמו כן, בהמשך הכרעת הדין מוסיף בית המשפט ומתאר כי "התמונה העולה מהתיק היא של נאשמים שהסחר בחשבוניות פיקטיביות היה ללחם חוקם ולשגרה יומיומית. הנאשמים שהבינו היטב את תפקידן של החשבוניות במערך המיסוי ראו בהן כלי זמין ונגיש לעשיית כסף קל. לשם כך עשו שימוש בראש ובראשונה בחסרות פעילות שבשליטתם הלגיטימית, תוך שהם מסווים את הפעילות החשבונאית הפיקטיבית בפעילות עסקית כשרה. אם בכך לא די, הנאשמים לא בחלו בשום אמצעי להמשיך הסחר בחשבוניות, לרבות השתלטות בדרכים פסולות על חברות ואף הקמת חברות לשם הפצת החשבוניות הפיקטיביות".
בסיום הדיון היום לאחר הינתן הכרעת הדין, עתר נציג המדינה להורות על הארכת מעצרם של הנאשמים עד למועד מתן גזר הדין, ובית המשפט קיבל את הבקשה בהתייחס לשניים משלושת הנאשמים והורה על הארכת מעצרם מאחורי סורג ובריח.
ת.פ 38119-03-11
