בג"ץ דחה עתירה שהגיש עורך דין שהורשע בתקיפת שוטר והתקהלות אסורה, לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפיה דבק בעבירות הללו קלון באופן שאינו מאפשר לו להתמודד בבחירות המקומיות לראשות המועצה המקומית מעלה עירון. נקבע כי מדובר בעבירה הנושאת חומרה יתירה, וכי ניתן היה לצפות שעורך דין הנתקל באירוע כזה יפעל להרגעת הרוחות ולא שלהוב היצרים
שופטי בג"ץ דחו את עתירתו של עו"ד ג'מאל זוהיר אגבאריה שביקש להתמודד לראשות המועצה המקומית מעלה עירון, לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט סלים ג'ובראן, לפיה בעבירות בהן הורשע דבק קלון.
על פי סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם חלפו שבע שנים מהיום בו סיים לרצות את עונשו – אינו זכאי להיות מועמד בבחירות לרשויות המקומיות. עם זאת, מקום בו קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי בעבירה לא דבק קלון – תוכשר מועמדותו של אותו מתמודד.
ג'מאל זוהיר אגבאריה, עורך דין במקצועו, הורשע בדצמבר 2011 בעבירות של השתתפות בהתקהלות אסורה ותקיפת שוטר, בעקבות אירוע בו הגיעו כוחות משטרה לכפר שבו הוא מתגורר כדי לבצע צו הריסה למבנה. עם הגעת כוחות המשטרה, החלה התקהלות אסורה במקום, בה השתתף גם עוה"ד אגבאריה, ובמהלך האירוע הוא אף התנפל על אחד השוטרים, דחף אותו וחבט בפניו.
בעקבות ההרשעה, נגזרו על עוה"ד אגבאריה ארבעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשוטר שהותקף. נוכח העובדה שגזר דינו בא בגדרו של סעיף 7(ב) הנ"ל, פנה עוה"ד אגבאריה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבקשה שיקבע כי בעבירות בהן הורשע לא דבק קלון. זה דחה את הבקשה, וקבע כי נקיטה באלימות כלפי איש חוק הפועל במסגרת תפקידו היא מעשה חמור, בייחוד כאשר הדבר מבוצע על ידי אדם המבקש לכהן כראש מועצה. לכן קבע יו"ר ועדת הבחירות כי בעבירות שבהן הורשע עוה"ד אגבאריה דבק קלון ואין הוא רשאי להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות.
חומרה רבה מעבר ליסוד התקיפה
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ דחה כאמור את העתירה שהגיש עוה"ד אגבאריה, באמצעות עוה"ד חסן ג'בארין ופאדי ח'ורי. השופט אליקים רובינשטיין פסק, בהסכמת השופטים צבי זילברטל ויורם דנציגר, כי למרות חשיבותה העליונה של הזכות לבחור ולהיבחר, שהיא כידוע מ"נשמת אפה של הדמוקרטיה", לא מדובר בזכות מוחלטת ולעתים עליה לסוג מפני אינטרסים וזכויות אחרות שגם הם רמי מעלה. על פי רובינשטיין, הוראת סעיף 7(ב) מאזנת בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, שכן זו אינה מאפשרת כאמור למי שנדון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות, אלא אם לא דבק בהרשעתו קלון.
אשר לסוגיית הקלון, ציין השופט רובינשטיין כי מדובר ביסוד נלווה לעבירה החורג ממימד הפרת החוק גרידא, הנושא עמו מטען מוסרי-ערכי שלילי הניזון מתפיסות ערכיות ואמות מידה מוסריות הרווחות בחברה. עם זאת, קבעה הפסיקה כי מושג זה נבחן בהתאם לאופי העבירה הנעברת ונסיבותיה, ולהקשר הדברים המיוחד העומד למבחן. לכן הקביעה האם דבק קלון במקרה ספציפי היא תלוית נסיבות וקשה למתוח מראש קווים ברורים לקיומו.
בנסיבות המקרה של עוה"ד אגבאריה ציין בית המשפט כי העבירה של תקיפת שוטר בה הורשע, נועדה להגן על שוטרים העושים מלאכתם נאמנה מפני פגיעה והיא טומנת בחובה חומרה רבה מעבר ליסוד התקיפה עצמו. במקרה זה, העבירה נושאת חומרה יתירה שכן אירוע התקיפה התרחש על רקע כוונתם של השוטרים לאכוף צו הריסה מנהלי, ולכן מדובר בעבירה חמורה החותרת נגד עצם שלטון החוק. מלבד זאת, כבר לפני שלושה עשורים קבע בג"ץ כי תקיפת שוטרים היא עבירה שדבק בה קלון. עוד התייחס בית המשפט לטענת עוה"ד אגבאריה לפיה נסיבותיו האישיות עומדות מול הרשעתו, אולם קבע כי אין בהן כדי להטות את הכף לטובתו. זאת, שכן בחלק מהנסיבות אותן מנה לא ניתן לראות כאלה שיש בהן כדי "לייפות" את התמונה הכוללת. כך, הטענה כי לשכת עורכי הדין לא פתחה בהליכים משמעתיים נגדו אינה יכולה להיזקף לזכותו, שכן לא ניתן לדעת אילו שיקולים נשקלו על-ידה.
בנוסף, ניתן היה לצפות מאדם העוסק במקצוע עריכת הדין, כי באירוע דוגמת זה המתואר בכתב האישום יפעל להרגעת הרוחות ולא לשלהוב יצרים, ולא כל שכן כי לא יפגע בזולת, בוודאי משרתי ציבור. לא זו אף זו, האינטרס הציבורי בדבר טוהר מידותיו וניקיון כפיו של השירות הציבורי גובר על הנסיבות הנטענות לקולה, שכן עבירה של תקיפת שוטר אינה עבירה "גבולית" כפי שטען עוה"ד אגבאריה, כי אם עבירה שנדירים יהיו המקרים שבהם לא ידבק קלון במבצעהּ.
