חדשות

זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים הוא החמור בישראל, ובצעד חסר תקדים חייב השופט אברהם טננבוים את התחנה להציב פקחים שיוודאו כי הנוסעים יעברו מאולם הנסיעות לרציפי ההסעה רק לצורך עלייה לאוטובוסים שכבר נמצאים ברציף. "קשה שלא לתהות על חוסר פעולת המשרד להגנת הסביבה, שלעיתים נראה גובל בחוסר אונים", ציין בית המשפט

בית משפט השלום בירושלים הוציא צו המחייב את התחנה המרכזית בירושלים להציב פקחים שיוודאו כי הנוסעים יעברו מאולם הנסיעות לרציפי ההסעה רק לצורך עלייה לאוטובוס שכבר נמצא ברציף. לפי ההערכה, זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים הוא החמור ביותר בארץ.

שבעה אזרחים דרשו מבית המשפט כצעד ביניים לחייב את החברות שמנהלות את התחנה המרכזית להמעיט כמה שיותר את שהות הנוסעים ברציפי ההסעה ואת חשיפתם לאוויר המזוהם. התביעה נגד החברות שמחזיקות את התחנה המרכזית בירושלים הוגשה לפני כשנתיים בטענה כי קיים בתחנה זיהום אוויר משמעותי. התובעים דורשים מהתחנה המרכזית להפחית את היקף הזיהום באופן משמעותי.

גם המשרד לאיכות הסביבה מנהל נגד התחנה המרכזית הליכים בשל זיהום האוויר הנוצר במקום. נציגת המשרד הודיעה לבית המשפט כי המדינה מסכימה עם התובעים לגבי זיהום האוויר, וכי המשרד פועל במסגרת סמכויותיו בנדון.

'תבן לא נותנים' אך את התוצר דורשים

התחנה המרכזית החדשה בירושלים נבנתה בתחילת שנות האלפיים בבניין סגור כדי למנוע הפרעות לדיירי הבניינים הנמצאים בקרבתה. מתוך מבנה התחנה המרכזית תוכננה מערכת מיזוג אוויר מורכבת.

החברות המנהלות את התחנה המרכזית טוענות כי נדרשות מהן כעת דרישות בלתי אפשריות. כשקמה התחנה היו הדרישות החוקיות לגבי זיהום קפדניות פחות וחוק אוויר נקי טרם חוקק. לטענתן, לא קיימת אפשרות טכנית לעמוד בדרישות חוק האוויר הנקי. החברות הביעו נכונות לציית לכל הוראה של המשרד להגנת הסביבה ולבנות או לקנות כל מכשיר ככל שיורה המשרד. אולם המשרד לאיכות הסביבה לא מציע שום פתרון, ולכן נציגי התחנה המרכזית טענו כי הדרישה היא "בבחינת 'תבן לא נותנים' אך את התוצר דורשים".

נציגי התחנה הדגישו כי הם מעוניינים להגיע לפתרון אחד שיספק הן את התובעים והן את המדינה. המדינה טענה בתגובה כי קיימים פתרונות טכנולוגיים רבים, וכי המשרד לא דורש פעולה ספציפית משום שאין ביכולתו לעקוב אחרי יישומו.

השופט אברהם טננבוים קיבל כאמור את בקשת התובעים למתן צו ביניים, וחייב את מנהלי התחנה המרכזית להציב פקחים שיוודאו כי הנוסעים לא יעברו מאולם הנסיעות לרציפי ההסעה אלא לצורך עלייה על האוטובוסים, ורק כאשר האוטובוסים כבר נמצאים ברציף והנהגים מוכנים לקלוט אותם.

הפקחים חויבו לדאוג לכך שהתורים באולם וברציפי ההסעה יתנהלו ביעילות וכסדרם כדי למנוע השתהות יתירה בעלייה לאוטובוסים. כמו כן, הפקחים חויבו לוודא כי הנוסעים לא מעשנים ברציפי ההסעה.

בית המשפט גם חייב את קואופרטיב "אגד" להציב שני פקחים שיוודאו כי האוטובוסים ברציף מדוממים את רכבם במידת האפשר ושהאוטובוסים נכנסים לרציף רק כאשר הנהגים מוכנים לקלוט את הנוסעים. כמו כן, הפקחים צריכים לוודא כי עובדי "אגד" ישהו כמה שפחות ברציפי ההסעה. השופט טננבוים כתב בהחלטתו כי "המדינה עומדת למעשה לימין התובעים ומכריזה בריש גלי כי עמדתה היא שיש לתת את הצו ויפה שעה אחת קודם".

"אין אדם יוצא מבית המשפט ורבע תאוותו בידו"

בית המשפט דן בסוגיה העקרונית מתי יינתן סעד ביניים בתביעה לפי חוק מפגעים סביבתיים, וקבע כי הצו יינתן מקום בו הוכח בבירור שאי-מתן הצו מיידית גורם לנזקים קשים לציבור.

השופט טננבוים ביקר את התנהלות המשרד להגנת הסביבה בפרשה, וכתב כי "קשה שלא לתהות על חוסר פעולת הרשות שלעיתים נראה גובל בחוסר אונים. כבר מהדיון הראשון הכריזה המדינה כי המצב איננו סביר וכי יש לעשות כתיקונו. אולם כל מה שעשתה הרשות (למיטב ידיעתי) בשנתיים האחרונות לא היה אלא עיצום כספי שאיננו משמעותי למשיבות בהתחשב בגודל ומחזור התחנה המרכזית".

שבעת התובעים העלו רשימה של הצעות ברמות שונות, כולל הצעות לסגירת התחנה והפניית האוטובוסים למקום אחר. השופט טננבוים ציין בהחלטתו כי הצו שניתן "רחוק מלהשביע את דרישות המבקשים. אומנם גם בדרך כלל אין אדם יוצא מבית המשפט ורבע תאוותו בידו, אך במקרים של סעד ביניים, ובמיוחד צווי עשה יש להיזהר אף יותר. לפיכך הצו הוא המינימלי בנסיבות העניין שיכול לענות על הדרישה לשמור על ביטחון הציבור".

השופט טננבוים אף הדגיש בשולי החלטתו כי "היות שמדובר בבריאות הציבור שיקרה לכל המעורבים, הרי אין מקום לעיכוב ביצוע. המשיבות ידאגו למילוי הצו במהירות האפשרית ולא יאוחר מיום ראשון 13.10.2013 החל מרגע פתיחת התחנה". 

ת"צ 21679-11-11