חדשות

השופט דוד גדעוני קיבל תביעת נזקי גוף של קלדנית בית משפט שלאחר 10 שנות עבודה אינטנסיביות החלה לסבול מדלקת כרונית בגידים המונעת את המשך עבודתה. בית משפט השלום בבית שמש חייב את הנהלת בתי המשפט בתשלומי הפיצויים, משום שהפגיעה נגרמה בשל סביבת עבודה שאינה מתאימה לאופי העבודה ובהעדר הדרכות מתאימות ביחס לכללי עבודה בטוחה ונכונה

ש"כ, אשר הועסקה כקלדנית בהנהלת בתי המשפט עד לפיטוריה עקב קביעת הוועדה הרפואית כי אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה, תבעה את המדינה בטענה שיש לייחס לה אחריות ברשלנות לפרוץ דלקת הגידים הכרונית המונעת את המשך תעסוקתה. לטענתה, מצבה הרפואי נגרם בשל העסקתה באורח בלתי סביר במשך שעות עבודה ארוכות ברצף ללא מתן הפסקות נאותות, בסביבת עבודה שאינה מתאימה וללא הדרכה כנדרש ביחס לכללי עבודה בטוחה ונכונה.

הנהלת בתי המשפט טענה מנגד כי התובעת אינה סובלת מדלקת גידים כי אם מתסמונת מולדת. נטען כי הגם שאופי עבודת התובעת גרם להחמרה במצבה, אין התסמונת תוצאה של עבודת הקלדנות.

סביבת עבודה בלתי הולמת

השופט דוד גדעוני מבית משפט השלום בבית שמש קיבל את התביעה נגד הנהלת בתי המשפט. נוכח קביעתו של מומחה שמינה בית המשפט בתחום האורטופדיה והכירורגיה של כף היד כי התובעת סובלת מדלקת גידים כרונית הנובעת מעבודתה כקלדנית וכי שיעור נכותה הרפואית הוא 15%, נדרש בית המשפט לעילת התביעה – היא רשלנות.

נקבע כי המדינה התרשלה כלפי התובעת בכך שלא דאגה לסביבת עבודה פיזית בטוחה והולמת. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת באשר לתנאי העבודה הפיזיים שהועמדו לרשות הקלדניות בבתי המשפט הם שולחן עבודה גבוה שאינו מתאים להקלדה, מקלדות ישנות וקשות, כיסאות לא תקינים והיעדר תמיכה נאותה למרפקים ולאמות הידיים וקבע כי הנהלת בתי המשפט הפרה את חובת הזהירות כמעסיקה.

עוד צוין בפסק הדין כי במסגרת חובת הזהירות החלה על הנהלת בתי המשפט, שומה עליה לספק לקלדניות ציוד הולם וסביבת עבודה מתאימה ובטוחה מבחינה פיזית באופן שיבטיח את שלומן ובריאותן ויקטין את הסיכונים הגלומים בעבודת הקלדנות.

אין די בהדרכות כלליות לקלדניות

השופט גדעוני קבע כי הנהלת בתי המשפט לא פעלה כדי לוודא שניתנה לקלדנית הדרכה בדבר כללי עבודה בטוחה ונכונה. צוין כי לא די בכך שהמדינה פעלה באופן כללי לקיום הדרכות, שומה היה עליה להבטיח כי הקלדנית – שעבודת הקלדנות מעמידה אותה בסיכונים שונים – ערה לסיכונים האמורים, תיקח חלק בהדרכות מתאימות בדבר כללי עבודה נכונה ובטוחה שיש בהן כדי לצמצם את הסיכונים הגלומים בעבודה ותיישם כללים אלה בעבודתה.

משנקבע כך, נדרש בית המשפט לנזקה של הקלדנית ולשאלת הקשר הסיבתי. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט אשר לא נסתרה בדבר הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת לצורת העבודה וסביבת העבודה הבלתי מתאימה שהועמדה לרשותה בשנות עבודתה.

אשר לנזק, נקבע כי יש להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של הקלדנית על שיעור נכותה הרפואית – הוא 15%. צוין כי הגם שהקלדנית אינה יכולה לעבוד במקצוע בו עסקה במשך כ-10 שנים,  פתוחות בפניה אפשרויות תעסוקה שונות.

נוכח רשלנותה של הנהלת בתי המשפט לנזקה של הקלדנית ובשים לה לשיעורי הנכות הרפואית והתפקודית שנקבעו, נפסק כי זו תשלם לקלדנית פיצויים בסך של כ-450 אלף שקל, לאחר ניכוי הסכומים ששולמו לה מהמוסד לביטוח לאומי.

ת"א 1009-09