בני משפחתו של קצב שכרו את שירותיו של עו"ד יהושע רזניק, שלאחר בדיקה יסודית של חומר הראיות ופסקי הדין ויעוץ עם שופטים בכירים בדימוס הגיע למסקנה כי "פסקי הדין לוקים באופן מהותי עד כדי עיוות דין של ממש". עדותה של הנאנסת א' ממשרד התיירות לא נתמכה לגופה בראיה נוספת, ולטענת הפרקליט הבכיר "דומה שאין תקדים במשפט ארצנו בפסקי דין מרשיעים המכילים ביטויים רבים כל כך של הנחות ואפשרויות שמקומם לא יכירם במשפט הפלילי"
נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, עתר הבוקר (ב') לבית המשפט העליון בבקשה לקיים משפט חוזר בהרשעתו בעבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית. פרקליטו, עו"ד יהושע רזניק, מבקש לקיים משפט חוזר לקצב בשל "עיוות דין עובדתי ומשפטי". ההליך הנדיר יתאפשר רק אם תוכח העתירה כמוצדקת.
עוה"ד רזניק שימש כידוע במשך שנים ארוכות כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ומבכירי משרד המשפטים. לפני מספר חודשים פנו אליו מקורביו של קצב בבקשה כי יבדוק ביסודיות את חומר הראיות ופסקי הדין שניתנו בעניינו, כדי שישקול ויבחן עתירה למשפט חוזר. במסגרת בדיקת חומרי החקירה ופסקי הדין התייעצו עוה"ד רזניק ושותפו עו"ד ציון סהראי עם מומחים למשפט פלילי, ביניהם שופטים בכירים בדימוס, והגיעו למסקנה כי פסקי הדין שהרשיעו את קצב ושגזרו עליו עונש מאסר בפועל לוקים באופן מהותי עד כדי עיוות דין של ממש, ולכן יש מקום לבקש משפט חוזר בהרשעתו של קצב כדי שליקויים אלה ייבחנו על ידי נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, שבידו הסמכות להחליט על קיומו של משפט חוזר.
מתי קצב עזב את אירוע הפרסים?
כזכור, הרשעתו של הנשיא קצב התבססה על גרסת המתלוננת א', מי שהייתה מנהלת לשכתו כשהיה שר התיירות. לטענת עוה"ד רזניק, עדותה של א' לא נתמכה לגופה בראיה נוספת כלשהי והפרקליטות אף העבירה בשעתו מסמך ארוך לבית המשפט העליון המסביר מדוע ייקשה עליה להסתמך על עדותה של א' בבית המשפט כדי להסביר את עמדת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להגיע להסדר טיעון עם קצב.
גרסתה של א' לגבי מעשה האונס שאירע לטענתה בבית הטקסטיל בתל אביב הייתה קצרה, ועיקרה היה כי בתום אירוע לכבוד העדה הפרסית שהתקיים בפארק הלאומי ברמת גן (ביום 19.4.1998). היא נסעה עם קצב ברכבו לבית הטקסטיל, שם הייתה לשכת השר, ולאחר שהשר החנה את רכבו הם עלו ללשכתו ושם התרחש אירוע האונס.
סנגוריו של קצב טענו בבית המשפט המחוזי ובערעורם בבית המשפט העליון כי במועד ובעיתוי שצוינו על ידי א' בגרסתה לא יכול היה להתרחש האונס כלל ועיקר. שכן, על פי עדות השב"כ שאינה ניתנת לערעור והתקבלה על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, קצב עזב את הפארק הלאומי ברמת גן בשעה 17:00. אם אמת היה בפרטים שמסרה א' בבית המשפט כי אז היו א' וקצב צריכים להיות יחד בין השעות 17:00 עד סמוך מאוד לשעה 18:20. מכיוון שהוכח לבית המשפט, על פי פלטי שיחות טלפון, כי בשעה 17:58 ובשעה 18:09 נעשו שתי שיחות טלפון ממכוניתו של קצב לטלפון הנייד של המתלוננת, המשמעות היא לטענת עוה"ד רזניק שהם לא שהו יחד בזמן שהמתלוננת טענה שהייתה יחד עם קצב.
בית המשפט המחוזי סבר שטענה זו שהעלו צוות ההגנה של קצב יש בה ממש, ולא יכול היה שלא להתחשב בה כדי לנסות לפתור את הקושי שהתעורר. "קביעתו של בית המשפט המחוזי הייתה שייתכן והאונס עליו העידה המתלוננת לא התרחש ביום 'אירוע הפרסים' בפארק הלאומי ברמת גן", טוענים עוה"ד רזניק וסהראי. "קביעה זו של בית המשפט המחוזי יש בה, כשלעצמה, כדי לעוות באופן חמור את דינו של מר קצב, משום שהיא אינה אלא הנחה אשר אינה מבוססת על ראיה כלשהי. במקום לזכות את מר קצב מחמת הספק בגרסת המתלוננת שהעלתה ההגנה, הוסיף בית המשפט המחוזי וקבע עובדה נוספת שאף היא תזה ללא שום ביסוס בחומר הראיות ולפיה לא עזב מר קצב את הפארק בשעה 17:00 אלא נשאר שם למשך 70 דקות נוספות עד לאחר השעה 18:09, וזאת כדי לתת הסבר לשתי שיחות הטלפון האמורות לעיל, שיצאו מרכבו של מר קצב את הטלפון הנייד של המתלוננת.
לדבריו הפרקליט רזניק, "קביעה זו לא רק שאינה מבוססת על ראיה כלשהי, אלא אף עומדת בניגוד לגרסת המתלוננת עצמה בבית המשפט, ולפיה היא שמרה על קשר עין עם מר קצב לאורך כל האירוע, ועל כן לא היה כל בסיס לסברה כי מר קצב היה צריך להמתין בפארק שעה ארוכה מאוד כדי לאתר את א' כדי שתגיע למכוניתו".
בהחלטתו לעכב את ביצוע עונשו של קצב קבע השופט יורם דנציגר מבית המשפט העליון כי קשה עד בלתי אפשרי לקבל שעל יסוד ההנחות של בית המשפט המחוזי, שלא נמצאה להן אחיזה בראיות ובעדויות שהובאו בפניו, ייקבע כי קצב לא עזב את מקום האירוע בשעה 17:00 כפי שניתנה בעדות השב"כ, אלא רק לאחר השעה 18:09. עוד קבע השופט דנציגר כי ייתכן וירידה לעומקם של דברים בערעור תימצא אחיזה בראיות להנחות אלה של בית המשפט המחוזי. אבל לטענת עוה"ד רזניק וסהראי, "למקרא פסק דינו של בית המשפט העליון התברר כי בית המשפט לא דחה את אותן הנחות של בית המשפט המחוזי ואף לא בחן אם יש לאותן הנחות אחיזה כלשהי בראיות". לכן, לטענתם, הקושי הגדול בגרסתה של א' נשאר כשהיה וחייב את זיכויו של קצב מעבירת האונס.
ספק סביר באשמתו?!
טענה חמורה מכך מעלים עוה"ד רזניק וסהראי, משבית המשפט העליון הוסיף הנחות שאף להן לא נמצאה אחיזה בחומר הראיות ואליהן התייחס בביטויים כמו: "לא מן הנמנע", "בהחלט אפשרי כי", ו-"עוד אפשרי". השערות אלה ומשחק השעות המצויות בפסק דינו של בית המשפט העליון, טוענים כעת פרקליטיו של קצב, "לא רק שאינן מתירות את הספק בגרסת המתלוננת, אלא בונות ספקות נוספים עד שניתן לומר, למרבה הצער, כי המבקש הורשע על פי הספק ולא על פי שיטתנו המשפטית, הכל כך ידועה ומובהקת, כי הרשעה תיתכן אך ורק אם לא נותר ספק סביר באשמתו של נאשם".
לטענת עוה"ד רזניק וסהראי, "האפשרויות וההנחות המרובות המצויות הן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והן בפסק דינה של דרגת הערעור, הן-הן עיוות הדין לו אנו טוענים בבקשתנו למשפט חוזר".
עם זאת, מבהירים פרקליטיו של קצב כי העתירה למשפט חוזר במקרה זה איננה מבקשת לקיים ערעור נוסף, אלא היא מציפה את הכשלים המהותיים המתגלים בפסקי הדין עד כי "דומה שאין תקדים, במשפט ארצנו, בפסקי דין מרשיעים המכילים ביטויים רבים כל כך של הנחות ואפשרויות שמקומם, כאמור, לא יכירם במשפט הפלילי".
יצוין כי הנשיא קצב ריצה כבר כרבע מתקופת המאסר בת שבע השנים שנגזרה עליו. בתקופה האחרונה הוא החל לצאת לחופשות סדירות מכלא "מעשיהו". לפני כחודש וחצי יצא קצב לחופשה מבית הסוהר לרגל חגיגת בר-מצווה של נכדו, ובחודש שעבר יצא לחופשה בת יממה לאחר חג ראש השנה.
