בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום את יהודה דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים ומנהל הנהלת החשבונות של הקיבוץ, בגניבת סך של כ-16.5 מיליון שקל מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002. בכספים שגנב רכש דורון וילה בקיסריה עבורו, אותה הציג לחברי הקיבוץ כווילה שנרכשה על ידי קרוב מארצות הברית
"סוף גנב לתלייה": בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום את יהודה דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים, ומנהל הנהלת החשבונות של הקיבוץ, בגניבת סך של כ-16.5 מיליון שקל מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002.
דורון נולד בקיבוץ וחי בו כל חייו, עד שסולק עם משפחתו בעקבות הפרשה הזאת, שהכרעת הדין שניתנה בה היום מחזיקה כ-105 עמודים. במהלך שנותיו בקיבוץ שפיים הוא שימש במספר תפקידי מפתח, בעיקר במערך הכלכלי של הקיבוץ, ואף שימש כגזבר הקיבוץ ונהנה מאמון בלתי מסויג מצד חברי הקיבוץ, שראו בו "אורים ותומים" בצד הכלכלי של ניהול הקיבוץ. דורון גם שימש בין השנים 1996 ל-2000 כגזבר "גרנות", ארגון הקניות של קיבוצי האזור.
דורון הורשע בגניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, אי הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד, בכוונה להתחמק ממס, תוך שִימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון. כבוד השופטת מיכל ברק-נבו הסכומים שהנאשם גנב מקיבוץ שפיים בשנים 1996 עד 2002 מסתכמים בסך (נומינלי) של 16,559,209 ₪.
השופטת מיכל ברק-נבו הרשיעה את דורון בשורה של עבירות חמורות: גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, אי-הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד, בכוונה להתחמק ממס, תוך שִימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון.
בתקופה הראשונה, בין 1996 ל-1998, גנב דורון שיקים של הקיבוץ בסך כ-2.8 מיליון שקל, תוך ניצול היותו מורשה חתימה של הקיבוץ. דורון ביצע רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של הקיבוץ כדי לטשטש את פעולות המעילה. את הכספים הפקיד בחשבון על שמו, ועם חלקם רכש דורון וילה בקיסריה עבורו, אותה הציג לחברי הקיבוץ כווילה שנרכשה על ידי קרוב מארצות הברית.
בתקופה השנייה, משנת 1998 עד שנת 2002, גנב דורון כספים מחשבון שהחזיק בנאמנות עבור הקיבוץ שהיה רשום על שמו וזאת בין היתר באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הנאמנות לחשבון על שם אשתו. וכן באמצעות הפקדת שיקים ישירות מחשבון הקיבוץ לחשבון זה, משם העביר דורון את הכספים לפינלנד וללוקסמבורג. סכום המעילה בתקופה זו עומד על כ-13.7 מיליון שקל.
שרשרת של רישומים כוזבים
בית המשפט קבע כי טענתו של דורון לפיה כל פעולותיו בכל השנים נעשו כנאמן עבור הקיבוץ – היא טענה שקרית. זאת, בין היתר לאחר שהפרקליטות הראתה שרשרת של רישומים כוזבים שביצע כדי להסוות את פעולותיו, לאחר שהוכח כי בניגוד לטענתו – אף גורם בקיבוץ לא ידע על הפעולות, לאחר שגרסתו בנוגע למניעים שהביאו אותו להשקיע בחו"ל, כביכול עבור הקיבוץ, התמוטטה, ולאור שורה ארוכה של ראיות נוספות שהוצגו במשפט.
השופטת ברק-נבו הדגישה את החומרה של המעשים שנעשו תוך ניצול האמון הרב שרכש הקיבוץ לדורון. עוד התייחס בית המשפט לחומרה היתרה שבביצוע המעשים בסכומים כה גדולים במשך תקופה כה ארוכה, בתחכום רב, תוך ניצול שליטתו באופן הרישום בהנהלת החשבונות בקיבוץ.
זרק נתונים לחלל האוויר
"הופנו כלפי הנאשמים חשדות כבדים למעשי גניבה ומרמה, שהתבררו במשפט הארוך שהתנהל לפני", סיימה השופטת ברק-נבו את הכרעת הדין בפרשה. "לאורך כל הדרך, החל מעימות שנעשה עם הנאשם בקיבוץ, המשך בחקירותיו במשטרה וברשות המיסים, וכלה במשפט שהתנהל לפני, זעק הנאשם את חפותו. לאורך כל הדרך הטיח הנאשם בתביעה דברים קשים על אודות מופרכוּת הטענות המופנות כלפיו, על העוול שנעשה לו ועל ה'תיק שתפרו' לו. הוא דיבר בלי סוף, זרק נתונים לחלל האוויר והמציא מסמכים שונים, שבכולם היה, לטענתו, כדי להוכיח כי כל שעשה – עשה בשם הקיבוץ, באישורו ולטובתו".
השופטת ברק-נבו הוסיפה כי "היום, בדיעבד, אוכל לומר כי הנאשם ניסה להטביע את כל הנוגעים בדבר ב"מידע", חלקו שקרי, רובו לא-רלוונטי-במסווה-של-רלוונטי, בתקוה שמרוב עצים לא יראו את היער. לאורך המשפט היה קשה, מרוב גרסאות שמסר הנאשם, להבין עד כמה הוא מלהג מבלי למסור עובדות שנתמכות בראיות. בקריאה רציפה של עדותו של הנאשם, שהחלה בתחילת מאי 2011 והסתיימה בסוף ינואר 2012, עדות שנפרשה על פני 1,140 עמודי פרוטוקול, מתברר כי לא ניתן ליצור מסד עובדתי אחד, רציף וקוהרנטי, מכל מה שסיפר; לא כל שכן למצוא ראיות המתיישבות עם מסד עובדתי כלשהו, מלבד זה שהציגה התביעה".
עוד נקבע כי במקרה זה "מסקנותיי הסופיות מתבססות על מאות ראיות, על אלפי עמודי מסמכים. התביעה הוכיחה מעל לכל ספק כי הנאשם ביצע את העבירות החמורות המיוחסות לו. התנהלות הנאשם במשפט נועדה, כך אפשר לומר עתה בצורה ברורה, כדי למשוך זמן ולזרות חול בעיני כל העושים במלאכה, ובראשם – בית המשפט. הנאשם פעל, כאמור, כפי שפעל, בתקווה שמרוב עצים לא יראו את היער, ובעיקר את פעולות המרמה השיטתיות שעשה באותו יער. אולם בסופו של יום, יער כה רחב ידיים, ופעולות מרמה כה רבות, גם אדם מתוחכם כנאשם – לא הצליח להסתיר".
רכישות אשראי במאות אלפי שקלים
יחד עם דורון הורשעה אשתו, קתרינה דורון, בגניבה ובסיוע לגניבה, בכך שאיפשרה את ביצוע הפעולות בחשבונות בנק על שמה בישראל ובפינלנד. בית המשפט זיכה את קתרינה דורון, שעלתה לישראל כמתנדבת מפינלנד והכירה את הנאשם ונישאה לו, מסיוע לבעלה להתחמק מתשלום מס. אך היא הורשעה בגניבה ובסיוע לבעלה בעבירה של גניבה בידי מורשה.
בית המשפט דחה את גרסתה של קתרינה, לפיה האמינה שבעלה פועל בחשבונות אלו בנאמנות עבור הקיבוץ, בין היתר לאור העובדה שביצעה רכישות במאות אלפי שקלים בכרטסי אשראי המשוכים על אותם חשבונות.
התיק נחקר על ידי פקיד שומה חקירות תל אביב והמרכז, והליכי ההוכחות נוהלו על ידי עוה"ד ירון גולומב ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). את בני הזוג דורון ייצג עו"ד דורון רוזנברג מהסנגוריה הציבורית.
(ת"פ 5306-08)
