האם נסללה הדרך לקיים דיון נוסף על פסיקת בג"ץ המרעישה והתקדימית להעביר לאלתר מכהונתם ראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום? לידיעת יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, הנשיא גרוניס לא לבד בעמדת המיעוט שלו בעניינכם, והשופט ד"ר יורם דנציגר מצטרף אליו ומגבה אותו. דנציגר אמנם לא ישב בהרכב שהכריע בפרשה המרכזית, אבל בהרכב אחר הצטרף לדעת המיעוט הבודדה של הנשיא גרוניס, והדגיש: "אודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדתו של הנשיא א' גרוניס באותו עניין"
שופט בית המשפט העליון, ד"ר יורם דנציגר, מגבה את הנשיא אשר גרוניס שנותר בודד בעמדת המיעוט שלו בפרשת פסילת כהונתם של ראשי העיריות רמת השרון ונצרת עלית נוכח כתבי האישום שהוגשו נגדם. השופט דנציגר אמנם לא ישב כלל בהרכב של שבעת שופטי בג"ץ שהכריע בפרשה התקדימית, אבל בהרכב תלתא שישב לאחרונה בתיק דומה, הצטרף השופט דנציגר לדעת המיעוט של הנשיא גרוניס והדגיש: "אודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדתו של הנשיא א' גרוניס באותו עניין".
פסק דינו של השופט דנציגר ניתן בעתירה לבג"ץ שהגיש עו"ד ג'מאל זוהיר אגבאריה, שביקש להתמודד לראשות המועצה המקומית מעלה עירון, ועתר לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט סלים ג'ובראן, לפיה בעבירות בהן הורשע דבק קלון. השופט אליקים רובינשטיין דחה, בהסכמת השופטים צבי זילברטל ודנציגר, את העתירה, ופסק עקרונית כי עו"ד שהורשע בהתקהלות אסורה ותקף שוטר לא יתמודד בבחירות המקומיות.
"אודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדת הנשיא"
בפרשה זו, השופט דנציגר אמנם הצטרף לעמדת השופט רובינשטיין שיש למנוע מעוה"ד אגבאריה להתמודד בבחירות, אבל הסתייג מהישענותו של השופט רובינשטיין על פסק דינם החדש של שופטי בג"ץ בדעת רוב למנוע מראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות (בג"ץ 4921/13). מדובר בהסתייגות המתפרסמת במקביל למועד פרסום הנימוקים לפסק הדין התקדימי, המחזיק כ-100 עמודים. "במקרה שלפנינו דעתי היא כי ראוי שבית משפט זה יעמוד על משמר אמון הציבור באמצעות 'מסננת' הקלון וימנע את התמודדותו בבחירות של מי שאינו ראוי עוד לאמון הציבור בשל העבירה שבה הורשע", קבע השופט דנציגר.
אולם, הסתייג השופט דנציגר, "המקרה שלפנינו נבדל באופן ניכר מבג"ץ 4921/13, שכן במקרה דנא הופקד בית משפט זה על ידי המחוקק באופן מפורש על קביעת ה'נורמה הציבורית' באמצעות תחימת מושג הקלון במצוות סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות... זאת, בשונה מבג"ץ 4921/13 אשר עסק בשאלת כשירותם של ראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום והם טרם הורשעו להמשיך לכהן ולהתמודד בבחירות לרשויות המקומיות, כאשר אין בנמצא הוראה חוקית מפורשת האוסרת על כהונה והתמודדות כאמור".
השופט דנציגר הוסיף כי "כיוון שהדבר אינו נדרש לענייננו, לא מצאתי מקום להביע עמדתי באשר לתחולתו של בג"ץ 4921/13 על מקרים כגון דא", אבל לא ויתר על ההזדמנות שנקרתה בדרכו להביע את עמדתו כשופט בביהמ"ש העליון לגבי הכרעת הרוב של חלק מחבריו על כס השיפוט בבג"ץ 4921/13. למרות שהשופט דנציגר כאמור אינו נמנה על הרכב השופטים בפרשה התקדימית בעניינם של רוכברגר וגפסו, הוא חשף את נטייתו לדעת המיעוט הבודדת של הנשיא גרוניס: "הגם שאודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדתו של הנשיא א' גרוניס באותו עניין".
דיון נוסף?
יצוין כי חרף הבעת עמדתו התומכת של השופט דנציגר על פניו לא נסללה הדרך המשפטית לבקשתם של רוכברגר וגפסו לקיים דיון נוסף על פסק הדין התקדימי שניתן "על גבם", בהרכב מורחב עוד יותר (במספר אי-זוגי) של שופטי בג"ץ. הגם שאין מדובר עוד בדעת יחיד (בודדה) מול רבים, אלא בעמדה שיש לה תומך נוסף משורות השופטים בבית המשפט העליון, לפי סעיף 30(א) לחוק בתי המשפט ניתן לקיים דיון נוסף כאשר מדובר ב"ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה", רק אז "רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר". סעיף 30(ג) לחוק בתי המשפט מורה על קיומו האפשרי של הדיון הנוסף, "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש, לדעתם (של הנשיא או השופטים שמינה לשם כך), מקום לדיון נוסף".
עם זאת, לדברי עו"ד אילן בומבך, שייצג בפרשה את מועצת העיר רמת השרון, בעבר כבר נרשם תקדים לקיומו של דיון נוסף במקרה אחד לפחות שבו פסק הדין ניתן מלכתחילה בהרכב של חמישה שופטים. כך למשל, בפסק הדין המפורסם בפרשת נחמני על הביציות המופרות, הורה אז הנשיא מאיר שמגר לקיים דיון נוסף בפרשה הטעונה, למרות שפסק הדין הראשון ניתן לכתחילה בהרכב של חמישה שופטים. ואכן, בסופו של יום התוצאה שם התהפכה והשאר היסטוריה.
לפורטל חדשות תקדין נודע כי עורכי הדין של ראשי הרשויות שהוגשו נגדם כתבי אישום שוקלים כיום את האופציות השונות לבקש דיון נוסף על ההכרעה התקדימית. כך למשל, שכר ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, את שירותיו של השופט המחוזי בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד לתת חוות דעת משפטית בסוגיה זו בעניינו, תמורת שכר טרחה של למעלה מ-70 אלף שקל.
כעת נותר לראות כיצד יכריע הנשיא גרוניס בבקשה מסתמנת שתוגש לו בקרוב לקיים דיון נוסף בסוגיה הטעונה והנפיצה על סדר היום הציבורי.
גרוניס: דעת הרוב מובילה למשפט משפטי אבסורדי
נזכיר כי בעוד השופט רובינשטיין ביטא בדעת הרוב כי "המציאות הישראלית מחייבת שיניים" מצד השופטים, סבר הנשיא גרוניס בדעת מיעוט שיש להמתין להכרעת הבוחר וכי הכרעת שופטי הרוב מובילה למצב משפטי אבסורדי ביחס להסדרים הקיימים כיום בחקיקה בכל הנוגע להליכים פליליים הננקטים נגד ראשי רשויות מקומיות.
לשיטתו של הנשיא גרוניס, במקרה זה מדובר בשלב של הגשת כתבי אישום, בעוד שעל פי ההסדר שקבע המחוקק, ראש רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יושעה מתפקידו לאחר מתן גזר הדין ועד שפסק הדין יהפוך חלוט וסופי, ורק משעה שפסק הדין הפך סופי תפקע כהונתו.
בהתאם לכך, סבור הנשיא גרוניס כי גישתם של שופטי הרוב מובילה למצב אבסורדי, בו דרגת חומרה פחותה מהרשעה בצירוף קלון – הגשת כתב אישום בלבד – תגרור סנקציה חמורה יותר של הפקעת כהונה להבדיל מהשעיה בלבד, באופן המאיין למעשה סעיפים מסוימים בחוק.
השופט דנציגר יעיד נגד לחיאני
כזכור, השופט דנציגר נבחר לכס השיפוט בבית המשפט העליון ישירות מהפרקטיקה הענפה שבה עשה חייל כעורך דין פרטי. דנציגר מונה לשיפוט כחלק ממאמציו של שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, לחרוג ממסורת המינויים של עורכי דין מהפרקליטות והמשטרה להתמנות לשיפוט בשרשרת טבעית של הקריירה שלהם. פרופ' פרידמן מאס ברוח התביעתית שנושבת ממסדרונות השיפוט, והחליט לעשות מעשה היסטורי בכך שמינה את עו"ד חנן מלצר ואת ד"ר יורם דנציגר לבית המשפט העליון ישירות ממשרדיהם המרופדים כעורכי דין בשוק הפרטי.
נזכיר גם כי דנציגר הוא חברו של ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, שלאחרונה הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות שוחד במסגרת מילוי תפקידו. לכתב האישום נגד לחיאני צורפה רשימה ענקית של 247 עדי תביעה שיתייצבו בסך על דוכן העדים כדי להעיד בפרשה מטעם המדינה. עד התביעה מספר 147 הוא השופט דנציגר, שלפני מינויו לתפקיד הרם שימש כעורך דינו של לחיאני ואף נחקר באזהרה בשל קשריו עם לחיאני.
כעת, לגמרי ברור מה היה מייעץ עורך הדין דנציגר לחברו המואשם לחיאני: "אודה ולא אבוש שנוטה אני לעמדתו של הנשיא גרוניס". או במילים אחרות, בינתיים לך בכוחך הגדול ואל תתפטר מהכהונה הציבורית.
