ארבעת החברות שנתבעו, ביניהם תנובה וגליקסמן, ייבאו ביצים מחו"ל ולא סימנו את ארץ המוצא. החברות התחייבו לתרום לכמה ארגוני צדקה ביצה אחת מתוצרת ישראל בשל כל 300 ביצים שיובאו. לפי ההערכה, מדובר בכ-2 מיליון ביצים ששווין כשני מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בלוד אישר הסדר פשרה בתביעה
ייצוגית בעניין סימון ארץ המוצא של ביצים מיובאות ששווקו בישראל.
התביעה הוגשה בשנה שעברה על ידי אייל גולדברג –
באמצעות עורכי הדין דרור שרמן, ליאור לנדאו ותומר לוי – נגד החברות גליקסמן שיווק
ביצים, ביצי כפר ריכוז ושווק תוצרת הלול, מ.לסר וקונצרן תנובה. ארבעת החברות הן
משווקות הביצים הגדולות במשק ולפי הערכת התובע נתח השוק שלהן עומד על כ-70% משוק
הביצים בישראל. מרבית הביצים שהחברות הנתבעות משווקות, הן ביצים שהוטלו בישראל, אך
מעת לעת משרד החקלאות מאפשר למשווקים לייבא ולשווק ביצים שהוטלו בחו"ל. לטענת
התובע הייצוגי, מדובר בכ-3% מהביצים הנמכרות בשנה.
הביצים מטורקיה? יש לסמן TR
התובע הייצוגי טען כי החברות הפרו את החובה לסמן
את שם מדינת הייבוא, כפי שנדרש מהן בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. נטען כי החברות
מציגות בפני הצרכנים מצג שווא לפיו הביצים הוטלו בישראל ובכך מפרות חובה חקוקה
וגורמות להטעיית הצרכן. התובע ציין כי מרבית הביצים מיובאות מטורקיה והאיכות שלהן
נחותה יותר.
כמו כן, צוין כי ייתכן שצרכנים יעדיפו שלא
לצרוך ביצים תוצרת טורקיה בשל מערכת היחסים המורכבת והטעונה בין ישראל לטורקיה.
"על ידי הימנעות מסימון הביצים אשר מוצאן מטורקיה פוגעות המשיבות באוטונומיה
שלו, ושל צרכני ביצים אחרים, שלא לרכוש ביצים מתוצרת זו", נטען בתובענה הייצוגית.
לאחר הגשת התביעה, משרד החקלאות הוציא הנחייה
למשווקות הביצים לסמן את ארץ המוצא של כלל הביצים המשווקות על ידן באמצעות הטבעת
קוד בן שתי אותיות המייצג את ארץ המוצא. כך, על הביצים המיובאות מטורקיה צריך
להופיע הסימון TR. ההנחיה עוגנה בין היתר בתנאי רישיונות יבוא הביצים שמנפיק שר
החקלאות.
מהו הנזק לציבור הצרכנים?
הצדדים הגיעו להסדר פשרה במסגרתו החברות
התחייבו לתרום לכמה ארגוני צדקה ביצה אחת מתוצרת ישראל בגין כל 300 ביצים שיובאו.
לפי ההערכה, מדובר בכ-2 מיליון ביצים ששווין כשני מיליון שקל.
השופט פרופ' עופר גרוסקופף אישר את הסדר הפשרה,
וציין כי ההסכם מביא לסיום ראוי והוגן של התובענה. השופט גרוסקופף ציין כי סיכויי
הצלחת התביעה במקרה זה אינם ודאיים. ראשית, החברות התנהלו לאורך השנים בהתאם
לנוהלי משרד החקלאות, אשר לא דרשו ממשווקי הביצים לסמן את ארץ המוצא. שנית, ציין
השופט כי, "בהינתן העובדה שמדובר במוצר שמחירו מפוקח, לא ברור האם נגרם נזק
לצרכן מהפרת חובת הסימון ומהו היקפו של נזק זה".
בית המשפט קבע כי הגמול לתובע הייצוגי יעמוד על
60 אלף שקל, ושכר טרחת עורכי דינו יעמוד על 300 אלף שקל.
